יצחק מישולובין – הבדלי גרסאות

ר׳ יצחק מישולובין נולד ב[[י"ב בטבת]] [[תש"ה]] לאביו [[ר']] [[אליעזר מישולובין]] ב[[סמרקנד]] והתחנך ב[[רוסיה]] בזמנים הקשים. בשנת [[תשכ"ט]] הצליחה משפחתו לצאת מרוסיה ולעלות לארץ ישראל. ר' יצחק הגיע ללמוד אצל [[הרבי]], ונשאר להתגורר בשכונת [[קראון הייטס]].

התחנך מתוך [[מסירות נפש]] אצל ה[[משפיע]] ר' [[בן ציון מאראז|בנציון מאראז]], ר' [[חיים אברהם דוכמן]], הרב [[אליהו לוין]] שהיה ידוע בכינוי אלי׳ פאריטשער, והשתתף בהתוועדויות ר' [[מענדל פוטרפס]], ר' [[חיים דובער חן|בערקע חן]].

[[קובץ:איטשע מישולובין עם ידידו בן ציון גולדשמיד.png|ממוזער|שמאל|250px|ר׳ יצחק מישולובין עם ידידו ר׳ בן ציון גולדשמיד בצעירותם]]

עוד בהיותו בסאנארקאנד תחת שעבוד הקאמאניסטען שלח מכתב להרבי בו הוא מבקש  עצה עבור [[עבודת התפילה]], מה לעשות שיש לו מחשבות זרות בעת התפילה, והרבי סיפר זאת ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]]{{הערה|מפתח [http://mafteiach.app/all/5728-01-22 ליל שמחת תורה, לפני הקפות - תשכ"ח], באתר מפתח}}, הדברים נאמרו מתוך התרגשות גדולה ובקול חנוק מבכי: בחור שנמצא במקום של נסיונות ושל מסירת נפש על כל צעד ושעל, ואין לו שאלות: למה הוא צריך לחיות מתוך מסירות נפש שנים רבות; מוסר את נפשו לכתוב לי מכתב, שזה דבר מסוכן במדינה ההיא. ומה שמדאיג אותו הוא שהוא צריך עצה לעבודת התפילה.

אחרי שיצא מהמדינה ההיא והגיע לבית חיינו, [[נישואין|נשא]] את פרידה בת ר' [[לוי יצחק שפירא]].

הרב מישולובין מכהן כמגיד שיעור וכמשפיע בקהילת הרוסית שמרכזה בבית הכנסת [[פר"י]], והוא אחד העוסקים בארגון [[ידידי פליטי מזרח אירופה]] מהשנים הראשונות להקמתו, ולקח חלק גדול בפעילות בקירוב יהודי [[רוסיה]] ב[[ניו יורק]], במשך שנים רבות. כמו כן מוסר שיעור ברמב״ם היומי ובשיחה של הרבי מדי ערב ב[[כולל תפארת זקנים לוי יצחק 770]] (את השיעור היומי בהרמב״ם היה ר׳ מרדכי גוראריה (רבה של חברה ש״ס) מוסר שנים רבות). אחרי פטירתו של הרב [[פנחס קארף]], התחיל למסור שיעור חסידות במקומו ב-770 בשעות הבוקר.

ר' יצחק הוא אחד משפיעים המעודדים את פרסום זהות משיח והכרזת ה[[יחי]], בהתאם להוראות הרבי בשנות תשמ״ח - תשנ״ד.

===היציאה מרוסיא===

בשנת [[תשכ"ט]], כאשר שערי ברית המועצות נפתחו מעט, הגישו חסידי ליובאוויטש רבים בסאמארקאנד בקשות לעזוב את רוסיא {{הערה|כדי לקבל ויזה הם היו זקוקים למכתב ובו בקשה לאיחוד משפחות, שנכתבו על ידי קרובי משפחה מדרגה ראשונה שהתגוררו בחו"ל.}}. רבי יצחק נתקל בבעיה מכיון שלא שירת בצבא רוסיא (למרות שבתור יליד תש״ה היה מחוייב גיוס לצבא בהגיעו לשנתו הי״ח), אך לבסוף התירו את יציאתו מרוסיא כאשר נסים מלווים אותו בכל שלבי יציאתו.

===הברחת כתבי יד חסידות אל הרבי===

ר' איטשע עזב את רוסיא עם הוריו בסוף [[חודש אדר]] [[תשכ״ט]]. באמתחתו היו [[כתב יד קודש|כתבי יד קודש]] ממאמרים של [[אדמו"ר הזקן]] ו[[אדמו"ר האמצעי]] שלקח אתו על מנת להביאם אל [[הרבי]]. לפני שיצא לשדה התעופה עבר דרך מפעלו של החסיד שלמה מייצרי וקנה שם ארגז וואדקא יוקרתית (סטאליטשנאיע) שאין להשיגה במאסקווא. כשהגיע למכס הניח את תיקיו והפקידים החלו לשאול אותו על כל פרט שלקח אתו, כשהבחינו בוואדקא שאלו אותו מה זה והשיב להם שזה בשבילם, והם נתנו לו להמשיך בדרכו עם כתבי הקודש{{הערה|[[שבועון בית משיח]] גיליון ?}}.

כשהגיע ל[[כפר חב"ד]] נערכה [[התוועדות חסידים]], וראשי החסידים יעצו לו לא להתעכב כלל ומיד [[נסיעה לרבי|לנסוע אל הרבי]] עוד לפני [[חג הפסח]], דבר שהיה קשה, הן בגלל שלא קיבל היתר יציאה ממשרד הבטחון, והן בגלל שכלל לא היה לו אפילו דרכון, החסידים לקחו אותו להרב [[שלמה יוסף זווין]], הרב זעווין נדהם לרואת בחור ישיבה בשנים הללו שיוצא מרוסיה שיודע ללמוד ודובר עברית טובה. הרב זעווין סידר לו היתר יציאה, ועוד קודם חג הפסח זכה ר׳ איטשע להגיע לרבי.

[[קובץ:איטשע מישולובין עם בנו ר' גרשון אצל הרבי.png|ממוזער|שמאל|250px| ר׳ יצחק מישולובין עם בנו ר' גרשון אצל הרבי]]

ב[[ליל הסדר]] בשנה ההיא הזכיר ה[[רש"ג]] שיש כאן בחור שיצא מרוסיה, הרבי אמר: משולובין. ומיד נתנו לו התמימים שעמדו שם לעמוד בכל הסדר ליד הרבי.

לאחר תקופה משהגיע לרבי, שלחו הרבי עם קבוצת בחורים להיבחן אצל הגאון הרב [[משה פיינשטיין]], והרב פיינשטיין הביע התפעלות עצומה, מכך שאפשר לגדל דור כזה בתוך רוסיה.