חסידות סטרשלה – הבדלי גרסאות
אנו רוצים משיח (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
נסיעה לרבי (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:ציון הסטרשלה.jpg | [[קובץ:ציון הסטרשלה.jpg|ממוזער|קברו של רבי [[אהרן מסטרשלה|אהרן]] - מייסד החסידות]] | ||
'''חסידות סְטַרשֶלֶה''' הייתה ענף של [[חסידות חב"ד]]. הענף הוקם בשנת [[תקע"ג]] על ידי רבי [[אהרן מסטרשלה]] לאחר [[הסתלקות]] [[אדמו"ר הזקן]], בעקבות חילוקי דעות בינו לבין ה[[אדמו"ר האמצעי]]. הענף נמשך שני דורות ונסתיים לאחר הסתלקותו של רבי חיים רפאל בנו של רבי אהרן מסטרשלה. | '''חסידות סְטַרשֶלֶה''' הייתה ענף של [[חסידות חב"ד]]. הענף הוקם בשנת [[תקע"ג]] על ידי רבי [[אהרן מסטרשלה]] לאחר [[הסתלקות]] [[אדמו"ר הזקן]], בעקבות חילוקי דעות בינו לבין ה[[אדמו"ר האמצעי]]. הענף נמשך שני דורות ונסתיים לאחר הסתלקותו של רבי חיים רפאל בנו של רבי אהרן מסטרשלה. | ||
| שורה 8: | שורה 8: | ||
==המחלוקת בין חב"ד וסטרשלה== | ==המחלוקת בין חב"ד וסטרשלה== | ||
לאחר הסתלקותו של [[אדמו"ר הזקן]] החריפה המחלוקת בין ר' אהרן לבין [[אדמו"ר האמצעי]]. מיד לאחר ההסתלקות פנה ר' אהרן אל כמה מגדולי החסידים בבקשה שיבואו אליו והוא יורה להם את הדרך בעבודת ה'{{הערה|ספר התולדות אדמו"ר האמצעי, עמ' 88.}}, זו הייתה תחילת דרכה של חסידות סטרשלה. כאשר שמע על כך אדמו"ר האמצעי, ניסה להחזיר את השלום ב"חסד וברחמים" וניסה להסביר לרבי [[אהרן מסטרשלה|אהרן]] ולחסידיו את שורש טעותם, לצורך כך נסע אדמו"ר האמצעי ל[[ויטבסק]] וסביבותיה (שם היה לר' אהרן ריכוז חסידים גדול) במטרה להחזיר "עטרה ליושנה" ולהחזיר את נשיאות חב"ד לבית רבי. בהמשך תכנן לנסוע לעיירה אשווע - מקום מגוריו של ר' אהרן{{הערה|זמן מה לאחר מכן עבר לעיירה סטרשלה שעל-שמה נקראת החצר שאותה הנהיג.}} אך הדבר לא עלה בידו. כאשר ראה שלא יצליח בדרך של ב"חסד וברחמים" החל אדמו"ר האמצעי לנהוג ביד קשה ובמשנה תקיפות{{הערה|שם=תולדות 88|ראה ספר התולדות אדמו"ר האמצעי, עמ' 88.}}, וכתב{{הערה|שם=תולדות 88}} לחסידים: | לאחר הסתלקותו של [[אדמו"ר הזקן]] החריפה המחלוקת בין ר' אהרן לבין [[אדמו"ר האמצעי]]. מיד לאחר ההסתלקות פנה ר' אהרן אל כמה מגדולי החסידים בבקשה שיבואו אליו והוא יורה להם את הדרך בעבודת ה'{{הערה|ספר התולדות אדמו"ר האמצעי, עמ' 88.}}, זו הייתה תחילת דרכה של חסידות סטרשלה. כאשר שמע על כך אדמו"ר האמצעי, ניסה להחזיר את השלום ב"חסד וברחמים" וניסה להסביר לרבי [[אהרן מסטרשלה|אהרן]] ולחסידיו את שורש טעותם, לצורך כך נסע אדמו"ר האמצעי ל[[ויטבסק]] וסביבותיה (שם היה לר' אהרן ריכוז חסידים גדול) במטרה להחזיר "עטרה ליושנה" ולהחזיר את נשיאות חב"ד לבית רבי. בהמשך תכנן לנסוע לעיירה אשווע - מקום מגוריו של ר' אהרן{{הערה|זמן מה לאחר מכן עבר לעיירה סטרשלה שעל-שמה נקראת החצר שאותה הנהיג.