דפוס סלאוויטא – הבדלי גרסאות
יוצר חב"די (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
מאיר יעקב העכט (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{בעבודה מתמשכת}} | {{בעבודה מתמשכת}} | ||
{{שכתוב}} | {{שכתוב}} | ||
דפוס סלאוויטא, שנודע גם בשם דפוס האחים שפירא, היה בית דפוס עברי בעיירה סלאוויטא שבאימפריה הרוסית וכיום עיירה במחוז חמלניצקי במערב אוקראינה. | '''דפוס סלאוויטא''', שנודע גם בשם '''דפוס האחים שפירא''', היה בית דפוס עברי בעיירה [[סלאוויטא]] שבאימפריה הרוסית וכיום עיירה במחוז חמלניצקי במערב [[אוקראינה]]. | ||
בית הדפוס נוסד בשנת תקנ"א בידי רב העיירה, רבי משה שפירא בן רבי [[פינחס מקוריץ]], ונוהל על ידיו ועל ידי בניו ר' שמואל ר' אבא ופינחס. | בית הדפוס נוסד בשנת תקנ"א בידי רב העיירה, רבי משה שפירא בן רבי [[פנחס מקוריץ|פינחס מקוריץ]], ונוהל על ידיו ועל ידי בניו ר' שמואל ר' אבא ופינחס. | ||
הדפוס נועד להדפסת ספרי חסידות, אך נודע במיוחד במהדורות המפוארות של התלמוד הבבלי והשולחן ערוך שהודפסו בו. גם אלו שלא נמנו על עדת החסידים לא נמנעו להשתמש בהן למרות אופיו החסידי של הדפוס. | הדפוס נועד להדפסת ספרי חסידות, אך נודע במיוחד במהדורות המפוארות של התלמוד הבבלי והשולחן ערוך שהודפסו בו. גם אלו שלא נמנו על עדת החסידים לא נמנעו להשתמש בהן למרות אופיו החסידי של הדפוס. | ||
בשנת תקפ"ג מסר רבי משה את בית הדפוס לבניו רבי שמואל אבא ורבי פנחס והם המשיכו את עבודת הקודש של אביהם. | בשנת [[תקפ"ג]] מסר רבי משה את בית הדפוס לבניו רבי שמואל אבא ורבי פנחס והם המשיכו את עבודת הקודש של אביהם. | ||
בדפוס נדפסו ריבוי ספרי קודש עד סגירתו בידי השלטון הרוסי. | בדפוס נדפסו ריבוי ספרי קודש עד סגירתו בידי השלטון הרוסי. | ||
| שורה 14: | שורה 14: | ||
==פתיחת בית הדפוס== | ==פתיחת בית הדפוס== | ||
בספר [[סיפורים נוראים]] מאת הרב [[יעקב קדנר]] מובא מעשה פלא ששמע מפי החסיד הרב שלמה מווילנא שהיה עד ראיה למעשה מופת שכונן את בית הדפוס הידוע. | בספר [[סיפורים נוראים (ספר)|סיפורים נוראים]] מאת הרב [[יעקב בכרך מקידאן|יעקב קדנר]] מובא מעשה פלא ששמע מפי החסיד הרב שלמה מווילנא שהיה עד ראיה למעשה מופת שכונן את בית הדפוס הידוע. | ||
===המופת של אדמו"ר הזקן=== | ===המופת של אדמו"ר הזקן=== | ||
| שורה 66: | שורה 66: | ||
וכן יש תשובה ארוכה ב[[שו"ת צמח צדק]] יו"ד סי' קצה, בענין זה שכנראה נכתבה באותה תקופה. | וכן יש תשובה ארוכה ב[[שו"ת צמח צדק]] יו"ד סי' קצה, בענין זה שכנראה נכתבה באותה תקופה. | ||
בשנות המ"מים רצה הרב [[נתן גוראריה (קראון הייטס)|נתן גוראריה]] להדפיסו שוב, אך [[הרבי]] מנע ממנו, והורה לו להדפיס את ש"ס ווילנא. | בשנות המ"מים רצה הרב [[נתן גוראריה (קראון הייטס)|נתן גוראריה]] להדפיסו שוב, אך [[הרבי]] מנע ממנו, והורה לו להדפיס את ש"ס ווילנא.[[קובץ:אשלי רברבי - סלאוויטא.jpg|ממוזער|[[אשלי רברבי]] - [[שולחן ערוך]] - רבי [[יוסף קארו]] הוצאת סלאוויטא]] | ||
