תנא דבי אליהו – הבדלי גרסאות
אין תקציר עריכה תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
אין תקציר עריכה תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| שורה 16: | שורה 16: | ||
==המדרש במשנת רבותינו נשיאנו, ומחקרים על החיבור== | ==המדרש במשנת רבותינו נשיאנו, ומחקרים על החיבור== | ||
בליל [[הושענא רבה]] [[תשמ"ו]]. הרבי (התוועדויות תשמ"ו כרך א' עמ' 310) מצטט את הדברים המופיעים ב"תנא דבי אליהו": "שני דברים קדמו לעולם, תורה וישראל, ואיני יודע איזה מהם קודם", וממשיך: "ואני אומר"{{הערה|לשון רגיל ב'תנא דבי אליהו' שלא מצינו דוגמתו בשאר ספרים}}-כלומר "אליהו הנביא קובע", ש"ישראל קדמו" - "מחשבתן של ישראל קדמה לכל דבר" אפילו למחשבתה של תורה. | בליל [[הושענא רבה]] [[תשמ"ו]]. הרבי (התוועדויות [[תשמ"ו] כרך א' עמ' 310) מצטט את הדברים המופיעים ב"תנא דבי אליהו": "שני דברים קדמו לעולם, תורה וישראל, ואיני יודע איזה מהם קודם", וממשיך: "ואני אומר"{{הערה|לשון רגיל ב'תנא דבי אליהו' שלא מצינו דוגמתו בשאר ספרים}}-כלומר "אליהו הנביא קובע", ש"ישראל קדמו" - "מחשבתן של ישראל קדמה לכל דבר" אפילו למחשבתה של תורה. | ||
ובשלהי אותה שנה – ערב ראש השנה | ובשלהי אותה שנה – ערב [[ראש השנה]] [[תשמ"ז]] שוב מזכיר הרבי בפשיטות "כדאיתא בתנא דבי אליהו – אליהו הנביא זכור לטוב, מבשר טוב וכו'" ('התוועדויות תשמ"ו' כרך ד' עמ' 497). | ||
ב'לקוטי שיחות' (כרך לט עמ' 113 הערה 15) מבאר הרבי מדוע הביא [[אדמו"ר הזקן]] ב[[תניא]] ([[אגרת התשובה]]) פרק ט' מ"תנא דבי אליהו" – "אדם עבר עבירה ונתחייב מיתה למקום מה יעשה ויחי' אם היה רגיל לקרות דף אחד יקרא ב' דפים לשנות פרק א' ישנה ב' פרקים וכו' " – בעוד שבנוסח הנדפס לא נמצא – אף שמפורש כן ב[[ויקרא רבא]] (וגם מדייק לציין המקור) – כי בזה מרומז שמדובר בתיקון חטא זה, שהרי אליהו הוא השייך לתיקון הפגם ברית ונקרא "מלאך הברית" ([[מלאכי]] ג, א). | |||
לפי הרבי ברור ש"תנא דבי אליהו" הוא חיבורו של אליהו הנביא, כמו שכתב וקבע בפשיטות [[החיד"א]] ב'[[שם הגדולים]]' (מערכת 'ספרים' אות ס' אות ק'): "הדבר ברור מאוד דתנא דבי אליהו הוא אליהו זכור לטוב"! ולא כדעות החולקות על קביעה זו, ובראשן דעת בעל שו"ת באר שבע (שו"ת סימן ע"א) הסבור שאין המדובר באליהו הנביא שיבוא לבשר הגאולה אלא המדובר בתנא בשם אליהו הנזכר בהקדמת הרמב"ם לסדר זרעים (ד"ה הפרק השביעי) שם נמנים בין השאר: "יהושע בן פרחיה, נתאי הארבלי, חוני המעגל, אליהו עיני בן הקוף". | לפי הרבי ברור ש"תנא דבי אליהו" הוא חיבורו של אליהו הנביא, כמו שכתב וקבע בפשיטות [[החיד"א]] ב'[[שם הגדולים]]' (מערכת 'ספרים' אות ס' אות ק'): "הדבר ברור מאוד דתנא דבי אליהו הוא אליהו זכור לטוב"! ולא כדעות החולקות על קביעה זו, ובראשן דעת בעל שו"ת באר שבע (שו"ת סימן ע"א) הסבור שאין המדובר באליהו הנביא שיבוא לבשר הגאולה אלא המדובר בתנא בשם אליהו הנזכר בהקדמת [[הרמב"ם]] לסדר זרעים (ד"ה הפרק השביעי) שם נמנים בין השאר 4: "[[יהושע בן פרחיה]], [[נתאי הארבלי]], [[חוני המעגל]], [[אליהו עיני בן הקוף]]". | ||
"אליהו" שמזכיר הרמב"ם הוא "אליהו עיני בן הקוף", המוזכר ב[[מסכת פרה]] (פרק ג' משנה ה') ובניגוד להמפרש [[באר שבע]] אשר נקט כי שתי שמות לפנינו – "אליהו" ו"עיני בן הקוף" – מוכיח החיד"א מהמשנה כי מדובר בשם אחד, "אליהו עיני בן הקוף", ו"אליהו" לבדו לא נזכר במשנה. | "אליהו" שמזכיר הרמב"ם הוא "אליהו עיני בן הקוף", המוזכר ב[[מסכת פרה]] (פרק ג' משנה ה') ובניגוד להמפרש [[באר שבע]] אשר נקט כי שתי שמות לפנינו – "אליהו" ו"עיני בן הקוף" – מוכיח החיד"א מהמשנה כי מדובר בשם אחד, "אליהו עיני בן הקוף", ו"אליהו" לבדו לא נזכר במשנה. | ||
==הערות שוליים== | ==הערות שוליים== | ||
==הערות שוליים== | ==הערות שוליים== | ||