חסידות סלונים – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת

חזותיקוד ויקי

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-{{לעריכה}}
+{{עריכה|כל הערך=כן}}
-[[קובץ:סלאנים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב [[חיים רבינוביץ]], השליח בעיר בריסק, עם האדמו"ר מסלאנים.]]
+[[קובץ:סלאנים.jpg|ממוזער|הרב [[חיים רבינוביץ]], השליח בעיר בריסק, עם האדמו"ר מסלאנים.]]
 '''חסידות סלונים''' (ב[[אידיש|שפת המקור]]: סלאנים) היא חצר חסידית שנוסדה במערב רוסיה הלבנה בדור החמישי של החסידות, כענף של חסידות קוברין{{הערה|רבי משה מקוברין היה ממשיכו של רבי נח מלעכוויטש, ממשיך דרכו של אביו רבי מרדכי, תלמידו של רבי [[שלמה מקרלין]] תלמיד רבי [[אהרן מקרלין]] תלמידו של [[המגיד ממעזריטש]].}} שנוסדה בעיר סלונים, במערב בלארוס בשנת [[תרי"ח]]. משנת [[תשמ"א]] מחולקת החסידות לשתי חצרות הפועלות שתיהן ב[[ירושלים]], האחת בהנהגתו של רבי [[שמואל ברזובסקי]] והשניה בראשות רבי [[אברהם וינברג]], חסידות סלונים מונה אלפיים בתי אב וסלאנים כאלף מאה
@@ שורה 21: / שורה 21: @@
 עוד בחיי חותנו, על פי דרישתו, מונה כממלא מקומו - חתנו [[רבי שלום נח ברזובסקי]] שכיהן בעברו כראש ישיבת [[תומכי תמימים תל אביב]], לאדמו"ר מסלונים, והוא זכה לפרסום רב בשל סדרת ספריו "נתיבות שלום".
-על אף העובדה שחסידות סלונים ממשיכה את דרכו של רבי [[אברהם מקאליסק (תלמיד המגיד ממזריטש)|אברהם מקאליסק]] שחלק על [[אדמו"ר הזקן]], דרושי החסידות של אדמו"רי סלונים ארוכים ומבוארים. הרב [[טוביה בלוי]] סובר שבכך התקבלה שיטתו של אדמו"ר הזקן וחידושה של חסידות חב"ד{{הערה|טוביה בלוי, '''[https://teshura.com/teshurapdf/%D7%A7%D7%A1%D7%98%D7%9C%20%D7%94%D7%A2%D7%9B%D7%98%20-%20%D7%99%D7%93%20%D7%9B%D7%A1%D7%9C%D7%95%20%D7%AA%D7%A9%D7%A4%D7%93.pdf#page=13 לקט ופרט]''', תשורה משמחת משפחות קסטל - הכט, עמ' 13. כפר חב"ד תשע"ד.}}.
+על אף העובדה שחסידות סלונים ממשיכה את דרכו של רבי [[אברהם מקאליסק (תלמיד המגיד ממזריטש)|אברהם מקאליסק]] שחלק על [[אדמו"ר הזקן]], דרושי החסידות של אדמו"רי סלונים ארוכים ומבוארים. הרב [[טוביה בלוי]] סובר שבכך התקבלה שיטתו של אדמו"ר הזקן וחידושה של חסידות חב"ד{{הערה|טוביה בלוי, '''[https://teshura.com/teshurapdf/קסטל%20העכט%20-%20יד%20כסלו%20תשפד.pdf#page=13 לקט ופרט]''', תשורה משמחת משפחות קסטל - הכט, עמ' 13. כפר חב"ד תשע"ד.}}.
 ==רבי שלום-נח ברזובסקי מסלונים==
 האדמו"ר רבי שלום-נח ברזובסקי (תרע"ג–תשס"א) שימש יותר משנה ר"מ בישיבת אחי-תמימים בתל-אביב (מניסן ת"ש עד אלול תש"א), וכמה מסמכים הקשורים בעבודתו בקודש זו צולמו בספר 'ממלכת התורה' עמ' 118. בנו, ממשיך דרכו, האדמו"ר רבי שמואל שליט"א, ביקר ב'יחידות' אצל הרבי בחודש שבט תשמ"ג, ולימים גילה טפח מאותה 'יחידות':
-"א. במהלך השיחה התבטא הרבי כמה פעמים: "אביכם היה אצלי" [והדבר פלא, כי אאמו"ר בפועל מעולם לא יצא מארץ-הקודש. ולדעתי ההסבר בזה על-פי מה שכתב המגיד מקוזניץ (בפירושו להגדה של פסח, גבורות ישראל, ד"ה ובאותות זה המטה בסופו): "ויש אדם שיוכל להביא אליו נשמת אדם ולדבר עמה הגם שהאדם בחיים חיותו", ומכאן שצדיקים יכולים להיפגש בנפשותיהם גם בלי נוכחות הגוף הגשמי]. {{הערה|הערת מגיש הרשימה מרדכי מנשה לאופר: הרבי עצמו התבטא כגון דא. ראו לדוגמה ברשימת הרה"ג רבי קלמן כהנא – ב'ספר היובל - קרנות צדיק', עמ' תכד): "אף פעם לא היה מר אצלי... אבל לאמיתו של דבר מצוי הוא אצלי... מספריו נמצאים אצלי" (וכדרשת חז"ל "אנכי" – אנא נפשי כתבית יהבית)}}.
