אברהם דוד לאוואוט – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

חזותיקוד ויקי

@@ שורה 17: / שורה 17: @@
 השלטון שהיה מעוניין בהתיישבות היהודים (שגרו בערי המושב) בשממות חערסאן, ניצלו את השריפה שהיה בפּאָלאָצק בשנת תקצ"ז לנהל תעמולה בקרב יהודי פּאָלאָצק שיעתיקו מושבם לערבות חערסאן על מנת להקים שם את הקאלאניא ראָמאַנאָווסקע (אחת מההטבות שניתנו להמתיישבים בערבות חערסאן, הוא הפטור מעבודת הצבא על כ"ה שנים). ובקיץ תר"א התגבשה קבוצה של יהודים מפּאָלאָצק בראשות ר' יהודה ליב (בן ר' יצחק) לָאוואוּט שהיו מוכנים להקים את הקאלאניא ראָמאַנאָווסקע בערבות חערסאן, ובי"ט תמוז תר"א הכינו השלטונות “רשימת המשלוח הראשון של יהודי פּאָלאָצק המיועדים להתיישבות בשממת ראָמאַנאָווסקע מיום 26 ביוני 1841” (י"ט תמוז תר"א), וכן “רשימת המשלוח השני…” מיום הנ"ל [נמצא בארכיון “על איחוד משפחות מעטות-נפשות של יהודים המתיישבים במושבות חערסאָן במעמד חקלאים לשנת 1841”]. אחרי תשרי תר"ב החלו יהודי פּאָלאָצק המיועדים להתיישבות בשממת ראָמאַנאָווסקע את מסעם לעבר ראָמאַנאָווסקע, ובאמצע הדרך נעצרו לכמה חדשים בהעיירה יאַווקינאָ (חמשים ושלש מעלות וחמשים שניות צפונית לקו השוה, במחוז סמאָלענסק) כי חששו להמשיך בחורף בטלטולי הדרכים פן יקרא אותם אסון; וכאשר התחילו השלגים להפשיר בסוף חודש שבט, המשיכו במסעם לראָמאַנאָווסקע, והגיעו לשם בחודש אדר, ותיכף התחילו בזריעת חטה האביב.
-עוד בתקופת גיבוש הרשימה להתיישבות היהודים בראָמאַנאָווסקע, הסכימו המתיישבים למנות את הרב אַבְרָהָם דָוִד לָאוואוּט לרבם, והתחיל לכהן בתור רבם של המתיישבים  כרב במושבה ראָמאַנאָווסקע (שנקרא בפי היהודים: ראָמאַנאָווקאָ; ובפנקס המעטריקאל נכתב: ראמאנאווקי); ובי״ז מרחשון תר״ו נתמנה באופן רשמי לרב הקאלאניע ראמאנאווקא, ומרוב צדקתו וטוב לבו רכש אוהדים רבים בכל שכבות הציבור.
+עוד בתקופת גיבוש הרשימה להתיישבות היהודים בראָמאַנאָווסקע, הסכימו המתיישבים למנות את הרב אַבְרָהָם דָוִד לָאוואוּט לרבם, והתחיל לכהן בתור רבם של המתיישבים  כרב במושבה ראָמאַנאָווסקע (שנקרא בפי היהודים: ראָמאַנאָווקאָ; ובפנקס המעטריקאל נכתב: ראמאנאווקי); ובט״ו מרחשון תר״ו קיבל הרב לאוואוט אישור ממועצת העיר ראמאנאווקא לרבנות ראמאנאווקא, ומרוב צדקתו וטוב לבו רכש אוהדים רבים בכל שכבות הציבור.
 במשך שנות רבנותו כתב הרב לָאוואוּט חיבור בשם קב נקי על הלכות גיטין; שערי תפלה על נוסח התפלה, ונתיב חיים על הלכות ומנהגים הנוגעים לחיי היום יום (הגהות על ספר דרך חיים מאת הרב יעקב מליסא). כמו כן ערך את ה"פסקי פרי מגדים" שנדפס לאחרונה.
@@ שורה 34: / שורה 34: @@
 ב[[ניקולייב|ניקאָלאַיעוו]]
-בי״ז אדר תרי״ד הודיעה קהילת  [[ניקולייב|ניקאָלאַיעוו]] להמושל הצבאי שבגלל מחלת הרב אפרים זלמן ראָזומנע שנתמנה לרבנות [[ניקולייב|ניקאָלאַיעוו]] (עבור הדרג הנמוך בצוות העובדים של נמל  [[ניקולייב|ניקאָלאַיעוו]]) [החל משנת תקע״א], הזמין הרב ראָזומנע את הרב לָאוואוּט לשמש במקומו ברבנות [[ניקולייב|ניקאָלאַיעוו]], ונתקבלה אישורו של המושל הצבאי.
