יצחק מישולובין – הבדלי גרסאות

תולדות חיים: תלמיד הישיבה מהמדינה ההיא שביקש עצה מהרבי אדות מחשבות זרות (על פי סיפור ר׳ איושע)
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
תולדות חיים: תיאור היציאה מברית המועצות
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
שורה 3: שורה 3:


==תולדות חיים==
==תולדות חיים==
ר׳ יצחק מישולובין נולד ב[[י"ב בטבת]] [[תש"ה]] לאביו [[ר']] [[אליעזר מישולובין]] ב[[סאמארקאנד]] והתחנך ב[[ברית המועצות]] בזמנים הקשים. בשנת [[תשכ"ט]] הצליחה משפחתו לצאת מרוסיה ולעלות לארץ ישראל. ר' יצחק הגיע ללמוד אצל [[הרבי]], ונשאר להתגורר בשכונת [[קראון הייטס]].
ר׳ יצחק מישולובין נולד ב[[י"ב בטבת]] [[תש"ה]] לאביו [[ר']] [[אליעזר מישולובין]] ב[[סאמארקאנד]] והתחנך ב[[ברית המועצות]] בזמנים הקשים. בסוף חורף [[תשכ"ט]] הצליחה משפחתו לצאת מברית המועצות ולעלות לארץ ישראל, והגיעו לארץ הקודש בראש חודש ניסן תשכ״ט. אנ״ש בכפר חב״ד ולוד (הר״ש מיידאנטשיק, ר׳ אפרים וואלף ור׳ זושא פויזנער) סידרו שר׳ יצחק יסע ללמוד אצל [[הרבי]], ובי״ב ניסן כבר היה אצל הרבי , ונשאר להתגורר בשכונת [[קראון הייטס]].


התחנך מתוך [[מסירות נפש]] אצל ה[[משפיע]] ר' [[בן ציון מאראז|בנציון מאראז]], ר' [[חיים אברהם דוכמן]], הרב [[אליהו לוין]] שהיה ידוע בכינוי אלי׳ פאריטשער, והשתתף בהתוועדויות ר' [[מענדל פוטרפס]], ר' [[חיים דובער חן|בערקע חן]].
התחנך מתוך [[מסירות נפש]] אצל ה[[משפיע]] ר' [[בן ציון מאראז|בנציון מאראז]], וחומש ורש״י למד אצל ר' [[חיים אברהם דוכמן]] (שהתחנך 17 שנה אצל זקנו ר׳ מרדכי יואל), וגמרא אצל הרב [[אליהו לוין]] שהיה ידוע בכינוי אלי׳ פאריטשער; והשתתף בהתוועדויות ר' [[מענדל פוטרפס]], ור' [[חיים דובער חן|בערקע חן]].
[[קובץ:איטשע מישולובין עם ידידו בן ציון גולדשמיד.png|ממוזער|שמאל|250px|ר׳ יצחק מישולובין עם ידידו ר׳ בן ציון גולדשמיד בצעירותם]].
[[קובץ:איטשע מישולובין עם ידידו בן ציון גולדשמיד.png|ממוזער|שמאל|250px|ר׳ יצחק מישולובין עם ידידו ר׳ בן ציון גולדשמיד בצעירותם]].


ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]]{{הערה|מפתח [http://mafteiach.app/all/5728-01-22 ליל שמחת תורה, לפני הקפות - תשכ"ח], באתר מפתח}}, סיפר הרבי מתוך התרגשות גדולה ובקול חנוק מבכי: בחור שנמצא במקום של נסיונות ושל מסירת נפש על כל צעד ושעל, ואין לו שאלות: למה הוא צריך לחיות מתוך מסירות נפש שנים רבות; מוסר את נפשו לכתוב לי מכתב, שזה דבר מסוכן במדינה ההיא. ומה שמדאיג אותו הוא שהוא צריך עצה לעבודת התפילה.
ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]]{{הערה|מפתח [http://mafteiach.app/all/5728-01-22 ליל שמחת תורה, לפני הקפות - תשכ"ח], באתר מפתח}}, סיפר הרבי מתוך התרגשות גדולה ובקול חנוק מבכי: בחור שנמצא במקום של נסיונות ושל מסירת נפש על כל צעד ושעל, ואין לו שאלות: למה הוא צריך לחיות מתוך מסירות נפש שנים רבות; מוסר את נפשו לכתוב לי מכתב, שזה דבר מסוכן במדינה ההיא. ומה שמדאיג אותו הוא שהוא צריך עצה לעבודת התפילה.