}} אך הדבר לא עלה בידו. כאשר ראה שלא יצליח בדרך של ב"חסד וברחמים" החל אדמו"ר האמצעי לנהוג ביד קשה ובמשנה תקיפות{{הערה|שם=תולדות 88|ראה ספר התולדות אדמו"ר האמצעי, עמ' 88.}}, וכתב{{הערה|שם=תולדות 88}} לחסידים: | ||
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=שלא יטו אוזן לדברי המסיתים לסור מבית רבינו, ולא יהיו כפויי טובה לאבי הקדוש אשר שם נפשו בכפו עליהם במסירת נפש ממש.}} | {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=שלא יטו אוזן לדברי המסיתים לסור מבית רבינו, ולא יהיו כפויי טובה לאבי הקדוש אשר שם נפשו בכפו עליהם במסירת נפש ממש.}} | ||
| שורה 21: | שורה 20: | ||
ר' [[אהרן מסטרשלה]] הנהיג את תלמידיו בדרך של התפעלות גדולה, זה התבטא במיוחד בתפילה שבה התפלל עם הרבה תנועות, בלימוד, וכו'. גם בעניין זה חלק עליו [[אדמו"ר האמצעי]] שסבר שהתפילה והלימוד - צריך להיות באופן '[[פנימי]]' - בין יהודי להקב"ה, ואין שום עניין להתבלט יותר מדי עם כל מיני תנועות. | ר' [[אהרן מסטרשלה]] הנהיג את תלמידיו בדרך של התפעלות גדולה, זה התבטא במיוחד בתפילה שבה התפלל עם הרבה תנועות, בלימוד, וכו'. גם בעניין זה חלק עליו [[אדמו"ר האמצעי]] שסבר שהתפילה והלימוד - צריך להיות באופן '[[פנימי]]' - בין יהודי להקב"ה, ואין שום עניין להתבלט יותר מדי עם כל מיני תנועות. | ||
בהקשר לכך מסופר{{הערה|בית רבי, פרק כ"ו, הערה ג'.}} כי אחד מנכדי [[אדמו"ר הצמח צדק]] ראה בחדרו של סבו - הצמח צדק מכתב כי"ק של [[אדמו"ר הזקן]], במכתב מרחיק | בהקשר לכך מסופר{{הערה|בית רבי, פרק כ"ו, הערה ג'.}} כי אחד מנכדי [[אדמו"ר הצמח צדק]] ראה בחדרו של סבו - הצמח צדק מכתב כי"ק של [[אדמו"ר הזקן]], במכתב מרחיק רבינו מאוד את עניין ההתפעלות בשעת התפילה. במכתב הנ"ל הייתה הערה של אדמו"ר הצמח צדק שאת המכתב הזה שלח אדמו"ר הזקן כהוראת שעה לאחד החסידים שהיה אחוז כולו בהתפעלות גדולה כדי לבטשו. אותו נכד שאל את סבו הצמח צדק האם כוונת הערתו היא שמכתב זה נמסר לרבי [[אהרן מסטרשלה]] - שכידוע היה אחוז כולו בהתפעלות גדולה? ואדמו"ר הצמח צדק ענה לו שלא, כי {{ציטוטון|'''לר' אהרל'ה היה התפעלות אלוקית, וגם הלוא הוא הי' לו [[מסירות נפש]] על רבינו כנ"ל'''}} | ||
==אדמו"רי סטרשלה== | ==אדמו"רי סטרשלה== | ||
| שורה 27: | שורה 26: | ||
{{ערך מורחב|ערך=[[אהרן מסטרשלה]]}} | {{ערך מורחב|ערך=[[אהרן מסטרשלה]]}} | ||
