ספר חבקוק – הבדלי גרסאות
אין תקציר עריכה תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
אין תקציר עריכה תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| שורה 29: | שורה 29: | ||
===מקורות לשם חבקוק בחז"ל=== | ===מקורות לשם חבקוק בחז"ל=== | ||
על פי אחד ה[[מדרש]]ים (ראו למשל, [[ספר הזוהר]], מ"ד, ב') היה חבקוק בנה של [[האשה השונמית]] מתקופת אלישע ([[ספר מלכים|ספר מלכים ב']], [[S:מלכים ב ד|ד']]). על פי מסורת זו, השם הייחודי "חבקוק" נובע מחיבוקו של הילד על ידי אלישע הנביא ואמו. מסורת סותרת לזו הובאה בסדר עולם רבה, ועל פיה חי ופעל חבקוק בימי [[מנשה המלך]], מאות שנים לאחר מכן. | על פי אחד ה[[מדרש]]ים (ראו למשל, [[ספר הזוהר]], מ"ד, ב') היה חבקוק בנה של [[האשה השונמית]] מתקופת אלישע ([[ספר מלכים|ספר מלכים ב']], [[S:מלכים ב ד|ד']]). על פי מסורת זו, השם הייחודי "חבקוק" נובע מחיבוקו של הילד על ידי אלישע הנביא ואמו. מסורת סותרת לזו הובאה בסדר עולם רבה, ועל פיה חי ופעל חבקוק בימי [[מנשה המלך]], מאות שנים לאחר מכן. | ||
===במדרשי חז"ל=== | |||
[[תפילה|תפילת]] חבקוק מוזכרת ב[[ספרות חז"ל|חז"ל]] כדוגמה לתפילה תובענית (תפילתו של [[חוני המעגל]] הושוותה לזו של חבקוק ({{בבלי|תענית|כג}}), כזו המשיגה את מטרתה: | [[תפילה|תפילת]] חבקוק מוזכרת ב[[ספרות חז"ל|חז"ל]] כדוגמה לתפילה תובענית (תפילתו של [[חוני המעגל]] הושוותה לזו של חבקוק ({{בבלי|תענית|כג}})), כזו המשיגה את מטרתה: | ||
{{ציטוט|תוכן=ואמר רב אילעא בר יברכיה: "אלמלא תפלתו של חבקוק, היו שני תלמידי חכמים מתכסים בטלית אחת ([[פירוש רש"י לתלמוד|רש"י]]: משום עוני), ועוסקין בתורה."|מקור={{בבלי|סוטה|מט|א}}}} | {{ציטוט|תוכן=ואמר רב אילעא בר יברכיה: "אלמלא תפלתו של חבקוק, היו שני תלמידי חכמים מתכסים בטלית אחת ([[פירוש רש"י לתלמוד|רש"י]]: משום עוני), ועוסקין בתורה."|מקור={{בבלי|סוטה|מט|א}}}} | ||
| שורה 37: | שורה 37: | ||
{{ציטוט|תוכן=דרש [[רבי שמלאי]]: 'שש מאות ושלש עשרה מצות נאמרו לו למשה'... בא חבקוק והעמידן על אחת שנאמר: 'וצדיק באמונתו יחיה' ([[S:חבקוק ב ד|חבקוק ב', ד']])|מקור={{בבלי|מכות|כד}}}} | {{ציטוט|תוכן=דרש [[רבי שמלאי]]: 'שש מאות ושלש עשרה מצות נאמרו לו למשה'... בא חבקוק והעמידן על אחת שנאמר: 'וצדיק באמונתו יחיה' ([[S:חבקוק ב ד|חבקוק ב', ד']])|מקור={{בבלי|מכות|כד}}}} | ||