אחרי שיצא ר׳ איטשע מהמדינה ההיא והגיע לבית חיינו, [[נישואין|נשא]] את פריידא בת ר' [[לוי יצחק שפירא]].
ביום ד׳ י״א תמוז תש״ל, [[נישואין|נשא]] את פראדיל בת ר' [[לוי יצחק שפירא]]; וסעודת החתונה היתה בליל י״ב תמוז תש״ל, והיתה התוועדות חסידית סוערת.


הרב מישולאבין מכהן כמגיד שיעור וכמשפיע בקהילת הרוסית שמרכזה בבית הכנסת [[פר"י]], והוא אחד העוסקים בארגון [[ידידי פליטי מזרח אירופה]] מהשנים הראשונות להקמתו, ולקח חלק גדול בפעילות בקירוב יהודי [[רוסיה]] ב[[ניו יורק]], במשך שנים רבות. כמו כן מוסר שיעור בשיחה של הרבי מדי ערב ב[[כולל תפארת זקנים לוי יצחק 770]], ומשנת תשס״ז לערך הוא מוסר שם בכל יום רביעי בערב את השיעור היומי בהרמב״ם. אחרי פטירתו של הרב [[פנחס קארף]], התחיל למסור שיעור חסידות במקומו ב-770 בשעות הבוקר.
הרב מישולאבין מכהן כמגיד שיעור וכמשפיע בקהילת הרוסית שמרכזה בבית הכנסת [[פר"י]], והוא אחד העוסקים בארגון [[ידידי פליטי מזרח אירופה]] מהשנים הראשונות להקמתו, ולקח חלק גדול בפעילות בקירוב יהודי [[רוסיה]] ב[[ניו יורק]], במשך שנים רבות. כמו כן מוסר שיעור בשיחה של הרבי מדי ערב ב[[כולל תפארת זקנים לוי יצחק 770]], ומשנת תשס״ז לערך הוא מוסר שם בכל יום רביעי בערב את השיעור היומי בהרמב״ם. אחרי פטירתו של הרב [[פנחס קארף]], התחיל למסור שיעור חסידות במקומו ב-770 בשעות הבוקר.
שורה 18: שורה 18:
ר' יצחק הוא אחד המשפיעים המעודדים את פרסום זהות משיח והכרזת ה[[יחי]], בהתאם להוראות הרבי בשנות תשמ״ח - תשנ״ד.
ר' יצחק הוא אחד המשפיעים המעודדים את פרסום זהות משיח והכרזת ה[[יחי]], בהתאם להוראות הרבי בשנות תשמ״ח - תשנ״ד.


===היציאה מרוסיא===
===היציאה מברית המועצות===
בשנת [[תשכ"ט]], כאשר שערי ברית המועצות נפתחו מעט, הגישו חסידי ליובאוויטש רבים בסאמארקאנד בקשות לעזוב את ברית המועצות {{הערה|כדי לקבל ויזה הם היו זקוקים למכתב ובו בקשה לאיחוד משפחות, שנכתבו על ידי קרובי משפחה מדרגה ראשונה שהתגוררו בחו"ל.}}. ר׳ יצחק נתקל בבעיה מכיון שלא שירת בצבא ברית המועצות (למרות שבתור יליד תש״ה היה מחוייב גיוס לצבא בהגיעו לשנתו הי״ח), אך לבסוף התירו את יציאתו מהמדינה ההיא כאשר נסים מלווים אותו בכל שלבי יציאתו.
בשנת [[תשכ"ט]], כאשר שערי ברית המועצות נפתחו מעט, הגישו חסידי ליובאוויטש רבים בסאמארקאנד בקשות לעזוב את ברית המועצות {{הערה|כדי לקבל ויזה הם היו זקוקים למכתב ובו בקשה לאיחוד משפחות, שנכתבו על ידי קרובי משפחה מדרגה ראשונה שהתגוררו בחו"ל.}}; ובשנת תשכ״ט קיבלה משפחת מישולאבין היתר יציאה מהמדינה ההיא כאשר נסים מלווים אותם בכל שלבי יציאתם.


