מסכת עוקצין: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה |
(ויקיפדיה) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''מסכת עוקצין''' היא המסכת האחרונה בסדר טהרות ובששה סדרי משנה. מסכת זו עוסקת בהגדרת המזון הראוי ושאינו ראוי להיטמא, כגון עוקצי הפירות, ומכאן שמה 'עוקצין'. בין הנושאים: דיני חלקים הטפלים למזון ומשמשים לו כקליפה השומרת עליו או כידית אחיזה; דברים שמקובל לאוכלם רק בעיר ולא בכפר, ועוד. במסכת עוקצין יש שלשה פרקים. | |||
[[הרבי]]{{הערת שוליים|1=[[שיחות קודש]] [http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=4605&hilite=b688e4a2-30d2-4752-b17e-d68d9d4a6149&st=%D7%A8%D7%91%D7%9F+%D7%A9%D7%9E%D7%A2%D7%95%D7%9F+%D7%91%D7%9F+%D7%92%D7%9E%D7%9C%D7%99%D7%90%D7%9C&pgnum=222 תשל"ב].}} מוכיח כי מסכת עוקצין היא מסכת עיונית, ולכן [[רבן שמעון בן גמליאל]] שהיה מוגדר יותר כ"סיני" לא היה בקי היטב בעומקה של המסכת, כמובא בסוף [[מסכת הוריות]]{{הערת שוליים|ראה בערך על [[רשב"ג]].}}, ולכן כאשר [[רב יהודה]] היה לומד את המסכת הוא היה אומר "הויות ד[[אביי]] ו[[רבא]] חזינן הכא", כשהוא מתכוין לעומקה של המסכת. | [[הרבי]]{{הערת שוליים|1=[[שיחות קודש]] [http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=4605&hilite=b688e4a2-30d2-4752-b17e-d68d9d4a6149&st=%D7%A8%D7%91%D7%9F+%D7%A9%D7%9E%D7%A2%D7%95%D7%9F+%D7%91%D7%9F+%D7%92%D7%9E%D7%9C%D7%99%D7%90%D7%9C&pgnum=222 תשל"ב].}} מוכיח כי מסכת עוקצין היא מסכת עיונית, ולכן [[רבן שמעון בן גמליאל]] שהיה מוגדר יותר כ"סיני" לא היה בקי היטב בעומקה של המסכת, כמובא בסוף [[מסכת הוריות]]{{הערת שוליים|ראה בערך על [[רשב"ג]].}}, ולכן כאשר [[רב יהודה]] היה לומד את המסכת הוא היה אומר "הויות ד[[אביי]] ו[[רבא]] חזינן הכא", כשהוא מתכוין לעומקה של המסכת. | ||
גרסה מ־11:27, 27 באפריל 2011
מסכת עוקצין היא המסכת האחרונה בסדר טהרות ובששה סדרי משנה. מסכת זו עוסקת בהגדרת המזון הראוי ושאינו ראוי להיטמא, כגון עוקצי הפירות, ומכאן שמה 'עוקצין'. בין הנושאים: דיני חלקים הטפלים למזון ומשמשים לו כקליפה השומרת עליו או כידית אחיזה; דברים שמקובל לאוכלם רק בעיר ולא בכפר, ועוד. במסכת עוקצין יש שלשה פרקים.
הרבי[1] מוכיח כי מסכת עוקצין היא מסכת עיונית, ולכן רבן שמעון בן גמליאל שהיה מוגדר יותר כ"סיני" לא היה בקי היטב בעומקה של המסכת, כמובא בסוף מסכת הוריות[2], ולכן כאשר רב יהודה היה לומד את המסכת הוא היה אומר "הויות דאביי ורבא חזינן הכא", כשהוא מתכוין לעומקה של המסכת.
ביאורי הרבי
- פ"ג מי"א. חלות דבש מאימתי מיטמאות משום משקה. שיחות קודש תשל"ח ח"א עמ' כ"ג (עמ' 277)
- פ"ג מי"א. חלות דבש, מחלוקת בית שמאי ובית הלל (ולשיטתם בכל הש"ס.) לקוטי שיחות ח"ז עמ' 114 (עמ' 126)
- פ"ג משניות י' י"א י"ב. כוורת דבורים. חלות דבש. עתיד הקב"ה. שיחות קודש תשל"ח חלק א' עמ' ד' (עמ' 307)
- פ"ג מי"ב: אמר רבי שמעון בן חלפתא לא מצא הקב"ה כו'. תורת מנחם תשי"ט חלק א' עמ' 294 (עמ' 262)
הערות שוליים
- ↑ שיחות קודש תשל"ב.
- ↑ ראה בערך על רשב"ג.
| מסכתות הש"ס | ||||
|---|---|---|---|---|
| סדר זרעים | ברכות · פאה · דמאי · כלאים · שביעית · תרומות · מעשרות · מעשר שני · חלה · ערלה · ביכורים | |||
| סדר מועד | שבת · עירובין · פסחים · שקלים · ראש השנה · יומא · סוכה · ביצה · תענית · מועד קטן · מגילה · חגיגה | |||
| סדר נשים | יבמות · כתובות · נדרים · נזיר · סוטה · גיטין · קידושין | |||
| סדר נזיקין | בבא קמא · בבא מציעא · בבא בתרא · סנהדרין · מכות · שבועות · עדויות · עבודה זרה · אבות · הוריות | |||
| סדר קדשים | זבחים · מנחות · חולין · בכורות · ערכין · תמורה · כריתות · מעילה · תמיד · מדות · קינים | |||
| סדר טהרות | כלים · אהלות · נגעים · פרה · טהרות · מקוואות · נדה · מכשירין · זבים · טבול יום · ידים · עוקצין | |||