ב[[פרק שירה]] הובא שסודות הבריאה נתגלו על ידי [[הקב"ה]] לחבקוק כמובא שם | |||
{{ציטוט|תוכן=רַבִּי יְשַׁעְיָה תַּלְמִידוֹ שֶׁל רַבִּי חֲנִינָא בֶּן דּוֹסָא הִתְעַנָּה חָמֵשׁ וּשְׁמוֹנִים תַּעְנִיּוֹת, אָמַר כְּלָבִים שֶׁכָּתוּב בָּהֶם '''וְהַכְּלָבִים עַזֵּי נֶפֶשׁ לֹא יָדְעוּ שָׂבְעָה''' יִזְכּוּ לוֹמַר שִׁירָה. וְעָנַה לוֹ מַלְאָךְ מִן הַשָּׁמַיִם, וְאָמַר לוֹ יְשַׁעְיָה עַד מָתַי אַתָּה מִתְעַנֶּה עַל זֶה הַדָּבָר, שְׁבוּעָה הִיא מִלִּפְנֵי הַמָּקוֹם בָּרוּךְ הוּא מִיּוֹם שֶׁגִּלָּה סוֹדוֹ לַ'''חֲבַקוּק הַנָּבִיא''' לֹא גִלָּה דָבָר זֶה לְשׁוּם בְּרִיָּה בָּעוֹלָם, אֶלָּא בִּשְׁבִיל שֶׁתַּלְמִידוֹ שֶׁל אָדָם גָּדוֹל אַתָּה, שְׁלָחוּנִי מִן הַשָּׁמַיִם לִזְדַּקֵּק אֵלֶיךָ, וְאָמְרוּ כְּלָבִים כְּתִיב בָּהֶם וּלְכֹל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֹא יֶחֱרַץ כֶּלֶב לְשׁוֹנוֹ, וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁזָכוּ לְעַבֵּד עוֹרוֹת מִצּוֹאָתָם, שֶׁכּוֹתְבִין בָּהֶם תְּפִלִּין וּמְזוּזוֹת וְסֶפֶר תּוֹרָה, עַל כֵּן זָכוּ לוֹמַר שִׁירָה. וּמַה שֶׁשָּׁאַלְתָּ חֲזוֹר לַאֲחוֹרֶיךָ וְאַל תּוֹסִיף בַּדָּבָר הַזֶּה עוֹד, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב שׁוֹמֵר פִּיו וּלְשׁוֹנוֹ שׁוֹמֵר מִצָּרוֹת נַפְשׁוֹ: בָּרוּךְ יְיָ לְעוֹלָם אָמֵן וְאָמֵן. בָּרוּךְ יְיָ מִצִּיּוֹן שׁוֹכֵן יְרוּשָׁלַיִם הַלְלוּיָּה. בָּרוּךְ יְיָ אֶלֹהִים אֶלֹהֵי יִשְׂרָאֵל עוֹשֶׂה נִפְלָאוֹת לְבַדּוֹ. וּבָרוּךְ שֵׁם כְּבוֹדוֹ לְעוֹלָם וִימָלֵּא כְבוֹדוֹ אֶת כָּל הָאָרֶץ אָמֵן וְאָמֵן: | |||
|מקור={{[[פרק שירה]] בסופו}}}} | |||
על הפסוק "עָמַד וַיְמֹדֶד אֶרֶץ, רָאָה וַיַּתֵּר גּוֹיִם, וַיִּתְפֹּצְצוּ הַרְרֵי-עַד, שַׁחוּ גִּבְעוֹת עוֹלָם 'הֲלִיכ֥וֹת עוֹלָ֖ם' לֽוֹ" (ג', ה' - ו') דרשו חז"ל ב[[תלמוד]] ב[[סיום מסכת]] של [[מסכת נדה]] שהיא סיום ששת סדרי לימוד ה[[תלמוד בבלי]] בשם [[תנא דבי אליהו]] שהלומד בכל יום הלכות מובטח לו שהוא בן [[עולם הבא]]; {{ציטוט|תוכן=[[תנא דבי אליהו|תָּנָא דְבֵי אֵלִיָּהוּ זָכוּר לְטוֹב]]: כָּל־הַשּׁוֹנֶה הֲלָכוֹת בְּכָל־יוֹם, מֻבְטָח לוֹ שֶׁהוּא בֶן־הָעוֹלָם הַבָּא, שֶׁנֶּאֱמַר: '''הֲלִיכוֹת עוֹלָם לוֹ''' (חבקוק ג, ו); אַל תִּקְרִי הֲלִיכוֹת, אֶלָּא הֲלָכוֹת.|מקור={{בבלי|נדה|עג}}}} | |||
===במקורות נוספים=== | ===במקורות נוספים=== | ||