אברהם דוד לאוואוט – הבדלי גרסאות
תולדות חב״ד (שיחה | תרומות) תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
תולדות חב״ד (שיחה | תרומות) ←תולדות חיים: תאריך התמנות הרב לאוואוט לרב המושבה ראמאנאווקא (על פי: בן ארצנו - רבי מנחם מענדל שניאורסאן (ניקאלאיעוו - נ.י., תשע״ט או חורף תש״פ;) ע׳ 9 וע׳ 148 תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| שורה 7: | שורה 7: | ||
אַבְרָהָם דָוִד נולד בשנת [[תקע"ז]] בפּאָלאָצק, לאביו ר' יהודה ליב (בן ר' יצחק) לָאוואוּט, [שנפטר ביום שישי ערב [[שבת]] קודש ו' [[אלול]] [[תרכ"ג]]], ולאמו הרבנית פיגא (בת ה[[חסיד]] ר' אליהו) [שנפטרה ביום שישי ערב [[שבת]] [[ה' אייר]] [[תרי"ג]]]. עוד בצעירותו נודע כפיקח, בעל שכל חד וכשרונות נעלים. עם הזמן רכש לעצמו ידיעות רחבות בגמרא, בהלכה ובחסידות. | אַבְרָהָם דָוִד נולד בשנת [[תקע"ז]] בפּאָלאָצק, לאביו ר' יהודה ליב (בן ר' יצחק) לָאוואוּט, [שנפטר ביום שישי ערב [[שבת]] קודש ו' [[אלול]] [[תרכ"ג]]], ולאמו הרבנית פיגא (בת ה[[חסיד]] ר' אליהו) [שנפטרה ביום שישי ערב [[שבת]] [[ה' אייר]] [[תרי"ג]]]. עוד בצעירותו נודע כפיקח, בעל שכל חד וכשרונות נעלים. עם הזמן רכש לעצמו ידיעות רחבות בגמרא, בהלכה ובחסידות. | ||
ֶזוגתו (בזיווג ראשון): הרבנית אסתר בת ר׳ ליב. | ֶזוגתו (בזיווג ראשון): הרבנית אסתר בת ר׳ ליב [שנולדה בשנת תקע״ח או חורף תקע״ט]. | ||
בשנת תקצ״ח נולדה לו בתו בילא (שנישאה אח״כ לר׳ ישראל ארי׳ ליב יאנאווסקי מראמאנאווקא). | בשנת תקצ״ח נולדה לו בתו בילא רבקה (שנישאה אח״כ לר׳ ישראל ארי׳ ליב יאנאווסקי מראמאנאווקא). | ||
אחרי פטירת הרב נתן הלוי הורביץ רבה של פּאָלאָצק בשנת תקצ״ט נתמנה החסיד הנודע הרב אליהו יוסף ריבלין מדריבין לרבה של פּאָלאָצק, ור׳ אַבְרָהָם דָוִד לָאוואוּט למד אצלו, והרב ריבלין הסמיך אותו להוראה. | אחרי פטירת הרב נתן הלוי הורביץ רבה של פּאָלאָצק בשנת תקצ״ט נתמנה החסיד הנודע הרב אליהו יוסף ריבלין מדריבין לרבה של פּאָלאָצק, ור׳ אַבְרָהָם דָוִד לָאוואוּט למד אצלו, והרב ריבלין הסמיך אותו להוראה. | ||
בשנת תר"א ייסד המושל הכללי (גענעראַל גובערנאַטאָר) של חבל נאָוואָ-רוסיא, הרוזן מיכאיל סעמיאָנאָוויטש וואָראָנטסאָוו, במחוז חערסאָן, על חשבון אוצר המדינה, מושבה חקלאית יהודית חדשה, בשם ראָמאַנאָווסקע (על שם השממה ראָמאַנאָווסקע שבה התיישבו); המושבה שנקראה בפי היהודים: ראָמאַנאָווקאַ, | בשנת תר"א ייסד המושל הכללי (גענעראַל גובערנאַטאָר) של חבל נאָוואָ-רוסיא, הרוזן מיכאיל סעמיאָנאָוויטש וואָראָנטסאָוו, במחוז חערסאָן, על חשבון אוצר המדינה, מושבה חקלאית יהודית חדשה, בשם ראָמאַנאָווסקע (על שם השממה ראָמאַנאָווסקע שבה התיישבו); המושבה שנקראה בפי היהודים: ראָמאַנאָווקאַ, היא חמש עשרה וויארסט צפונית יותר מהמושבה נהר טוב, והיא תשעים וויארסט צפונית יותר מחערסאן, (והמרחק בינה לבין ניקאלאיעוו שהיא מערבית דרומית ממנה היא קצת למעלה מתשעים וויארסט). | ||