[[קובץ:אשלי רברבי - סלאוויטא.jpg|ממוזער|[[אשלי רברבי]] - [[שולחן ערוך]] - רבי [[יוסף קארו]] הוצאת סלאוויטא]] | |||
==העלילה והמאסר== | ==העלילה והמאסר== | ||
| שורה 83: | שורה 80: | ||
===עלילת הרצח === | ===עלילת הרצח === | ||
ביום טוב ראשון של חג השבועות ו' בסיון תקצ"ה (3 ביוני 1835){{הערה|סיפור עלילת הס"ת עד בואו לרבי מתוך הספר "יחדי סגולה" מאמר "ס"ת של ירושה" נכתב על ידי הרב שמואל אבא שפירא שמסר את הס"ת לרבי.}} שמש בית הכנסת "חייטים" בסלאויטא פתח את בית הכנסת | ביום טוב ראשון של חג השבועות [[ו' בסיוון|ו' בסיון]] [[תקצ"ה]] (3 ביוני 1835){{הערה|סיפור עלילת הס"ת עד בואו לרבי מתוך הספר "יחדי סגולה" מאמר "ס"ת של ירושה" נכתב על ידי הרב שמואל אבא שפירא שמסר את הס"ת לרבי.}} שמש בית הכנסת "חייטים" בסלאויטא פתח את בית הכנסת ל[[תפילת מנחה|תפלת מנחה]] וכשנכנס לבית הכנסת ראה את אליעזר (לייזר) פרוטגאין שעבד בדפוס של האחים שפירא ככורך ספרים תלוי על קורת התקרה. | ||
השמש יצא החוצה והרים קול צעקה, המשטרה המקומית הגיע וקבעה כי היה כאן מקרה של התאבדות וכי לא נמצאו בגופה הוכחות למעשי אלימות, אשתו ומכריו אישרו שלעיתים היה לייזר שקוע במרה שחורה. ואפשר שבמצב זה היה נתון כשהחליט לאבד עצמו לדעת. | השמש יצא החוצה והרים קול צעקה, המשטרה המקומית הגיע וקבעה כי היה כאן מקרה של התאבדות וכי לא נמצאו בגופה הוכחות למעשי אלימות, אשתו ומכריו אישרו שלעיתים היה לייזר שקוע במרה שחורה. ואפשר שבמצב זה היה נתון כשהחליט לאבד עצמו לדעת. | ||
| שורה 97: | שורה 94: | ||
עלילה חסרת שחר זו הוכחשה בזמן החקירה הוכח שללייזר לא היה כל קשר עם דף זה והמעלילים עצמם הודו שלא קיבלו את הדף מלייזר. | עלילה חסרת שחר זו הוכחשה בזמן החקירה הוכח שללייזר לא היה כל קשר עם דף זה והמעלילים עצמם הודו שלא קיבלו את הדף מלייזר. | ||
מכתביהם הוצעו בשנת תקצ"ה לפני הגראף בענקעדאר, הגרף התרשם מכתב האישום והחליט למסור את הענינים לטיפולו של הצאר ניקולאי הראשון. אשר עקב אישית כבר זמן רב בתשומת לב מיוחדת אחר ההלשנות מצד [[ | מכתביהם הוצעו בשנת תקצ"ה לפני הגראף בענקעדאר, הגרף התרשם מכתב האישום והחליט למסור את הענינים לטיפולו של הצאר ניקולאי הראשון. אשר עקב אישית כבר זמן רב בתשומת לב מיוחדת אחר ההלשנות מצד ה[[תנועת ההשכלה|משכילים]] נגד בתי הדפוס העבריים וביחוד נגד בית הדפוס הגדול בסלאוויטא. | ||
עתה החליט הצאר לסגור כל בתי דפוס העבריים בוואהלין וליטא וציווה לכלוא את האחים לבית שפירא בבית הכלא של קיוב עד לברור משפטם{{הערה|ליקוטי אמרי פנחס}}. | עתה החליט הצאר לסגור כל בתי דפוס העבריים בוואהלין וליטא וציווה לכלוא את האחים לבית שפירא בבית הכלא של קיוב עד לברור משפטם{{הערה|ליקוטי אמרי פנחס}}. | ||
| שורה 106: | שורה 103: | ||
