ישעיהו הנביא: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''ישעיהו''' | [[קובץ:ישעיהו.JPG|שמאל|ממוזער|250px|ציון ישעיה בן אמוץ]] | ||
'''ישעיהו בן אמוץ''' היה מגדולי ה[[נביאים]], שנודע במיוחד עקב השגותיו הנוראות בהשי"ת, והיה מהיחידים שראו את ה[[מרכבה]]. | |||
לנביא ישעיה היתה השגה | לנביא ישעיה היתה השגה ב[[נהי"ם]] של [[בריאה]]{{הערת שוליים|1=[[אדמו"ר הצמח צדק]], [[דרך מצוותיך]], מצוות [[חמץ]] ו[[מצה]].}}, ולכן בניגוד ליחזקאל שהבנתו היתה בעולם היצירה ונקרא בן כפר, הוא נקרא בן כרך. | ||
ה[[בעל שם טוב]]{{הערת שוליים|ה[[בעל שם טוב]], [[כתר שם טוב]] חלק ראשון מא.}} | ה[[בעל שם טוב]]{{הערת שוליים|ה[[בעל שם טוב]], [[כתר שם טוב]] חלק ראשון מא.}} פירש את הפסוק "סור מרע ועשה טוב", שבניגוד לירמיה הנביא נענש מה שהושלך לבור וכיוצא לפי שלא התפלל על ישראל כששמע הנבואה לרעה על ישראל, אך ישעיה הוא לשון ישועה, שכן הוא התפלל על ישראל. | ||
ישעיה היה מעורר את האמונה בה' על ידי ההתבוננות בצבא השמים, הכוכבים המסודרים בסדר מסוים שניכר כי יש בורא שבכראם, ואמר: שאו מרום עיניכם וראו מי ברא אלה.{{הערת שוליים|אדמו"ר ה"צמח צדק" ספר החקירה דרך אמונה חקירה ל' רס"ג כ"א פרקים > יד, א.}} | ישעיה היה מעורר את האמונה בה' על ידי ההתבוננות בצבא השמים, הכוכבים המסודרים בסדר מסוים שניכר כי יש בורא שבכראם, ואמר: שאו מרום עיניכם וראו מי ברא אלה.{{הערת שוליים|אדמו"ר ה"צמח צדק" ספר החקירה דרך אמונה חקירה ל' רס"ג כ"א פרקים > יד, א.}} | ||
| שורה 9: | שורה 10: | ||
פרשת האזינו פותחת במלים: "האזינו השמים גו' ותשמע הארץ גו'". לשתי המלים "האזינו" ו"תשמע" יש משמעות של שמיעה (וציות), ברם, קיים הבדל ביניהן ביחס לאופן השמיעה: המובן של "האזינו" הוא להקשיב לדברים הנאמרים מקרוב ("האזינו" מלשון אזניים234 — כלומר, בהתייחסות לדברים הנלחשים לאוזן), ואילו הביטוי "תשמע" מתייחס לדברים הנשמעים מרחוק. | פרשת האזינו פותחת במלים: "האזינו השמים גו' ותשמע הארץ גו'". לשתי המלים "האזינו" ו"תשמע" יש משמעות של שמיעה (וציות), ברם, קיים הבדל ביניהן ביחס לאופן השמיעה: המובן של "האזינו" הוא להקשיב לדברים הנאמרים מקרוב ("האזינו" מלשון אזניים234 — כלומר, בהתייחסות לדברים הנלחשים לאוזן), ואילו הביטוי "תשמע" מתייחס לדברים הנשמעים מרחוק. | ||
על פי המשמעות של שתי מלים אלה היה מתאים יותר להשתמש בהן בסדר הפוך: בקשר לשמים, הנמצאים מרחוק, היה צריך להיאמר הביטוי "שמעו שמים", ואילו בקשר לארץ, שהיא קרובה — "האזיני ארץ", כפי שאכן אנו מוצאים אצל ישעיהו הנביא את הלשון{{הערת שוליים|ישעיה א, ב.}}: "שמעו שמים והאזיני ארץ". | הרבי מקשה, כי על פי המשמעות של שתי מלים אלה היה מתאים יותר להשתמש בהן בסדר הפוך: בקשר לשמים, הנמצאים מרחוק, היה צריך להיאמר הביטוי "שמעו שמים", ואילו בקשר לארץ, שהיא קרובה — "האזיני ארץ", כפי שאכן אנו מוצאים אצל ישעיהו הנביא את הלשון{{הערת שוליים|ישעיה א, ב.}}: "שמעו שמים והאזיני ארץ". | ||