+בי״ז אדר תרי״ד הודיעה קהילת  [[ניקולייב|ניקאָלאַיעוו]] להמושל הצבאי שבגלל חולשת הרב אפרים זלמן ראָזומנע שנתמנה לרבנות בית הכנסת של [[ניקולייב|ניקאָלאַיעוו]] (עבור הדרג הנמוך בצוות העובדים של נמל  [[ניקולייב|ניקאָלאַיעוו]]) [בשנת תקפ״ב], הזמין הרב ראָזומנע את הרב לָאוואוּט לשמש במקומו ברבנות בית הכנסת של  [[ניקולייב|ניקאָלאַיעוו]]; והמושל הצבאי אישר את ההתמנות הזאת.
-מייסד הקהילה היהודית ב[[ניקולייב|ניקאָלאַיעוו]] (שהוקמה בשנת תקמ״ט על גדות הנהר ב[[ניקולייב|אָ]]<nowiki/>ג) היה שלמה ישעיה רפאלוביץ, קבלן שעסק בבניית אוניות. אחרי פטירת שלמה ישעי׳ בשנת תר״ז בערך, מילא את מקומו בראשות הקהילה בנו ר' סענדער שהיה אף הוא קבלן בניית אניות.
+העיירה ב[[ניקולייב|ניקאָלאַיעוו]] הוקמה בשנת תקמ״ט על גדות הנהר ב[[ניקולייב|אָ]]<nowiki/>ג, ומייסד הקהילה היהודית שם בשנת תקע״א היה שלמה ישעיה רפאלוביץ, קבלן שעסק בבניית אוניות, ובית הכנסת נבנה בשנת תקפ״ב. אחרי פטירת שלמה ישעי׳ בשנת תר״ז בערך, מילא את מקומו בראשות הקהילה בנו ר' סענדער שהיה אף הוא קבלן בניית אניות.
 בשנת תרי״ז הועבר כח עובדי הנמל לכח עובדי היבשה, ופיטרו את הרב ראָזומנע ממשרתו בתור רבה של העיר, ובעקבות השתדלות השיגו עבורו היתר שהייה ב[[ניקולייב|ניקאָלאַיעוו]] עד להחלמתו, והרב לָאוואוּט המשיך לשמש ברבנות [[ניקולייב|ניקאָלאַיעוו]].
@@ שורה 46: / שורה 46: @@
 בבחירות לרבנות העיר [[ניקולייב|ניקאָלאַיעוו]] שנערכו בכ׳ אייר תרכ״ב (בעקבות דרישת המשכילים שרב העיר יהיה בוגר ״בית המדרש לרבנים״ בזיטאמיר או בווילנא), אושר בפה אחד מינויו של הרב לָאוואוּט לרב מטעם הממשלה על משך שלש שנים. שכירותו מטעם הממשלה הגיעה ל200 רובל כסף לשנה.
-(החל מהבחירות הבאות שהתקיימו בכ׳ כסלו תרכ״ו נבחרו אחדים מהמשכילים לרבנות [[ניקולייב|ניקאָלאַיעוו]] מטעם הממשלה, כאשר הרב לָאוואוּט משמש מטעם הממשלה רק בתור סגן הרב)
+(בסוף שנת תרכ״ה או תחילת שנת תרכ״ו הוציאו מכרז לרבות העיר ניקאלאיעוו; שרק בוגרי מוסד אקאדעמי המוכר על ידי ממשלת רוסיה יכלו להגיש מועמדות למשרה הזאת, ומנשה מרגליות (בוגר המוסד האקאדעמי ליהודים המוכרת על ידי הממשלה בזיטאמיר בשנת תרכ״ב), הגיש מועמדות למשרה הזאת ונבחר בהבחירות שהתקיימו בכ׳ כסלו תרכ״ו לרבנות  [[ניקולייב|ניקאָלאַיעוו]], והרב לָאוואוּט נבחר לסגן רב מטעם הממשלה (נוסף על כיהונו בתור רב בית הכנסת ואב בית דין של הקהילהרק בתור סגן הרב)
 כעבור כמה שנים התירה הממשלה ליהודים להתיישב בעיר והקהילה הלכה והתפתחה, עד אשר בשנת תרנ"ז התגוררו בה כעשרים אלף יהודים שהיוו כעשרים אחוז מכלל האוכלוסיא.