רבי יצחק נפחא: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
(קטע קטן מויקי) |
||
| שורה 10: | שורה 10: | ||
הוא טמון במערה מירון. כאשר [[אדמו"ר הריי"צ]] ביקר ב[[מירון]], הוא נכנס לבדו במערת רבי יצחק נפחא, שם נמצא אחר כך על ידי אחד החסידים רשום על הציון כתב יד קדשו של רבינו, בנוסח דלהלן: "התלמידים הלומדים במדינת [[רוסיה|רוסיא]] וכל ישראל סובלים מחסור בגוף ורוח". | הוא טמון במערה מירון. כאשר [[אדמו"ר הריי"צ]] ביקר ב[[מירון]], הוא נכנס לבדו במערת רבי יצחק נפחא, שם נמצא אחר כך על ידי אחד החסידים רשום על הציון כתב יד קדשו של רבינו, בנוסח דלהלן: "התלמידים הלומדים במדינת [[רוסיה|רוסיא]] וכל ישראל סובלים מחסור בגוף ורוח". | ||
===זיהוי עם רבי יצחק האמורא שבתלמוד הבבלי=== | |||
לשיטת [[רש"י]] "רבי יצחק" שבכל התלמוד הוא רבי יצחק נפחא, ונקרא גם בשמות הבאים: "יצחק בן טבלא"; "יצחק בן חקלא"; "יצחק בן אלעא"; "יצחק בן אחא דשמעתא"; ו"יצחק בן פנחס".{{הערת שוליים|בפירושו לתלמוד בבלי, מסכת פסחים, דף קי"ד, א'.}}. | |||
לשיטת [[רשב"ם]] קיים חילוק בין דברי אגדה ודברי [[הלכה]] בתלמוד. חמשת הכינויים הללו מתייחסים לאמורא המוזכר ב[[אגדתא]] ששמו האמיתי הוא "יצחק בן פנחס", ואילו "רבי יצחק" המוזכר בהלכה בשמו האמיתי הוא "יצחק בן אחא".{{הערת שוליים|שם.}}. | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:תנאים]] [[קטגוריה:אמוראים]] | [[קטגוריה:תנאים]] [[קטגוריה:אמוראים]] | ||
גרסה מ־05:47, 27 ביולי 2010
רבי יצחק נפחא הוא תנא מהדורות הראשונים[1], ורבי יהודה מצטט ממנו.
ישנו מאמר של רבי יוחנן בר יצחק נפחא, שהראשונים[2] מסתפקים אם הוא היה תנא או אמורא, ומשערים שככל הנראה מדובר בתנא, בנו של רבי יצחק נפחא זה[3] אם כי יש אומרים שהוא היה אביו של רבי יוחנן[4]
רבי יצחק נפחא
היה גם אחד מהאמוראים הראשונים שנקרא בשם זה, והיה תלמידו של רבי יוחנן שהיה נקרא "בר נפחא". הוא נחלק על רבי יוחנן בזהותו של המלאך שנתגלה לאברהם אבינו, לפי רבי יוחנן לילה שמו, כמוכח מהפסוק "ויחלק עליהם לילה", ואילו רבי יצחק סובר "שעשה עמו מעשה לילה"[5] באותה הזדמנות התבטא ריש לקיש: "טבא נפחא מדבר נפחא", כלומר טוב יותר מאמרו של רבי יצחק נפחא, מרבי יוחנן שנקרא "בר נפחא".
הוא היה זקן מעט מרבי אמי ורבי אסי, שהיו יונקים מתורתו[6].
אחד ממאמריו של רבי יצחק נפחא הוא[7]: "משל למטרונא שהיתה מקטרגת למלך נתנה בפילקי (בבית הסוהר) והלך לו, הי' המלך עמה בפילקי, אמרו לו מה איכפת לך, אמר להם כל הימים שאני עמה אינה נוטלת שם רע, כך נשתעבדו ישראל במצרים ונגלה הקב"ה עמהם שנא' אנכי ארד עמך כו', גלו לבבל ונגלה עמהם שנא' למענכם שלחתי בבלה כו'". מכאן נלמד בספרי החסידות ענין גלות השכינה שעי"ז הוא הקיום של ישראל, וכמאמר חז"ל כבשה א' בין ע' זאבים והיא מתקיימת, והוא הקיום שלהם בגופם ובנפשם[8]. על פי הסבר של אדמו"ר מהר"ש הכוונה היא שעל ידי השראת קדושתו ית' עליהם הי' להם לשומר ולהגין שלא יבואו לידי עבירה[9].
הוא טמון במערה מירון. כאשר אדמו"ר הריי"צ ביקר במירון, הוא נכנס לבדו במערת רבי יצחק נפחא, שם נמצא אחר כך על ידי אחד החסידים רשום על הציון כתב יד קדשו של רבינו, בנוסח דלהלן: "התלמידים הלומדים במדינת רוסיא וכל ישראל סובלים מחסור בגוף ורוח".
זיהוי עם רבי יצחק האמורא שבתלמוד הבבלי
לשיטת רש"י "רבי יצחק" שבכל התלמוד הוא רבי יצחק נפחא, ונקרא גם בשמות הבאים: "יצחק בן טבלא"; "יצחק בן חקלא"; "יצחק בן אלעא"; "יצחק בן אחא דשמעתא"; ו"יצחק בן פנחס".[10].
לשיטת רשב"ם קיים חילוק בין דברי אגדה ודברי הלכה בתלמוד. חמשת הכינויים הללו מתייחסים לאמורא המוזכר באגדתא ששמו האמיתי הוא "יצחק בן פנחס", ואילו "רבי יצחק" המוזכר בהלכה בשמו האמיתי הוא "יצחק בן אחא".[11].
הערות שוליים
- ↑ ערכי תנאים ואמוראים עמ' תרנ"ה.
- ↑ רבינו יהודה ב"ר קלונימוס ב"ר מאיר, רבו של הרוקח, מחבר הספר הנ"ל.
- ↑ שם.
- ↑ שנקרא פעמים רבות בש"ס בשם "בר נפחא".
- ↑ סנהדרין צו ע"א.
- ↑ ראה בבא קמא ס ע"ב.
- ↑ מדרש רבה, בא פט"ו דף קל"א ע"ב ע"פ.
- ↑ אדמו"ר מוהרש"ב המשך תער"ב ח"ב ש"פ נצבים, העת"ר א'קלח.
- ↑ תורת שמואל תר"ם ח"א מאמר מצה זו קיד.
- ↑ בפירושו לתלמוד בבלי, מסכת פסחים, דף קי"ד, א'.
- ↑ שם.