שמואל קנטרוף – הבדלי גרסאות

מ הגהה
מ הגהה
 
שורה 1: שורה 1:
[[קובץ:חזן שמואל קנטרוף.jpg|ממוזער|ר' שמואל קנטרוף]]
[[קובץ:חזן שמואל קנטרוף.jpg|ממוזער|ר' שמואל קנטרוף]]
הרב '''שמואל מנחם קנטרוף'''<ref>שמו, קאנטאראף, מוכיח שהי' ממשפחת חזנים, "קאנטאר" ברוסית הוא מונח לחזן (מכתב ה[[חיים ליברמן|רח"ל]] אל ר' [[יהושע מונדשיין]] - "ספר סופר וסיפור" ע' 764).</ref> ([[תרמ"ה]] - [[כ"א בניסן]] [[תשי"ג]]) היה חזן, מהנהלת [[אגודת חסידי חב"ד בארה"ב וקנדה]]<ref>ע"פ רשימה, נדפסה ב"[[תולדות חב"ד בארצות הברית]]" ע' כא. וראה [[אגרות קודש (אדמו"ר הריי"צ)|אגרות קודש אדמו"ר מוהריי"ץ]] כרך ד ע' קיא.</ref>, ממייסדי חברת [[ניחו"ח]], מ'ועד המבקר' של החברה<ref>היכל הנגינה, עמ' שמט.</ref> וכמה [[ניגון|ניגונים]] נרשמו מפיו.
הרב '''שמואל מנחם קנטרוף'''<ref>שמו, קאנטאראף, מוכיח שהי' ממשפחת חזנים, "קאנטאר" ברוסית הוא מונח לחזן (מכתב ה[[חיים ליברמן|רח"ל]] אל ר' [[יהושע מונדשיין]] - "ספר סופר וסיפור" עמ' 764).</ref> ([[תרמ"ה]] - [[כ"א בניסן]] [[תשי"ג]]) היה חזן, מהנהלת [[אגודת חסידי חב"ד בארה"ב וקנדה]]<ref>ע"פ רשימה, נדפסה ב"[[תולדות חב"ד בארצות הברית]]" עמ' כא. וראה [[אגרות קודש (אדמו"ר הריי"צ)|אגרות קודש אדמו"ר מוהריי"ץ]] כרך ד עמ' קיא.</ref>, ממייסדי חברת [[ניחו"ח]], מ'ועד המבקר' של החברה<ref>היכל הנגינה, עמ' שמט.</ref> וכמה [[ניגון|ניגונים]] נרשמו מפיו.


==תולדות חיים==
==תולדות חיים==
נולד ב[[קרמנצ'וג]] בשנת [[תרמ"ה]] לאביו ר' יהושע אפרים קנטרוביץ, והיה מראשוני תלמידי [[תומכי תמימים ליובאוויטש|תומכי תמימים בליובאוויטש]]<ref>[[ליובאוויטש וחייליה|ליובאוויטש וחיילי']] ע' 430. [[ספר התמימים]] - א, ע' עא.</ref>.
נולד ב[[קרמנצ'וג]] בשנת [[תרמ"ה]] לאביו ר' יהושע אפרים קנטרוביץ, והיה מראשוני תלמידי [[תומכי תמימים ליובאוויטש|תומכי תמימים בליובאוויטש]]<ref>[[ליובאוויטש וחייליה|ליובאוויטש וחיילי']] עמ' 430. [[ספר התמימים]] - א, עמ' עא.</ref>.


בהגיעו לגיל ה[[נישואין|נשואין]] נישא לזוגתו מרת גאלדא.
בהגיעו לגיל ה[[נישואין]] נישא לזוגתו מרת גאלדא.


בתחילה היה גר בעיירות קטנות ובסוף ימיו עבר ל[[ברוקלין]]{{הערה|[[זכרון לבני ישראל]] עמ' נג.}}.
בתחילה היה גר בעיירות קטנות ובסוף ימיו עבר ל[[ברוקלין]]{{הערה|[[זכרון לבני ישראל]] עמ' נג.}}.


היה חזן בסלונים (גליציה המערבית) וב[[טבת]] [[תרפ"ז]] (לערך) הגיע ל[[ארצות הברית|ארה"ב]]<ref>ראה [[אגרות קודש (אדמו"ר הריי"צ)|אגרות קודש אדמו"ר מוהריי"צ]] כרך יא ע' עו-ז. שם ע' פא.</ref>, שם היה חבר באגודת החזנים.
היה חזן בסלונים (גליציה המערבית) וב[[טבת]] [[תרפ"ז]] (לערך) הגיע ל[[ארצות הברית|ארה"ב]]<ref>ראה [[אגרות קודש (אדמו"ר הריי"צ)|אגרות קודש אדמו"ר מוהריי"צ]] כרך יא עמ' עו-ז. שם עמ' פא.</ref>, שם היה חבר באגודת החזנים.