רבי '''[[אהרן מסטרשלה]]''': רבי אהרן נולד בעיירה אשווע להרה"ח ר' משה הלוי הורוויץ, שהיה דור שביעי ל[[של"ה]]. כבר בילדתו מאס בהבלי העוה"ז והתמסר לתורה. הקשר בין רבי אהרן לאדמו"ר הזקן החל עוד בהיותו בן י"ג שנה וכבר היה בקיא בכל התורה כולה, אז הגיע בפעם הראשונה לאדמו"ר הזקן ונכנס אליו ליחידות ובצעטיל שהגיש כתב "הנפש העמלה איך תתקשר ב[[אין ואפס]] המוחלט" | רבי '''[[אהרן מסטרשלה]]''': רבי אהרן נולד בעיירה אשווע להרה"ח ר' משה הלוי הורוויץ, שהיה דור שביעי ל[[של"ה]]. כבר בילדתו מאס בהבלי העוה"ז והתמסר לתורה. הקשר בין רבי אהרן לאדמו"ר הזקן החל עוד בהיותו בן י"ג שנה וכבר היה בקיא בכל התורה כולה, אז הגיע בפעם הראשונה לאדמו"ר הזקן ונכנס אליו ליחידות ובצעטיל שהגיש כתב "הנפש העמלה איך תתקשר ב[[אין ואפס]] המוחלט"{{הערה|יש המסבירים כי על אף שהיה מלא בתורה הייתה חסרה לרבי אהרן דרגת הראיה באלוקות, וזאת ניסה להשיג אצל אדמו"ר הזקן.}}. אדמו"ר הזקן נטל את הפתקה והרהר בה והוכיח את החסידים{{הערה|מסופר שהרבי קם ממקומו בהתפעלות ויצא בריצה מחדר היחידות אל חדר א' הסמוך של התלמידים המובחרים.}} כי אף חסיד לא היה שואל מה ששאל נער בן י"ג שנה!{{הערה|עיין אוצר סיפורי חב"ד כרך ט"ו עמוד 305 בשם "סיפורי חסידים ורבותיהם" להרה"ח רבי מרדכי שוסטרמן אות קלג ובשינויים קלים ב"שמועות וסיפורים" לר' פאלע כהן חלק שלישי סיפור קלב}} אדמו"ר הזקן חיבבו ממש בשל כך ור' אהרן הצעיר נשאר ונמנה על תלמידיו של [[אדמו"ר הזקן|רבינו הזקן]] שאף מינה את ר' אהרן ל[[חברותא]] לבנו - [[אדמו"ר האמצעי]] (בהקשר לזה מסופר כי כאשר היו חסידים שלא הבינו דבר מה במאמרי אדמו"ר הזקן - פנו אל ר' אהרן ואדמו"ר האמצעי כדי לרדת לעומקם של דבריו), במשך שנות חייו של אדמו"ר הזקן היה ר' אהרן ידיד [[נפש]] של אדמו"ר האמצעי, ולמד עמו בצוותא פעמים רבות. מסופר כי הם היו מתהלכים ברחובות העיר כאשר הם שלובי-זרוע ומדברים בעומק דברי אדמו"ר הזקן, בידידות ואחווה ו[[אהבה]] רבה{{הערה|מסופר (בית רבי, תולדות [[אדמו"ר האמצעי]] פרק ב', בהערה שם) שכאשר ראה זאת אחד החסידים אמר לאדמוה"ז "זהו תרין רעין דלא מתפרשין". ו[[אדמו"ר הזקן|אדמוה"ז]] ענה לו ש"'''הלוואי''' דלא מתפרשין"..}} בהמשך החל להדריך ולכתוב מכתבים לחסידים. | ||