===החקירה ופסק דין המזעזע=== | ===החקירה ופסק דין המזעזע=== | ||
ב | ב[[ד' בניסן|ד' ניסן]] [[תקצ"ח]] (30 במרץ 1838) הוציא ועד החקירה המיוחדת את פסק דינה לפיה נדונו האחים שפירא למות "מיתה מדינית", שפירושה: שלילת כל הזכיות האזרחיות ושילוח ל[[סיביר]] ולמעשה: מוות בטוח. | ||
במהלך חודש ניסן תקצ"ח הוגש הדו"ח של ועדת החקירה לחוות דעת של שר הפלך הראשי בקיוב, גוי שונא ישראל שמעטים דוגמתו, ושמו :ביביקוב. גוי מתועב זה מצא כי העונש שהוטל על האחים שפירא, הוא קל מידי ויש לחמיר בו ולהענישם בעונש ש"ישמש דוגמה לכל היהודים". וכן הציע להוסיף על העונש גם "שבט נוגשים". כשהוגש הדו"ח בצירוף חוות דעתו לאישור בית המשפט העליון בפטרבורג קבע בית המשפט: "שמואל אבא ופינחס שפירא: ביחס לרצח לייזר פרוטוגאין, כיון שאין הוכחות חוקיות, נשארים הם בחשד חזק. אך, '''על שהדפיסו בדפוס ספרים המיכלים הוראות המנוגדות לחוק, המכוונים להגדיל את ההשפעה של כת החסידים המזיקה''', ועל הוצאת דיבה על הנסיך ואסילטשיקוב, שערך את החקירה באופן לא חוקי וכו' - יש להעניש את כל אחד מהם במלקות, אלף וחמש מאות "שבטי נוגשים" לשלול מהם כל זכויותיהם ולשלחם לסיביר". | במהלך [[חודש ניסן]] [[תקצ"ח]] הוגש הדו"ח של ועדת החקירה לחוות דעת של שר הפלך הראשי בקיוב, גוי שונא ישראל שמעטים דוגמתו, ושמו :ביביקוב. גוי מתועב זה מצא כי העונש שהוטל על האחים שפירא, הוא קל מידי ויש לחמיר בו ולהענישם בעונש ש"ישמש דוגמה לכל היהודים". וכן הציע להוסיף על העונש גם "שבט נוגשים". כשהוגש הדו"ח בצירוף חוות דעתו לאישור בית המשפט העליון בפטרבורג קבע בית המשפט: "שמואל אבא ופינחס שפירא: ביחס לרצח לייזר פרוטוגאין, כיון שאין הוכחות חוקיות, נשארים הם בחשד חזק. אך, '''על שהדפיסו בדפוס ספרים המיכלים הוראות המנוגדות לחוק, המכוונים להגדיל את ההשפעה של כת החסידים המזיקה''', ועל הוצאת דיבה על הנסיך ואסילטשיקוב, שערך את החקירה באופן לא חוקי וכו' - יש להעניש את כל אחד מהם במלקות, אלף וחמש מאות "שבטי נוגשים" לשלול מהם כל זכויותיהם ולשלחם לסיביר". | ||
ב[[ג' בתמוז|ג' תמוז]] [[תקצ"ט]] (15 ביוני 1839) חתם הקיסר העריץ [[ניקולאי הראשון]] את שמו על פסק הדין, בהוסיפו את המלים: "כך יהיה!". | |||
ביום י"ז (או"י) באב תקצ"ט כינסו את כל הנדונים וקראו בפניהם את פסק דינם אחרי כן יצאו האחים שפירא לרחבה שבחצר המבצר בקיוב. | ביום י"ז (או"י) באב תקצ"ט כינסו את כל הנדונים וקראו בפניהם את פסק דינם אחרי כן יצאו האחים שפירא לרחבה שבחצר המבצר בקיוב. | ||
| שורה 131: | שורה 128: | ||
==הדפסת אור החיים== | ==הדפסת אור החיים== | ||
