שמואל קנטרוף – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

חזותיקוד ויקי

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-[[קובץ:חזן שמואל קנטרוף.jpg|ממוזער|ר' שמואל קנטרוף]]
+[[קובץ:שמואל קאנטעראף.jpg|ממוזער|ר' שמואל קנטרוף]]
 הרב '''שמואל מנחם קנטרוף'''<ref>שמו, קאנטאראף, מוכיח שהי' ממשפחת חזנים, "קאנטאר" ברוסית הוא מונח לחזן (מכתב ה[[חיים ליברמן|רח"ל]] אל ר' [[יהושע מונדשיין]] - "ספר סופר וסיפור" עמ' 764).</ref> ([[תרמ"ה]] - [[כ"א בניסן]] [[תשי"ג]]) היה חזן, מהנהלת [[אגודת חסידי חב"ד בארה"ב וקנדה]]<ref>ע"פ רשימה, נדפסה ב"[[תולדות חב"ד בארצות הברית]]" עמ' כא. וראה [[אגרות קודש (אדמו"ר הריי"צ)|אגרות קודש אדמו"ר מוהריי"ץ]] כרך ד עמ' קיא.</ref>, ממייסדי חברת [[ניחו"ח]], מ'ועד המבקר' של החברה<ref>היכל הנגינה, עמ' שמט.</ref> וכמה [[ניגון|ניגונים]] נרשמו מפיו.
@@ שורה 15: / שורה 15: @@
 ב[[התוועדות]] [[שמחת בית השואבה]] [[תר"צ]] במחיצת [[רבי יוסף יצחק שניאורסון (אדמו"ר הריי"צ)|אדמו"ר הריי"צ]], הגיע כאורח לשיר ב[[התוועדות]] יחד עם החזן ר' יוסל'ה רוזנבלט{{הערה|[http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=1324 יוסל'ה רוזנבלט שר אצל הרבי] באתר [[שטורעם]]. {{קישור שבור}}}}.
-הי' אומר על [[ניגוני חב"ד]] ש{{ציטוטון|ניגוני חסידים אי אפשר להניח בתוי-נגינה, שכן תוי-נגינה יש להם חוקים קבועים מחכמי המוזיקא וא"א לשנותם. וקומפוזיטורים או חזנים גדולים, שכבר טעמו טעם חכמת המוזיקא, כנוח עליהם הרוח, לחבר איזה מנגינה לאיזה שיר או לחן לאיזה תפלה, הם יושבים על המדוכה ויוצרים ורושמים התוים מלכתחילה לפי החוקים הללו. ואפשר גם להזמין אצלם מנגינות לשירים או לתפלות ידועות, ואז הם יושבים בכובד ראש ויוצרים, אבל הכל באופן שיתאים לתוי הנגינה. החסידים אמנם שאין להם מושג מחכמת המוזיקא ומחוקי התוים ומהתוים בכלל, יוצרים ניגונים בשעת השתפכות הנפש והתלהבות הלב. אין שייך כאן שום הגבלות וחוקים, אלא כל אחד לפי חושו בשעת השתפכות הנפש, ולכן א"א להגבילם בתוי נגינה.}}<ref>מכתב ה[[חיים ליברמן|רח"ל]] הנ"ל. "ספר סופר וסיפור" עמ' 764-5.</ref>
+הי' אומר על [[ניגוני חב"ד]] ש"ניגוני חסידים אי אפשר להניח בתוי-נגינה, שכן תוי-נגינה יש להם חוקים קבועים מחכמי המוזיקא ואי אפשר לשנותם. וקומפוזיטורים או חזנים גדולים, שכבר טעמו טעם חכמת המוזיקא, כנוח עליהם הרוח, לחבר איזה מנגינה לאיזה שיר או לחן לאיזה תפלה, הם יושבים על המדוכה ויוצרים ורושמים התוים מלכתחילה לפי החוקים הללו. ואפשר גם להזמין אצלם מנגינות לשירים או לתפלות ידועות, ואז הם יושבים בכובד ראש ויוצרים, אבל הכל באופן שיתאים לתוי הנגינה. החסידים אמנם שאין להם מושג מחכמת המוזיקא ומחוקי התוים ומהתוים בכלל, יוצרים ניגונים בשעת השתפכות הנפש והתלהבות הלב. אין שייך כאן שום הגבלות וחוקים, אלא כל אחד לפי חושו בשעת השתפכות הנפש, ולכן אי אפשר להגבילם בתוי נגינה".<ref>מכתב ה[[חיים ליברמן|רח"ל]] הנ"ל. "ספר סופר וסיפור" עמ' 764-5.</ref>
 נפטר ביום [[כ"א בניסן|ז' דפסח]] [[תשי"ג]] בגיל 68, ונטמן ב[[בית העלמין מונטיפיורי]] בסמיכות ל[[אוהל אדמו"ר הריי"צ]]<ref>ראה [[אגרות קודש אדמו"ר שליט"א]] כרך כא עמ' רל.</ref>.