ר' אהרן העיד על עצמו{{הערה|ראה פתח שער לספר [[שערי היחוד והאמונה]].}} שלמד אצל אדמו"ר הזקן למעלה מ־30 שנה, והיה שוקד על כל מילה שאמר אדמו"ר הזקן במאמריו, ולא היה נח עד שלא הצליח להבין את עומק דבריו של [[אדמו"ר הזקן]]. דרכו של ר' אהרן הייתה בהתפעלות גדולה, זה התבטא בעיקר בתפילתו ובלימודו{{הערה|שם=אהרן מסטרשלה|מסופר כי באחת מהפעמים בהם עסקו [[:קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הזקן|חסדי אדמו"ר הזקן]] באחד מ[[מאמר|מאמריו]], החל ר' אהרון לטפס על הקירות מרוב התפעלות!}}. כאשר נאסר | ר' אהרן העיד על עצמו{{הערה|ראה פתח שער לספר [[שערי היחוד והאמונה]].}} שלמד אצל אדמו"ר הזקן למעלה מ־30 שנה, והיה שוקד על כל מילה שאמר אדמו"ר הזקן במאמריו, ולא היה נח עד שלא הצליח להבין את עומק דבריו של [[אדמו"ר הזקן]]. דרכו של ר' אהרן הייתה בהתפעלות גדולה, זה התבטא בעיקר בתפילתו ובלימודו{{הערה|שם=אהרן מסטרשלה|מסופר כי באחת מהפעמים בהם עסקו [[:קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הזקן|חסדי אדמו"ר הזקן]] באחד מ[[מאמר|מאמריו]], החל ר' אהרון לטפס על הקירות מרוב התפעלות!}}. כאשר נאסר אדמו"ר הזקן אסף סכום של ששים אלף רובל לפעול לשחרורו אצל השלטונות. | ||
ר' אהרן היה אדמו"ר מסטרשלה כ־16 שנה{{הערה|ראה הערה 5}} - משנת [[תקע"ג]], עד לפטרתו ב[[שמיני עצרת]] של שנת [[תקפ"ט]] (עשרה חודשים לאחר פטירת [[אדמו"ר האמצעי]]). בן 63 שנה היה בפטירתו. | ר' אהרן היה אדמו"ר מסטרשלה כ־16 שנה{{הערה|ראה הערה 5}} - משנת [[תקע"ג]], עד לפטרתו ב[[שמיני עצרת]] של שנת [[תקפ"ט]] (עשרה חודשים לאחר פטירת [[אדמו"ר האמצעי]]). בן 63 שנה היה בפטירתו. | ||
| שורה 37: | שורה 36: | ||
==יחס רבותינו נשיאנו לחצר ולרבי אהרן== | ==יחס רבותינו נשיאנו לחצר ולרבי אהרן== | ||
למרות המחלוקת הגדולה של רבי אהרן עם [[אדמו"ר האמצעי]], בדורות שלאחר מכן התייחסו רבותינו נשיאינו כמה וכמה פעמים לתורתו של רבי אהרן{{הערה|ראה עוד בערך: רבי [[אהרן מסטרשלה]].}}: [[הרבי]] רצה | למרות המחלוקת הגדולה של רבי אהרן עם [[אדמו"ר האמצעי]], בדורות שלאחר מכן התייחסו רבותינו נשיאינו כמה וכמה פעמים לתורתו של רבי אהרן{{הערה|ראה עוד בערך: רבי [[אהרן מסטרשלה]].}}: [[הרבי]] רצה מאוד להדפיס את ספריו של רבי אהרן{{הערה|ראה [[המלך במסיבו]] עמ' קנ"ב, רי"א.}}, ואף התבטא עליו במכתבים ובשיחות בצורה מיוחדת. [[אדמו"ר הצ"צ]] אמר על רבי אהרן: "אצלו היה התפעלות אלקי וגם הלא הוא היה לו מסירות נפש רב על רבינו"{{הערה|[[בית רבי (ספר)]].}}. | ||
החסיד ר' [[אלכסנדר ריינין|סנדר ריינין]] (שהיה מצאצאי רבי אהרן) סיפר{{הערה|ראה בספר "הרבי הקדוש רב אהרן מסטראשעלע" עמ' 2}} שפעם כשנכנס לביתו של [[הרבי]] ראה את הרבי מעיין בספר עבודת הלוי שמביא את דרושי החסידות של רבי [[אהרן מסטרשלה]] כשראה אותו הרבי אמר לו הרבי {{ציטוטון|דאס איז א טיפער ספר}} (ספר זה הוא ספר עמוק). | החסיד ר' [[אלכסנדר ריינין|סנדר ריינין]] (שהיה מצאצאי רבי אהרן) סיפר{{הערה|ראה בספר "הרבי הקדוש רב אהרן מסטראשעלע" עמ' 2}} שפעם כשנכנס לביתו של [[הרבי]] ראה את הרבי מעיין בספר עבודת הלוי שמביא את דרושי החסידות של רבי [[אהרן מסטרשלה]] כשראה אותו הרבי אמר לו הרבי {{ציטוטון|דאס איז א טיפער ספר}} (ספר זה הוא ספר עמוק). | ||