+"א. במהלך השיחה התבטא הרבי כמה פעמים: "אביכם היה אצלי" [והדבר פלא, כי אאמו"ר בפועל מעולם לא יצא מארץ-הקודש. ולדעתי ההסבר בזה על-פי מה שכתב המגיד מקוזניץ (בפירושו להגדה של פסח, גבורות ישראל, ד"ה ובאותות זה המטה בסופו): "ויש אדם שיוכל להביא אליו נשמת אדם ולדבר עמה הגם שהאדם בחיים חיותו", ומכאן שצדיקים יכולים להיפגש בנפשותיהם גם בלי נוכחות הגוף הגשמי]{{הערה|הערת מגיש הרשימה מרדכי מנשה לאופר: הרבי עצמו התבטא כגון דא. ראו לדוגמה ברשימת הרה"ג רבי קלמן כהנא – ב'ספר היובל - קרנות צדיק', עמ' תכד): "אף פעם לא היה מר אצלי... אבל לאמיתו של דבר מצוי הוא אצלי... מספריו נמצאים אצלי" (וכדרשת חז"ל "אנכי" – אנא נפשי כתבית יהבית)}}.
 ב. נתבקשתי עניין על-טבעי, שאסע למונטריאול וכו', לא ירדתי לסוף דעתו הקדושה – פלא. דברים נסתרים.
@@ שורה 45: / שורה 45: @@
 בכבוד הראוי
-שלום נח ברזובסקי".{{הערה|התקשרות, גליון 954. קשרי ליובאוויטש-סלונים.}}
+שלום נח ברזובסקי"{{הערה|התקשרות, גליון 954. קשרי ליובאוויטש-סלונים.}}.
 לאחר פטירתו של רבי שלום נח ברזובסקי בז' לחודש אב תש"ס, ממלא את מקומו בנו בכורו האדמו"ר רבי שמואל ברזובסקי מסלונים.
 ==רבי אברהם וינברג מסלאנים==
 לאחר פטירתו של האדמו"ר הזקן מסלונים, רבי אברהם וינברג, פרשה קבוצה של חסידי סלונים{{הערה|שלא קיבלו את מרותו של רבי שלום נח ברזובסקי היות וראו בהכתרתו בעוד חותנו רבי אברהם בחיים, מעין פגיעה בכבוד החותן, אף שהאחרון כבר היה חולה במשך שנים רבות ובפועל לא שימש בהנהגת הקהילה. ועל אף שהוא עצמו הכתיר את חתנו למ"מ, ואף התבטא עליו בביטויים מופלגים.}} וקיבלה את מרותו של חתן נכדתו הרב אברהם וינברג האדמו"ר מסלאנים, המתגורר בבני ברק. חסידות זו מכנה את עצמה בשם '''סלאנים''', בשונה לקבוצה המרכזית הגדולה יותר, המכנה את עצמה בשם '''סלונים'''.
 האדמו"ר שימש בעברו כר"מ בישיבת [[תומכי תמימים לוד]], וזמן קצר לאחר שהתמנה כאדמו"ר, ביקר אצל הרבי ב[[י' חשון]] [[תשמ"ב]], במהלך היחידות הציע
 הרבי לאדמו"ר לפתוח בית מדרש לחסידיו בבורו פארק, הרבי התבטא אף "לא צריך מנין חסידים, גם אם יש לכם שם ששה חסידים ניתן כבר לפתוח בית מדרש", "ואפילו אם יש חסיד אחד מסור ניתן כבר לפתוח בית כנסת", האדמו"ר התבטא בפני הרבי שהוא רואה את עצמו כתלמיד ישיבת [[תומכי תמימים]], כשאל הרבי את הטעם לדברים אלו השיב האדמו"ר "הרי נאמר 'ומתלמידי יותר מכולם', מכיוון שלימדתי בתומכי תמימים רואה אני את עצמי גם כתלמיד"{{הערה|ראו שביבים מהנאמר ביחידות ב[https://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=73116 האדמו"ר מסלאנים: גם אני תלמיד תומכי תמימים] {{חב"ד אינפו|}}, [https://col.org.il/news/129294 תיאור הביקור] מפי הרב שמעון אייזנבאך {{חב"ד און ליין}}}}.
@@ שורה 61: / שורה 60: @@
 == קישורים חיצוניים ==
 *רבי [[זלמן לייב אסטולין]] ואדמו"רי סלונים, [http://chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=3135 בית משיח 593]
 *התקשרות, גליון 954. קשרי ליובאוויטש-סלונים.
-*סיפור על ביקור הרבי הרש"ב בבית המדרש של חסידי סלונים. רשימות דברים, מהדורת תשס"ט, עמ' 166-165.
+*סיפור על ביקור הרבי הרש"ב בבית המדרש של חסידי סלונים. רשימות דברים, מהדורת תשס"ט, עמ' 165–166.
+{{חצרות}}
 {{הערות שוליים|הערות=אלא שהדבר נעשה עפ"י פקודה שקיבלו בע"פ שני המשמשים של האדמו"ר זצ"ל ר' יחזקאל ויברג ור' דוד גולינסקי, שאמרו שהאדמו"ר אמר לכל אחד בנפרד שיש לפתוח חבורה חדשה}}
-{{חצרות}}
 [[קטגוריה:חסידויות ושושלות]]