יהושע דוברבסקי – הבדלי גרסאות

מ הגהה
אין תקציר עריכה
 
שורה 5: שורה 5:


==תולדות חיים==
==תולדות חיים==
נולד בשנת [[תרפ"ח]] ב[[עיירה]] [[נעוועל]], לאביו הרב [[אליעזר ליפא דוברבסקי (נעוועל)|אליעזר ליפא דוברבסקי]] (שנפטר בהיות הרב יהושע נער בן 14) ולאמו מרישא מלכה בתו של החסיד [[זלמן מנחם מענדל קרסיק]], נקרא על שם הסבא רבא ר׳ [[יהושע דובראווסקי (קרלביץ')|יהושע דובראווסקי]]  
נולד בשנת [[תרפ"ח]] ב[[עיירה]] [[נעוועל]], לאביו הרב [[אליעזר ליפא דוברבסקי (נעוועל)|אליעזר ליפא דוברבסקי]] (שנפטר בהיות הרב יהושע נער בן 14) ולאמו מרישא מלכה בתו של החסיד [[זלמן מנחם מענדל קרסיק]], נקרא על שם הסבא רבא ר' [[יהושע דובראווסקי (קרלביץ')|יהושע דובראווסקי]].


בצעירותו התחנך בישיבות [[תומכי תמימים]] מחתרתיות ב[[ברית המועצות]]. כבחור צעיר יצאת את רוסיה ב[[יציאת רוסיה תש"ו]], והתיישב ב[[פריז]], שם [[נישואין|נשא]] את רעייתו אסייא (אסנה דבורה), בתו של הרב [[אלכסנדר סנדר מנקין]]. לאחר שנים מספר התיישב ב[[קראון הייטס]], ועבד בבית הדפוס של האחים שולזינגער.
בצעירותו התחנך בישיבות [[תומכי תמימים]] מחתרתיות ב[[ברית המועצות]]. כבחור צעיר יצאת את רוסיה ב[[יציאת רוסיה תש"ו]], והתיישב ב[[פריז]], שם [[נישואין|נשא]] את רעייתו אסייא (אסנה דבורה), בתו של הרב [[אלכסנדר סנדר מנקין]]. לאחר שנים מספר התיישב ב[[קראון הייטס]], ועבד בבית הדפוס של האחים שולזינגער.


כישוריו המיוחדים בכתיבה ועריכה הביאו אותו לשותפות בהוצאת תורת [[הרבי]]. כך היה אחראי על סגנונם ועריכת של השיחות ב[[לקוטי שיחות]] חלקים א-ד (ומאוחר יותר כמגיה סגנון של השיחות של החלקים מ-טו ואילך), וכן כעורך ומסגנן של הנחות רבות במסגרת [[ועד הנחות התמימים]]. על עריכת שיחה שלו כתב הרבי "מעולם לא ראיתי הנחה כזו". כמו כן עסק בכתיבה רציפה בביטון [[די אידישע היים]].
כישוריו המיוחדים בכתיבה ועריכה הביאו אותו לשותפות בהוצאת תורת [[הרבי]]. כך היה אחראי על סגנונם ועריכת של השיחות ב[[לקוטי שיחות]] חלקים א-ד (ומאוחר יותר כמגיה סגנון של השיחות של החלקים מ-טו ואילך), וכן כעורך ומסגנן של הנחות רבות במסגרת [[ועד הנחות התמימים]]. על עריכת שיחה שלו כתב הרבי "מעולם לא ראיתי הנחה כזו". כמו כן עסק בכתיבה רציפה בבטאון [[די אידישע היים]].


כתב מדי שבוע מדור של "דבר תורה" בעיתון היידישיסטי פארוועטס. על אף היות עורכיו בעלי השקפה אנטי דתית, נהנו מכתיבתו המיוחדת שבה שזר את שיחות הרבי בצורה מרתקת, ונתנו להם פירסום.  
כתב מדי שבוע מדור של "דבר תורה" בעיתון היידישיסטי פארוועטס. על אף היות עורכיו בעלי השקפה אנטי דתית, נהנו מכתיבתו המיוחדת שבה שזר את שיחות הרבי בצורה מרתקת, ונתנו להם פירסום.