עוד בתקופת גיבוש הרשימה להתיישבות היהודים בראָמאַנאָווסקע, הסכימו המתיישבים למנות את הרב אַבְרָהָם דָוִד לָאוואוּט לרבם, והתחיל לכהן בתור רבם של המתיישבים כרב במושבה ראָמאַנאָווסקע (שנקרא בפי היהודים: ראָמאַנאָווקאָ; ובפנקס המעטריקאל נכתב: ראמאנאווקי); | השלטון שהיה מעוניין בהתיישבות היהודים (שגרו בערי המושב) בשממות חערסאן, ניצלו את השריפה שהיה בפּאָלאָצק בשנת תקצ"ז לנהל תעמולה בקרב יהודי פּאָלאָצק שיעתיקו מושבם לערבות חערסאן על מנת להקים שם את הקאלאניא ראָמאַנאָווסקע (אחת מההטבות שניתנו להמתיישבים בערבות חערסאן, הוא הפטור מעבודת הצבא על כ"ה שנים). ובקיץ תר"א התגבשה קבוצה של יהודים מפּאָלאָצק בראשות ר' יהודה ליב (בן ר' יצחק) לָאוואוּט שהיו מוכנים להקים את הקאלאניא ראָמאַנאָווסקע בערבות חערסאן, ובי"ט תמוז תר"א הכינו השלטונות “רשימת המשלוח הראשון של יהודי פּאָלאָצק המיועדים להתיישבות בשממת ראָמאַנאָווסקע מיום 26 ביוני 1841” (י"ט תמוז תר"א), וכן “רשימת המשלוח השני…” מיום הנ"ל [נמצא בארכיון “על איחוד משפחות מעטות-נפשות של יהודים המתיישבים במושבות חערסאָן במעמד חקלאים לשנת 1841”]. אחרי תשרי תר"ב החלו יהודי פּאָלאָצק המיועדים להתיישבות בשממת ראָמאַנאָווסקע את מסעם לעבר ראָמאַנאָווסקע, ובאמצע הדרך נעצרו לכמה חדשים בהעיירה יאַווקינאָ (חמשים ושלש מעלות וחמשים שניות צפונית לקו השוה, במחוז סמאָלענסק) כי חששו להמשיך בחורף בטלטולי הדרכים פן יקרא אותם אסון; וכאשר התחילו השלגים להפשיר בסוף חודש שבט, המשיכו במסעם לראָמאַנאָווסקע, והגיעו לשם בחודש אדר, ותיכף התחילו בזריעת חטה האביב. | ||
עוד בתקופת גיבוש הרשימה להתיישבות היהודים בראָמאַנאָווסקע, הסכימו המתיישבים למנות את הרב אַבְרָהָם דָוִד לָאוואוּט לרבם, והתחיל לכהן בתור רבם של המתיישבים כרב במושבה ראָמאַנאָווסקע (שנקרא בפי היהודים: ראָמאַנאָווקאָ; ובפנקס המעטריקאל נכתב: ראמאנאווקי); ובי״ז מרחשון תר״ו נתמנה באופן רשמי לרב הקאלאניע ראמאנאווקא, ומרוב צדקתו וטוב לבו רכש אוהדים רבים בכל שכבות הציבור. | |||
במשך שנות רבנותו כתב הרב לָאוואוּט חיבור בשם קב נקי על הלכות גיטין; שערי תפלה על נוסח התפלה, ונתיב חיים על הלכות ומנהגים הנוגעים לחיי היום יום (הגהות על ספר דרך חיים מאת הרב יעקב מליסא). כמו כן ערך את ה"פסקי פרי מגדים" שנדפס לאחרונה. | במשך שנות רבנותו כתב הרב לָאוואוּט חיבור בשם קב נקי על הלכות גיטין; שערי תפלה על נוסח התפלה, ונתיב חיים על הלכות ומנהגים הנוגעים לחיי היום יום (הגהות על ספר דרך חיים מאת הרב יעקב מליסא). כמו כן ערך את ה"פסקי פרי מגדים" שנדפס לאחרונה. | ||