| שורה 43: | שורה 42: | ||
==בתי כנסת של חסידי סטרשלה== | ==בתי כנסת של חסידי סטרשלה== | ||
* ב[[ויטבסק]] היה ידוע בית הכנסת לחסידי סטרשלה. על בית הכנסת מסופר שיסודותיו הונחו עוד בימי [[אדמו"ר הזקן]] בשנת [[תקע"ב]] ו[[אדמו"ר האמצעי]] השתתף בהנחת [[אבן הפינה]], אולם אחרי הסתלקות אדמו"ר הזקן כשהתפלגו החסידים בין חסידי ליובאוויטש לחסידי סטרשלה שילמו חסידי ליובאוויטש את חלקם של חסידי סטרשלה. בכסף זה ובעזרת נדבתו של ר' גבריאל וילנקר נבנו שני בתי מדרש חדשים לחסידי סטרשלה ויתכן שאגרתו של רבי אהרן בנושא זה, היא לאחד מבתי מדרש אלו{{הערה|ראה ליקוטים דף ט"ו עמ' ג' וי"ז עמ' ג' על חנוכת בית המדרש בויטבסק.}}. | * ב[[ויטבסק]] היה ידוע בית הכנסת לחסידי סטרשלה. על בית הכנסת מסופר שיסודותיו הונחו עוד בימי [[אדמו"ר הזקן]] בשנת [[תקע"ב]] ו[[אדמו"ר האמצעי]] השתתף בהנחת [[אבן הפינה]], אולם אחרי הסתלקות אדמו"ר הזקן כשהתפלגו החסידים בין חסידי ליובאוויטש לחסידי סטרשלה שילמו חסידי ליובאוויטש את חלקם של חסידי סטרשלה. בכסף זה ובעזרת נדבתו של ר' גבריאל וילנקר נבנו שני בתי מדרש חדשים לחסידי סטרשלה ויתכן שאגרתו של רבי אהרן בנושא זה, היא לאחד מבתי מדרש אלו{{הערה|ראה ליקוטים דף ט"ו עמ' ג' וי"ז עמ' ג' על חנוכת בית המדרש בויטבסק.}}. | ||
* ב[[סלונים]] התקיים בית מדרש לחסידי סטרשלה{{הערה|ראה ליקוטים דף ו' עמ' ד' 'אגרת לבית המדרש דסלאנעם', ראה גם דף ה' עמ' ד' 'כתב לבית המדרש דחסידים'.}}. | * ב[[סלונים (עיר)|סלונים]] התקיים בית מדרש לחסידי סטרשלה{{הערה|ראה ליקוטים דף ו' עמ' ד' 'אגרת לבית המדרש דסלאנעם', ראה גם דף ה' עמ' ד' 'כתב לבית המדרש דחסידים'.}}. | ||
* ב[[הומיל]] התקיים בית כנסת סטרשלה עד למהפכה{{הערה|'ערים ואמהות בישראל' חלק ה עמ' 1.}}. | * ב[[הומיל]] התקיים בית כנסת סטרשלה עד למהפכה{{הערה|'ערים ואמהות בישראל' חלק ה עמ' 1.}}. | ||
* ב[[דוקשיץ]] היה לחסידי סטרשלה מניין{{הערה|יש אומרים בית כנסת, ויש אומרים שלכל חסידי חב"ד היה בית כנסת אחד שהתחלק לענפים השונים של חב"ד}} משלהם. | * ב[[דוקשיץ]] היה לחסידי סטרשלה מניין{{הערה|יש אומרים בית כנסת, ויש אומרים שלכל חסידי חב"ד היה בית כנסת אחד שהתחלק לענפים השונים של חב"ד}} משלהם. | ||