כש[[אדמו"ר הריי"צ]] ביקר ב[[ארצות הברית|ארה"ב]] בשנת [[תרפ"ט]] היה ר' שמואל בין מקבלי הפנים, וכשירד הרבי מכבש האוניה הכריז "ברוך הבא"{{הערה|[[זכרון לבני ישראל]] עמ' קסז.}}.
כש[[אדמו"ר הריי"צ]] ביקר ב[[ארצות הברית|ארה"ב]] בשנת [[תרפ"ט]] היה ר' שמואל בין מקבלי הפנים, וכשירד הרבי מכבש האוניה הכריז "ברוך הבא"{{הערה|[[זכרון לבני ישראל]] עמ' קסז.}}.
שורה 15: שורה 15:
ב[[התוועדות]] [[שמחת בית השואבה]] [[תר"צ]] במחיצת [[רבי יוסף יצחק שניאורסון (אדמו"ר הריי"צ)|אדמו"ר הריי"צ]], הגיע כאורח לשיר ב[[התוועדות]] יחד עם החזן ר' יוסל'ה רוזנבלט{{הערה|[http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=1324 יוסל'ה רוזנבלט שר אצל הרבי] באתר [[שטורעם]]. {{קישור שבור}}}}.
ב[[התוועדות]] [[שמחת בית השואבה]] [[תר"צ]] במחיצת [[רבי יוסף יצחק שניאורסון (אדמו"ר הריי"צ)|אדמו"ר הריי"צ]], הגיע כאורח לשיר ב[[התוועדות]] יחד עם החזן ר' יוסל'ה רוזנבלט{{הערה|[http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=1324 יוסל'ה רוזנבלט שר אצל הרבי] באתר [[שטורעם]]. {{קישור שבור}}}}.


הי' אומר על [[ניגוני חב"ד]] ש{{ציטוטון|ניגוני חסידים אי אפשר להניח בתוי-נגינה, שכן תוי-נגינה יש להם חוקים קבועים מחכמי המוזיקא וא"א לשנותם. וקומפוזיטורים או חזנים גדולים, שכבר טעמו טעם חכמת המוזיקא, כנוח עליהם הרוח, לחבר איזה מנגינה לאיזה שיר או לחן לאיזה תפלה, הם יושבים על המדוכה ויוצרים ורושמים התוים מלכתחילה לפי החוקים הללו. ואפשר גם להזמין אצלם מנגינות לשירים או לתפלות ידועות, ואז הם יושבים בכובד ראש ויוצרים, אבל הכל באופן שיתאים לתוי הנגינה. החסידים אמנם שאין להם מושג מחכמת המוזיקא ומחוקי התוים ומהתוים בכלל, יוצרים ניגונים בשעת השתפכות הנפש והתלהבות הלב. אין שייך כאן שום הגבלות וחוקים, אלא כל אחד לפי חושו בשעת השתפכות הנפש, ולכן א"א להגבילם בתוי נגינה.}}<ref>מכתב ה[[חיים ליברמן|רח"ל]] הנ"ל. "ספר סופר וסיפור" ע' 764-5.</ref>
הי' אומר על [[ניגוני חב"ד]] ש{{ציטוטון|ניגוני חסידים אי אפשר להניח בתוי-נגינה, שכן תוי-נגינה יש להם חוקים קבועים מחכמי המוזיקא וא"א לשנותם. וקומפוזיטורים או חזנים גדולים, שכבר טעמו טעם חכמת המוזיקא, כנוח עליהם הרוח, לחבר איזה מנגינה לאיזה שיר או לחן לאיזה תפלה, הם יושבים על המדוכה ויוצרים ורושמים התוים מלכתחילה לפי החוקים הללו. ואפשר גם להזמין אצלם מנגינות לשירים או לתפלות ידועות, ואז הם יושבים בכובד ראש ויוצרים, אבל הכל באופן שיתאים לתוי הנגינה. החסידים אמנם שאין להם מושג מחכמת המוזיקא ומחוקי התוים ומהתוים בכלל, יוצרים ניגונים בשעת השתפכות הנפש והתלהבות הלב. אין שייך כאן שום הגבלות וחוקים, אלא כל אחד לפי חושו בשעת השתפכות הנפש, ולכן א"א להגבילם בתוי נגינה.}}<ref>מכתב ה[[חיים ליברמן|רח"ל]] הנ"ל. "ספר סופר וסיפור" עמ' 764-5.</ref>


נפטר ביום [[כ"א בניסן|ז' דפסח]] [[תשי"ג]] בגיל 68, ונטמן ב[[בית העלמין מונטיפיורי]] בסמיכות ל[[אוהל אדמו"ר הריי"צ]]<ref>ראה [[אגרות קודש אדמו"ר שליט"א]] כרך כא ע' רל.</ref>.
נפטר ביום [[כ"א בניסן|ז' דפסח]] [[תשי"ג]] בגיל 68, ונטמן ב[[בית העלמין מונטיפיורי]] בסמיכות ל[[אוהל אדמו"ר הריי"צ]]<ref>ראה [[אגרות קודש אדמו"ר שליט"א]] כרך כא עמ' רל.</ref>.


==משפחתו==
==משפחתו==
*בנו, ר' שמעון חיים קנטרוף<ref>נולד בערך שנת [[תרס"ז]]. נפטר [[כ"ב באלול|כ"ב אלול]] [[תשנ"ה]].</ref> - למד ב[[תומכי תמימים ורשא]] ולאחר מכן ב[[ארצות הברית|ארה"ב]] שימש כ[[מלמד תינוקות|מורה]] ב[[תלמוד תורה|ת"ת]] בספרינגפילד
*בנו, ר' שמעון חיים קנטרוף<ref>נולד בערך שנת [[תרס"ז]]. נפטר [[כ"ב באלול|כ"ב אלול]] [[תשנ"ה]].</ref> - למד ב[[ישיבת תומכי תמימים ורשה]] ולאחר מכן ב[[ארצות הברית|ארה"ב]] שימש כ[[מלמד תינוקות|מורה]] ב[[תלמוד תורה|ת"ת]] בספרינגפילד, [[מסצ'וסטס]].


{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}