כפי המובא בספה"ק הרה"ק רבי פנחס מקאריץ התבטא פעם ואמר כי לימוד בספר אור החיים מסוגל הוא לנשמה כמו לימוד הזוהר הקדוש כי רשב"י היה נשמת משיח בדורו וכן האור החיים היה נשמת משיח בדורו אי לכך פקד הרה"ק רבי פנחס על בניו שידפיסו בכל שנה את הספר הקדוש אור החיים ואז ינצלו מכל פגע רע ואכן הם קיימו את פקודתו אך אחר שנתרבו כל כך ספרי אור החיים עד שלא נמצא להם קונים חדלו בניו להדפיסם ובאותה שנה שהפסיקו להדפיס את ספרי האור החיים העלילו עליהם את העלילה ונאסרו במאסר{{הערה|[[מגדל עז]] עמ' רסח.}}. | כפי המובא בספה"ק הרה"ק רבי פנחס מקאריץ התבטא פעם ואמר כי לימוד בספר אור החיים מסוגל הוא לנשמה כמו לימוד הזוהר הקדוש כי [[רבי שמעון בר יוחאי|רשב"י]] היה [[משיח שבכל דור|נשמת משיח בדורו]] וכן האור החיים היה נשמת משיח בדורו אי לכך פקד הרה"ק רבי פנחס על בניו שידפיסו בכל שנה את הספר הקדוש אור החיים ואז ינצלו מכל פגע רע ואכן הם קיימו את פקודתו אך אחר שנתרבו כל כך ספרי אור החיים עד שלא נמצא להם קונים חדלו בניו להדפיסם ובאותה שנה שהפסיקו להדפיס את ספרי האור החיים העלילו עליהם את העלילה ונאסרו במאסר{{הערה|[[מגדל עז]] עמ' רסח.}}. | ||
ואכן ידועות היום מהדורות רבות של חומש עם אור החיים דפוס סלאוויטא הראשונה נדפסה בשנת תקנ"א שהיא שנת יסוד הדפוס בסלאוויטא משערים כי הוא הספר הראשון שהדפיסו בסלאוויטא. | ואכן ידועות היום מהדורות רבות של חומש עם אור החיים דפוס סלאוויטא הראשונה נדפסה בשנת [[תקנ"א]] שהיא שנת יסוד הדפוס בסלאוויטא משערים כי הוא הספר הראשון שהדפיסו בסלאוויטא. | ||
==ספר התורה המיוחד== | ==ספר התורה המיוחד== | ||
| שורה 142: | שורה 139: | ||
רק כאשר יצאו האחים ממאסרם נטלו עמהם את הירעות ואיגדו אותם לחטיבה אחת ועשהו לספר תורה. | רק כאשר יצאו האחים ממאסרם נטלו עמהם את הירעות ואיגדו אותם לחטיבה אחת ועשהו לספר תורה. | ||
[[קובץ:עמוד מהסת.jpg|ממוזער|עמוד מהספר תורה של הרבי | [[קובץ:עמוד מהסת.jpg|ממוזער|עמוד מהספר תורה של הרבי '''"הא-ל הנאמן שומר הברית והחסד לאוהביו ולשומרי מצוותיו לאלף דור"''']] | ||
===העצי חיים=== | ===העצי חיים=== | ||
| שורה 169: | שורה 166: | ||
==ספרים מפורסמים שנדפסו== | ==ספרים מפורסמים שנדפסו== | ||
*חומש עם פירוש האור החיים | *[[חומש (ספר)|חומש]] עם פירוש האור החיים | ||
*ש"ס סלאוויטא | *ש"ס סלאוויטא | ||
*[[תניא]] | *[[תניא]] | ||
*סידור אדמו"ר הזקן דפוס ראשון | *[[סידור אדמו"ר הזקן]] דפוס ראשון | ||
*תקוני הזהר | *[[תיקוני זהר|תקוני הזהר]] | ||
==ראו גם== | ==ראו גם== | ||
| שורה 181: | שורה 178: | ||
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== | ||
*'''עלילת סלוויטא''' - נתפרסמה בעיתון [[הצופה]] נתפרסם בהמשך ובהרחבה תרגום מכתובתיו של [[שאול גינבורג]] מתוך הארכיון של ממשלת רוסיה. | *'''עלילת סלוויטא''' - נתפרסמה בעיתון [[הצופה]] נתפרסם בהמשך ובהרחבה תרגום מכתובתיו של [[שאול גינבורג]] מתוך הארכיון של ממשלת רוסיה. | ||
* האחים מסלוויטא, באנגלית מאת הרב [[שלום דובער אבצן]] | * '''האחים מסלוויטא''', באנגלית מאת הרב [[שלום דובער אבצן]] | ||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||