===הברחת כתבי יד חסידות אל הרבי===
===הברחת כתבי יד חסידות אל הרבי===
ר' איטשע עזב את רוסיא עם הוריו בסוף [[חודש אדר]] [[תשכ״ט]]. באמתחתו היו [[כתב יד קודש|כתבי יד קודש]] ממאמרים של [[אדמו"ר הזקן]] ו[[אדמו"ר האמצעי]] שלקח אתו על מנת להביאם אל [[הרבי]]. לפני שיצא לשדה התעופה עבר דרך מפעלו של החסיד שלמה מייצרי וקנה שם ארגז וואדקא יוקרתית (סטאליטשנאיע) שאין להשיגה במאסקווא. כשהגיע למכס הניח את תיקיו והפקידים החלו לשאול אותו על כל פרט שלקח אתו, כשהבחינו בוואדקא שאלו אותו מה זה והשיב להם שזה בשבילם, והם נתנו לו להמשיך בדרכו עם כתבי הקודש{{הערה|[[שבועון בית משיח]] גיליון ?}}.
ר' איטשע עזב את רוסיא עם הוריו בסוף [[חודש אדר]] [[תשכ״ט]]. באמתחתם היה ארגז של [[כתב יד קודש|כתבי יד קודש]] ממאמרים של [[אדמו"ר הזקן]] ו[[אדמו"ר האמצעי]] שלקחו אתם על מנת להביאם אל [[הרבי]].  
 
לפני שיצא לשדה התעופה עבר דרך מפעלו של החסיד שלמה מייצרי וקנה שם ארגז וואדקא יוקרתית (סטאליטשנאיע) שאין להשיגה במאסקווא. כשהגיע למכס הניח את תיקיו והפקידים החלו לשאול אותו על כל פרט שלקח אתו, כשהבחינו בוואדקא שאלו אותו מה זה והשיב להם שזה בשבילם, והם נתנו לו להמשיך בדרכו עם כתבי הקודש{{הערה|[[שבועון בית משיח]] גיליון ?}}.


כשהגיע ל[[כפר חב"ד]] נערכה [[התוועדות חסידים]], וראשי החסידים יעצו לו לא להתעכב כלל ומיד [[נסיעה לרבי|לנסוע אל הרבי]] עוד לפני [[חג הפסח]], דבר שהיה קשה, הן בגלל שלא קיבל היתר יציאה ממשרד הבטחון, והן בגלל שכלל לא היה לו אפילו דרכון, החסידים לקחו אותו להרב [[שלמה יוסף זווין]], הרב זעווין נדהם לרואת בחור ישיבה בשנים הללו שיוצא מברית המועצות שיודע ללמוד ודובר עברית טובה. הרב זעווין סידר לו היתר יציאה, ועוד קודם חג הפסח זכה ר׳ איטשע להגיע לרבי.
כשהגיע ל[[כפר חב"ד]] נערכה [[התוועדות חסידים]], וראשי החסידים יעצו לו לא להתעכב כלל ומיד [[נסיעה לרבי|לנסוע אל הרבי]] עוד לפני [[חג הפסח]], דבר שהיה קשה, הן בגלל שלא קיבל היתר יציאה ממשרד הבטחון, והן בגלל שכלל לא היה לו אפילו דרכון, החסידים לקחו אותו להרב [[שלמה יוסף זווין]], הרב זעווין נדהם לרואת בחור ישיבה בשנים הללו שיוצא מברית המועצות שיודע ללמוד ודובר עברית טובה. הרב זעווין סידר לו היתר יציאה, ועוד קודם חג הפסח זכה ר׳ איטשע להגיע לרבי.