שלמה קרליבך – הבדלי גרסאות

במסע הלוייתו שרו המלוים חלק מפזמוניו וניגוניו, כשטמנו את גופו ב[[הר המנוחות]] בסמיכות לקבר [[החיד"א]] שרו את השיר [[תהילים ק"ג|ברכי נפשי את ה']] המופיע ב[[תהילים ק"ד]] בהלחן שלו שהתחבר על ידו{{הערה|מהספדו בשלושים של [[הרב הראשי לישראל]] מלפנים [[ישראל מאיר לאו]] רבה לשעבר של [[תל אביב]] מחבר הספרים, יחל ישראל, ואל תשלח ידך אל הנער}}. קרליבך נפטר ללא פרוטה, למרות שהופעותיו הניבו לו פרנסה בשפע, כיוון שפיזר כספו ל[[צדקה]] ללא חישוב ביד נדיבה מעבר לרגיל, עד כדי שתלמידיו נאלצו לקבץ תרומות כדי לארגן את מסע הלוויתו.

נטמן (למחרת, [[י"ז בחשוון]]) ב[[הר המנוחות]] ב[[ירושלים]] בסמיכות לקבר [[הראשון לציון]] הרב [[מרדכי אליהו]]. על מצבתו נכתב בין היתר: "נאמן ביתו של [[אדמו"ר הריי"צ]] מליובאוויטש זיע"א".

בגיל 48 פגש ר' שלמה את אשתו לעתיד ב[[כותל המערבי]] בירושלים ששמה [[איילין-אילת-אלן-אילן]] גליק{{הערה|שרבי שלמה קרליבך שינה את שמה לשם '''נועה-נעילה''' גליק על שם [[תפילת נעילה]] של יום כיפור}} מטורונטו-קנדה, ומיד הרגיש שהתקבלה תפילתו בעת נעילה ב[[יום כיפור]] לזיווג טוב והיא בת זוגו, הוא שינה את שמה ל[[נאה-נועה-נעילה-נעלה]] גליק-קרליבך. הם נישאו ב[[כ"א בטבת]] [[תשל"ג]] ב-26 בדצמבר 1972 למניינם. לבני הזוג נולדו שתי בנות;