יחי המלך (גיליון): הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
[[תמונה:יחי.jpg|left|thumb|280px|שער הקונטרס יחי המלך]]
[[תמונה:יחי.jpg|left|thumb|280px|שער הקונטרס יחי המלך]]
[[תמונה:יחי.jpg|left|thumb|280px|שער הקונטרס יחי המלך]]
הקונטרס יחי המלך הינו קובץ בענייני משיח וגאולה המודפס באלפי עותקים ומחולק בכל רחבי העולם. הקונטרס החל לצאת לאור לאחר [[ג' תמוז תשנ"ד]]. את הקונטרס עורך הרב מנחם מענדל בליניצקי.
הקונטרס יחי המלך הינו קובץ בענייני משיח וגאולה המודפס באלפי עותקים ומחולק בכל רחבי העולם. הקונטרס החל לצאת לאור לאחר [[ג' תמוז תשנ"ד]]. את הקונטרס עורך הרב מנחם מענדל בליניצקי.

גרסה מ־23:20, 21 ביוני 2007

שער הקונטרס יחי המלך

הקונטרס יחי המלך הינו קובץ בענייני משיח וגאולה המודפס באלפי עותקים ומחולק בכל רחבי העולם. הקונטרס החל לצאת לאור לאחר ג' תמוז תשנ"ד. את הקונטרס עורך הרב מנחם מענדל בליניצקי.

הרעיון שמאחרוי הקונטרס

מספר ימים לאחר ג’ תמוז, התאספו מספר שלוחים ומשפיעים, כדי לטכס עצה כיצד להתמודד עם ההעלם והסתר הנורא שנפל עלינו. אלו צעדים לנקוט כדי לעודד ולחזק, ולהמשיך ללבות את אש האמונה בקרב אנ"ש חסידי חב”ד.

האסיפה נערכה במשרד של ה”טנקים” בניו-יורק, והשתתף בה בין השאר, הרב שלמה מאיעסקי. במהלך הדיון החל להזכיר כמה שיחות של הרבי בענייני גאולה ומשיח, כולל כאלו שיש להן השלכה ישירה למצב הנוכחי, והנוכחים נדהמו עד כמה הדברים לא מפורסמים.

הוחלט כי הצעד הראשון יהיה פרסום אותן שיחות באופן קבוע, לאנ”ש ברחבי העולם. את המשימה נטל על העצמו האברך ר’ דוד כהנוב.

הקונטרס הראשון

הקונטרס הראשון הונח על השולחנות ב-‏770 כבר בערב שבת פרשת חוקת, ט’ תמוז. בעיצוב פשוט שבפשוטים, על נייר רגיל. היו שם כמה קטעי שיחות מהשנין תנש"א תשנ"ב, כמה קטעים מהשנים תש"י תשי"א, והגהות הרבי על שיחת ב’ ניסן תשמ”ח.

ההפצה הראשונית גם היא הייתה מזערית: מרכז חב”ד העולמי 770, וקצת בישיבות חב”ד. עסקו בכך מספר בחורים נמרצים, ששום מנגנון או מוסד לא עמד מאחריהם, מלבד תחושת המחוייבות לאבא של התמימים, הרבי בעצמו. למעשה, עד היום מהווים תלמידי ה”קבוצה” את הנדבך המרכזי במערכת הקונטרס.

בתום “שנה ראשונה” של גלגולים רבים, היכולים למלא ספר שלם - אך בכולם לא הייתה ולו הפסקה של שבת אחת בהוצאה הסדירה של הקונטרס - נכנס לפרוייקט ר’ מנחם מענדל בליניצקי. מאז התחיל הקונטרס להתמסד מבחינת גודלו ותפוצתו, אך נשאר במהותו כענין של הפצה לשמה, ללא כל רווחים צדדיים.

באותה תקופה נרתם לענין הנגיד החסידי, ר’ רחמים אנטיאן ע”ה. הוא למעשה בקושי הכיר את הצוות שעסק בהו”ל ובהפצה, והכיר רק את הקונטרס עצמו, מקריאה קבועה ונלהבת מדי שבת.

ר’ רמי החל להזרים למערכת הקונטרס כספים בסדר גודל מדינתי, וחיש קל זינק הקונטרס מתפוצה מקומית של כמה מאות עותקים, לתפוצה עולמית של למעלה מ-‏5000 עותקים בעולם כולו, כולל משלוח באמצעות הדואר לכאלף שלוחים בארה”ב וכמאה שלוחים באה”ק.

עקרונות מערכת הקונטרס

הראשון - לתת את האפשרות לכל אחד להשיג את הקונטרס ללא הוצאות מיותרות. כל המעוניין להיות מנוי, יכול לעשות זאת ללא כל תשלום, מלבד הוצאות הדואר או המשלוח. הקונטרס יגיע לביתו בקביעות (ואפשר לקחת עוד כמה בשביל לחלק). ה”הקדשות”והתרומות הולכות איפוא לכיסוי ההוצאות, ולא לאחזקת מערכת מסורבלת ויקרה.

השני -הקפדה על דיוק מירבי בתרגום ועריכת השיחות לדפוס, בהתאם להוראות הרבי בנידון. המערכת נעזרת לשם כך בשני מומחים בעלי נסיון רב-שנים בתחום - הרה”ח הרב שלום דובער ליפסקר, חבר ה”ועד להפצת שיחות”, והרב שמריהו מטוסוב, מי שעסק גם הוא בעריכת ההנחות במסגרת הועדים השונים.

על מלאכת ההדפסה הופקד ר’ זאב קדנר - תושב שכונת קראון הייטס.

חומר הקונטרס

על מנת ליצור התעניינות מיוחדת בתוכן, מופיע בקונטרס חומר רב בפירסום ראשון.

במשך השנים גילה הקונטרס בפנינו אוצר בלום של מאמרים, שיחות ואגרות קודש אשר לא ראו מעולם את מכבש הדפוס.

בנוסף לכך, עשרות רבות של שיחות תורגמו מתוך כרכי ה”שיחות קודש” ופורסמו לראשונה בלשון הקודש בקונטרס. גם שיחות שכבר פורסמו בלה”ק, זוכות לעריכה מחודשת. במקביל מתפרסמות שוב ושוב השיחות שכביכול ידועות - כגון קטעים מהדבר מלכות של השנים תשנ"א-ב. לקראת תאריכים מיוחדים מופיעה מהדורה מורחבת, הכוללת ליקוט של שיחות בנושא מסויים. בשנים האחרונות אף פורסמו מספר יומנים מבית חיינו, בפרסום ראשון.