ישעיהו הנביא: הבדלים בין גרסאות בדף

ישעיהו הנביא (עריכה)

גרסה מ־07:13, 27 ביולי 2010

נוספו 123 בתים , 27 ביולי 2010

אין תקציר עריכה

חזותיקוד ויקי

שלום

39,916

עריכות

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-'''ישעיהו''' בן אמוץ היה מגדולי ה[[נביאים]], שנודע במיוחד עקב השגותיו הנוראות בהשי"ת, והיה מהיחידים שראו את ה[[מרכבה]].
+[[קובץ:ישעיהו.JPG|שמאל|ממוזער|250px|ציון ישעיה בן אמוץ]]
+'''ישעיהו בן אמוץ''' היה מגדולי ה[[נביאים]], שנודע במיוחד עקב השגותיו הנוראות בהשי"ת, והיה מהיחידים שראו את ה[[מרכבה]].
-לנביא ישעיה היתה השגה בנהי"ם של בריאה.{{הערת שוליים|1=[[אדמו"ר הצמח צדק]], [[דרך מצוותיך]], מצוות [[חמץ]] ו[[מצה]].}}, ולכן בניגוד ליחזקאל שהבנתו היתה בעולם היצירה ונקרא בן כפר, הוא נקרא בן כרך
+לנביא ישעיה היתה השגה ב[[נהי"ם]] של [[בריאה]]{{הערת שוליים|1=[[אדמו"ר הצמח צדק]], [[דרך מצוותיך]], מצוות [[חמץ]] ו[[מצה]].}}, ולכן בניגוד ליחזקאל שהבנתו היתה בעולם היצירה ונקרא בן כפר, הוא נקרא בן כרך.
-ה[[בעל שם טוב]]{{הערת שוליים|ה[[בעל שם טוב]], [[כתר שם טוב]] חלק ראשון מא.}}, פירש את הפסוק "סור מרע ועשה טוב", שבניגוד לירמיה הנביא נענש מה שהושלך לבור וכיוצא לפי שלא התפלל על ישראל כששמע הנבואה לרעה על ישראל, אך ישעיה הוא לשון ישועה, שכן הוא התפלל על ישראל.
+ה[[בעל שם טוב]]{{הערת שוליים|ה[[בעל שם טוב]], [[כתר שם טוב]] חלק ראשון מא.}} פירש את הפסוק "סור מרע ועשה טוב", שבניגוד לירמיה הנביא נענש מה שהושלך לבור וכיוצא לפי שלא התפלל על ישראל כששמע הנבואה לרעה על ישראל, אך ישעיה הוא לשון ישועה, שכן הוא התפלל על ישראל.
 ישעיה היה מעורר את האמונה בה' על ידי ההתבוננות בצבא השמים, הכוכבים המסודרים בסדר מסוים שניכר כי יש בורא שבכראם, ואמר: שאו מרום עיניכם וראו מי ברא אלה.{{הערת שוליים|אדמו"ר ה"צמח צדק" ספר החקירה דרך אמונה חקירה ל' רס"ג כ"א פרקים > יד, א.}}
@@ שורה 9: / שורה 10: @@
 פרשת האזינו פותחת במלים: "האזינו השמים גו' ותשמע הארץ גו'". לשתי המלים "האזינו" ו"תשמע" יש משמעות של שמיעה (וציות), ברם, קיים הבדל ביניהן ביחס לאופן השמיעה: המובן של "האזינו" הוא להקשיב לדברים הנאמרים מקרוב ("האזינו" מלשון אזניים234 — כלומר, בהתייחסות לדברים הנלחשים לאוזן), ואילו הביטוי "תשמע" מתייחס לדברים הנשמעים מרחוק.
-על פי המשמעות של שתי מלים אלה היה מתאים יותר להשתמש בהן בסדר הפוך: בקשר לשמים, הנמצאים מרחוק, היה צריך להיאמר הביטוי "שמעו שמים", ואילו בקשר לארץ, שהיא קרובה — "האזיני ארץ", כפי שאכן אנו מוצאים אצל ישעיהו הנביא את הלשון{{הערת שוליים|ישעיה א, ב.}}: "שמעו שמים והאזיני ארץ".
+הרבי מקשה, כי על פי המשמעות של שתי מלים אלה היה מתאים יותר להשתמש בהן בסדר הפוך: בקשר לשמים, הנמצאים מרחוק, היה צריך להיאמר הביטוי "שמעו שמים", ואילו בקשר לארץ, שהיא קרובה — "האזיני ארץ", כפי שאכן אנו מוצאים אצל ישעיהו הנביא את הלשון{{הערת שוליים|ישעיה א, ב.}}: "שמעו שמים והאזיני ארץ".
 הרבי{{הערת שוליים|[[לקוטי שיחות]] כרך לט מכתב כללי.}} מסביר, כי כש[[יהודי]] [[עבודת השם|עובד]] את [[הקב"ה]] בכל חלקי [[נשמה|נשמתו]]{{הערת שוליים|באופן של "כל יושביה עליה".}} עד שמתגלית אצלו בשלימות ה[[קדושה]] של "[[חלק אלוקה ממעל]] ממש" שבו, אזי ענייני הקדושה [[רוחניות|הרוחניים]] שמימיים קרובים אצלו ואילו הענינים [[גשמיות|הארציים]] — רחוקיים: "האזינו" — "השמים", ו"תשמע" — "הארץ".