אברהם דוד לאוואוט – הבדלי גרסאות
אין תקציר עריכה תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד עריכה חזותית |
אין תקציר עריכה תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד עריכה חזותית |
||
| שורה 17: | שורה 17: | ||
הרב לאוואוט החל את דרכו ברבנות כרב במושבה ראמאנאווקא. ומרוב צדקותו וטוב לבו קנה לו אוהדים רבים בכל שכבות הציבור. | הרב לאוואוט החל את דרכו ברבנות כרב במושבה ראמאנאווקא. ומרוב צדקותו וטוב לבו קנה לו אוהדים רבים בכל שכבות הציבור. | ||
בשנת תר״ו בהיותו בליובאוויטש ביקש | בשנת תר״ו בהיותו בליובאוויטש ביקש מכ״ק אדמו״ר הצמח צדק לשלוח את אחד החסידים להמושבות שבפלך חערסאן; ובעקבות בקשתו מינה כ״ק אדמו״ר הצ״צ את הרב הלל מפאריטש שיסע לבקר במושבות הנ״ל בחדשי אב-אלול בכל שנה. | ||
בניקאלאייעוו | בניקאלאייעוו | ||
| שורה 23: | שורה 23: | ||
בשנת תר״י בערך, מונה הרב לאוואוט למו"צ בעיר [[ניקולייב]], ובשנת תר״כ מונה לרב העיר, ולרבם של ארבעים מושבות באיזור. | בשנת תר״י בערך, מונה הרב לאוואוט למו"צ בעיר [[ניקולייב]], ובשנת תר״כ מונה לרב העיר, ולרבם של ארבעים מושבות באיזור. | ||
מייסד הקהילה בניקאלאייעוו היה | מייסד הקהילה בניקאלאייעוו היה שלמה ישעיה רפאלוביץ, קבלן שעסק בבניית אוניות. אחרי פטירת שלמה ישעי׳ בשנת תר״ז בערך, מילא את מקומו בראשות הקהילה בנו ר' סענדער שהיה אף הוא קבלן בניית אניות, והוא החליט כי לקהילה דרוש (נוסף על הרב אפרים זלמן ראזומנע מסמילע שהיה רבה של הקהילה) גם מו"צ שיהיה לעזר לקהילה בפסיקת הלכות. לשם כך הביא בשנת תר"י בערך, את הרב לאוואוט. כאשר רב העיר נפטר בשנת תרי״ט מונה הרב לאוואט לרב העיר כמו גם לארבעים המושבות סביבותיה. המינוי הוסכם על הקהילה והממשלה גם יחד. | ||
לאחר כמה שנים שוב התירה הממשלה ליהודים להתיישב בעיר והקהילה הלכה והתפתחה, עד אשר בשנת תרנ"ז התגוררו בה כעשרים אלף יהודים שהיוו כעשרים אחוז מכלל האוכלוסייה. | לאחר כמה שנים שוב התירה הממשלה ליהודים להתיישב בעיר והקהילה הלכה והתפתחה, עד אשר בשנת תרנ"ז התגוררו בה כעשרים אלף יהודים שהיוו כעשרים אחוז מכלל האוכלוסייה. | ||
| שורה 52: | שורה 52: | ||
טרם פטירתו הפקיד מכתב אצל ראשי קהילת ניקולייב, בו ביקש שימנו את נכדו הרב [[מאיר שלמה ינובסקי]] (בן בתו ביילא רבקה וחתנו הרב ישראל לייב) לממלא מקומו כרב העיר. נכד זה גדל בביתו שנים רבות, והוא גידלו וחינכו כבן{{הערה|מעובדה זו צמחה טעות בכמה ספרים, אשר החליטו כי ה'אימוץ' בא כתוצאה מפטירת החתן הרב ישראל לייב, ורצונו של הסבא לחנך את נכדו היתום, אבל כבר הוכח כי הרב ישראל לייב נפטר כאשר בנו הרב מאיר שלמה, היה נשוי! בפועל, האבא נפטר בשנים תרמ"ג או תרמ"ד}}. ראשי הקהילה לא איחרו למלא אחר צוואת רבם, ור' מאיר שלמה נתמנה כרבה של ניקולייב. | טרם פטירתו הפקיד מכתב אצל ראשי קהילת ניקולייב, בו ביקש שימנו את נכדו הרב [[מאיר שלמה ינובסקי]] (בן בתו ביילא רבקה וחתנו הרב ישראל לייב) לממלא מקומו כרב העיר. נכד זה גדל בביתו שנים רבות, והוא גידלו וחינכו כבן{{הערה|מעובדה זו צמחה טעות בכמה ספרים, אשר החליטו כי ה'אימוץ' בא כתוצאה מפטירת החתן הרב ישראל לייב, ורצונו של הסבא לחנך את נכדו היתום, אבל כבר הוכח כי הרב ישראל לייב נפטר כאשר בנו הרב מאיר שלמה, היה נשוי! בפועל, האבא נפטר בשנים תרמ"ג או תרמ"ד}}. ראשי הקהילה לא איחרו למלא אחר צוואת רבם, ור' מאיר שלמה נתמנה כרבה של ניקולייב. | ||
חתונת בנו ר׳ אליהו שנולד בשנת תרי״ב עם בת ר׳ גדליהו ושיינדעל חאריטאנאוו מניקאלאיעוו, התקיימה בניקאלאיעוו בל׳ כסלו תרל״ח (אחרי פטירת חותנו ר׳ גדליהו חאריטאנאוו). | |||
אחדים מנכדיו נקראו על שמו, ביניהם: [[אברהם דוד שלונסקי]], ר' [[אברהם דוד ינובסקי]], ועוד. | אחדים מנכדיו נקראו על שמו, ביניהם: [[אברהם דוד שלונסקי]], ר' [[אברהם דוד ינובסקי]], ועוד. | ||