| שורה 51: | שורה 50: | ||
* '''שערי היחוד והאמונה''' מהדורה חדשה ע"י '''מכון שערי ההשתלשלות.''' תשפ"ג. | * '''שערי היחוד והאמונה''' מהדורה חדשה ע"י '''מכון שערי ההשתלשלות.''' תשפ"ג. | ||
* '''[http://www.hebrewbooks.org/21073 שערי העבודה]''' - ביאור על [[ספר התניא]]. | * '''[http://www.hebrewbooks.org/21073 שערי העבודה]''' - ביאור על [[ספר התניא]]. | ||
* '''עבודת הלוי''' - דרושים על פרשיות השבוע אותם אמר רבי אהרן, וכתבו אותם תלמידיו. לבוב, [[תר"ב]]-[[תרכ"ו]]. | * '''עבודת הלוי''' - דרושים על פרשיות השבוע אותם אמר רבי אהרן, וכתבו אותם תלמידיו. לבוב, [[תר"ב]]-[[תרכ"ו]]. | ||
* '''הגדה של פסח עם פירוש סוד קדושים''', מאת בעל התניא ור' אהרן, קניגסברג (ייתכן שנדפס בוורשה), | * '''הגדה של פסח עם פירוש סוד קדושים''', מאת בעל התניא ור' אהרן, קניגסברג (ייתכן שנדפס בוורשה), תרכ"ו. | ||
* [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=21815&st=&pgnum=12&hilite= שער התפילה] - מבאר את עניין התפילה. | * [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=21815&st=&pgnum=12&hilite= שער התפילה] - מבאר את עניין התפילה. | ||
* '''ספר שערי ההשתלשלות''' ליקוט וביאור על ספר שערי היחוד והאמונה לרבינו אהרן הלוי: כולל קיצור פרקים ומפתחות לספר שערי היחוד והאמונה: תשע"ט. | * '''ספר שערי ההשתלשלות''' ליקוט וביאור על ספר שערי היחוד והאמונה לרבינו אהרן הלוי: כולל קיצור פרקים ומפתחות לספר שערי היחוד והאמונה: תשע"ט. | ||
| שורה 71: | שורה 70: | ||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
*הרב אליהו אלאי, '''[https://drive.google.com/file/d/1ze8G9BLlN7Epf4iRyFuMVudcMdbmtVAq/view בין ליובאוויטש וסטרשלה]''', הערות וביאורים אהלי תורה א'רפד שמות ה'תשפ"ו עמוד 74 {{*}} משה מרקוביץ, '''[https://drive.google.com/file/d/1J-o4xqw4lAUPNIlECUHhb8waGiElW9Af/view הערות וביאורים אהלי תורה א' רפג ויגש ה'תשפ"ו עמוד 95] | *הרב אליהו אלאי, '''[https://drive.google.com/file/d/1ze8G9BLlN7Epf4iRyFuMVudcMdbmtVAq/view בין ליובאוויטש וסטרשלה]''', הערות וביאורים אהלי תורה א'רפד שמות ה'תשפ"ו עמוד 74 {{*}} משה מרקוביץ, '''[https://drive.google.com/file/d/1J-o4xqw4lAUPNIlECUHhb8waGiElW9Af/view הערות וביאורים אהלי תורה א' רפג ויגש ה'תשפ"ו עמוד 95] | ||
{{חצרות}} | {{חצרות}} | ||
{{ערך מובחר}} | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:חסידות סטרשלה]] | [[קטגוריה:חסידות סטרשלה]] | ||
[[קטגוריה:ערכים מובחרים|ס]] | [[קטגוריה:ערכים מובחרים|ס]] | ||