הרבי{{הערת שוליים|[[לקוטי שיחות]] כרך לט מכתב כללי.}} מסביר, כי כש[[יהודי]] [[עבודת השם|עובד]] את [[הקב"ה]] בכל חלקי [[נשמה|נשמתו]]{{הערת שוליים|באופן של "כל יושביה עליה".}} עד שמתגלית אצלו בשלימות ה[[קדושה]] של "[[חלק אלוקה ממעל]] ממש" שבו, אזי ענייני הקדושה [[רוחניות|הרוחניים]] שמימיים קרובים אצלו ואילו הענינים [[גשמיות|הארציים]] — רחוקיים: "האזינו" — "השמים", ו"תשמע" — "הארץ". | הרבי{{הערת שוליים|[[לקוטי שיחות]] כרך לט מכתב כללי.}} מסביר, כי כש[[יהודי]] [[עבודת השם|עובד]] את [[הקב"ה]] בכל חלקי [[נשמה|נשמתו]]{{הערת שוליים|באופן של "כל יושביה עליה".}} עד שמתגלית אצלו בשלימות ה[[קדושה]] של "[[חלק אלוקה ממעל]] ממש" שבו, אזי ענייני הקדושה [[רוחניות|הרוחניים]] שמימיים קרובים אצלו ואילו הענינים [[גשמיות|הארציים]] — רחוקיים: "האזינו" — "השמים", ו"תשמע" — "הארץ". | ||
גרסה מ־06:13, 27 ביולי 2010
ישעיהו בן אמוץ היה מגדולי הנביאים, שנודע במיוחד עקב השגותיו הנוראות בהשי"ת, והיה מהיחידים שראו את המרכבה.
לנביא ישעיה היתה השגה בנהי"ם של בריאה[1], ולכן בניגוד ליחזקאל שהבנתו היתה בעולם היצירה ונקרא בן כפר, הוא נקרא בן כרך.
הבעל שם טוב[2] פירש את הפסוק "סור מרע ועשה טוב", שבניגוד לירמיה הנביא נענש מה שהושלך לבור וכיוצא לפי שלא התפלל על ישראל כששמע הנבואה לרעה על ישראל, אך ישעיה הוא לשון ישועה, שכן הוא התפלל על ישראל.
ישעיה היה מעורר את האמונה בה' על ידי ההתבוננות בצבא השמים, הכוכבים המסודרים בסדר מסוים שניכר כי יש בורא שבכראם, ואמר: שאו מרום עיניכם וראו מי ברא אלה.[3]
החילוק בין פרשת האזינו לנבואת ישעיהו
פרשת האזינו פותחת במלים: "האזינו השמים גו' ותשמע הארץ גו'". לשתי המלים "האזינו" ו"תשמע" יש משמעות של שמיעה (וציות), ברם, קיים הבדל ביניהן ביחס לאופן השמיעה: המובן של "האזינו" הוא להקשיב לדברים הנאמרים מקרוב ("האזינו" מלשון אזניים234 — כלומר, בהתייחסות לדברים הנלחשים לאוזן), ואילו הביטוי "תשמע" מתייחס לדברים הנשמעים מרחוק.
הרבי מקשה, כי על פי המשמעות של שתי מלים אלה היה מתאים יותר להשתמש בהן בסדר הפוך: בקשר לשמים, הנמצאים מרחוק, היה צריך להיאמר הביטוי "שמעו שמים", ואילו בקשר לארץ, שהיא קרובה — "האזיני ארץ", כפי שאכן אנו מוצאים אצל ישעיהו הנביא את הלשון[4]: "שמעו שמים והאזיני ארץ".
הרבי[5] מסביר, כי כשיהודי עובד את הקב"ה בכל חלקי נשמתו[6] עד שמתגלית אצלו בשלימות הקדושה של "חלק אלוקה ממעל ממש" שבו, אזי ענייני הקדושה הרוחניים שמימיים קרובים אצלו ואילו הענינים הארציים — רחוקיים: "האזינו" — "השמים", ו"תשמע" — "הארץ".
משום כך אמר ישעיהו הנביא את הלשון: "שמעו שמים והאזיני ארץ", כי בזמנו כבר לא היה מצב של "כל יושביה עליה" — עשרה שבטים כבר גלו מארץ ישראל, וממילא כבר נחסר בהקדושה המלאה של ישראל וארץ ישראל, ולכן אמר בדברי נבואתו לבני ישראל: "שמעו שמים", שכן הקדושה השמימית אינה קרובה כל כך.
הערות שוליים
- ↑ אדמו"ר הצמח צדק, דרך מצוותיך, מצוות חמץ ומצה.
- ↑ הבעל שם טוב, כתר שם טוב חלק ראשון מא.
- ↑ אדמו"ר ה"צמח צדק" ספר החקירה דרך אמונה חקירה ל' רס"ג כ"א פרקים > יד, א.
- ↑ ישעיה א, ב.
- ↑ לקוטי שיחות כרך לט מכתב כללי.
- ↑ באופן של "כל יושביה עליה".