גרשון קרנצלר – הבדלי גרסאות

שורה 14: שורה 14:
בשנת [[תשט"ו]] הצטרף לצוות האקדמיה התלמודית שמנה באותה שעה 200 תלמידים, ושימש בתפקידים שונים עד שמונה לשמש כמנהל המוסד והצליח לפתח את המוסד ששילש את מספר התלמידים, וכאשר עזב את המוסד, הוא מנה כבר 600 תלמידים.
בשנת [[תשט"ו]] הצטרף לצוות האקדמיה התלמודית שמנה באותה שעה 200 תלמידים, ושימש בתפקידים שונים עד שמונה לשמש כמנהל המוסד והצליח לפתח את המוסד ששילש את מספר התלמידים, וכאשר עזב את המוסד, הוא מנה כבר 600 תלמידים.


מכיריו תיארו אותו כאדם שחיבר בין עולמות התורה והמדע, ששילב אמונה דתית עמוקה עם סקרנות אינטלקטואלית והעולם המודרני{{הערה|כך לדוגמא תיאר זאת תלמידו גארי רוזנבלט, עורך ה"ג'ואיש וויק" בניו יורק: ""הוא שילב את הכשרתו האורתודוקסית בלימודי תלמוד עם השקפה מודרנית על העולם".}}.
מכיריו תיארו אותו כאדם שחיבר בין עולמות ה[[תורה]] והמדע, ששילב אמונה דתית עמוקה עם סקרנות אינטלקטואלית והעולם המודרני{{הערה|כך לדוגמא תיאר זאת תלמידו גארי רוזנבלט, עורך ה"ג'ואיש וויק" בניו יורק: ""הוא שילב את הכשרתו האורתודוקסית בלימודי תלמוד עם השקפה מודרנית על העולם".}}.


לצד תפקידיו החינוכיים, חיבר 15 ספרי ילדים, ביניהם "נעלי הזהב" ו"מנפח הזכוכית מוונציה".
לצד תפקידיו החינוכיים, חיבר 15 ספרי ילדים, ביניהם "נעלי הזהב" ו"מנפח הזכוכית מוונציה".
שורה 22: שורה 22:
בשנות ה-60 הוא מונה לפרופסור לסוציולוגיה באוניברסיטת טוסון, ולאורך השנים לימד גם באוניברסיטת ג'ונס הופקינס והיה מחברם של מאמרים וספרים אקדמיים בסוציולוגיה, ועסק בעיקר בחקר הקהילות הדתיות והחרדיות בארצות הברית. מאמר המחקר שלו "The Face of Faith: An American Hasidic Community", זכה בפרס Seltzer-Brodsky מטעם YIVO Institute for Jewish Research בשנת 1967.
בשנות ה-60 הוא מונה לפרופסור לסוציולוגיה באוניברסיטת טוסון, ולאורך השנים לימד גם באוניברסיטת ג'ונס הופקינס והיה מחברם של מאמרים וספרים אקדמיים בסוציולוגיה, ועסק בעיקר בחקר הקהילות הדתיות והחרדיות בארצות הברית. מאמר המחקר שלו "The Face of Faith: An American Hasidic Community", זכה בפרס Seltzer-Brodsky מטעם YIVO Institute for Jewish Research בשנת 1967.


זכה לקשר קרוב עם הרבי, ועבד תחתיו בפרסומי ה[[מרכז לעניני חינוך]], כך בין השאר זכה גם להיות היחיד שקיבל את ההזדמנות 'לראיין' את הרבי לאחר [[קבלת הנשיאות]] באופן רישמי בשנת תשי"א.
זכה לקשר קרוב עם הרבי, ועבד תחתיו בפרסומי ה[[מרכז לעניני חינוך]], כך בין השאר זכה גם להיות היחיד שקיבל את ההזדמנות 'לראיין' את הרבי לאחר [[קבלת הנשיאות]] באופן רישמי בשנת [[תשי"א]].


עסק מעת לעת גם במוזיקה, הלחין מוזיקה יהודית עממית, וניגן בפסנתר ובכינור.
עסק מעת לעת גם במוזיקה, הלחין מוזיקה יהודית עממית, וניגן בפסנתר ובכינור.