מגילת שיר השירים – הבדלי גרסאות
מחיקת תוכן תמוה |
אין תקציר עריכה תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
מגילת '''שיר השירים | מגילת '''שיר השירים''' (מצוטטת בכתבי האחרונים בראשי תיבות; '''שיה"ש'''), היא אחת מחמש המגילות שב[[תנ"ך]] אותה כתב [[שלמה המלך]], ונאמר עליה שהיא בדרגת "קודש קדשים". | ||
במשך כמה דורות הייתה מחלוקת האם המגילה נאמרה ב[[נבואה]], או מלבו של שלמה המלך. ה[[משנה]] מספרת שביום בו הושיבו את [[רבי אלעזר בן עזריה]], הועלה נושא קדושת המגילה, ולאחר בדיקה גמרו ופסקו שהיא ו[[מגילת קהלת]] אכן נאמרו בנבואה{{הערה|[[משנה]] [[מסכת ידים]] סוף פרק ג'.}}. | במשך כמה דורות הייתה מחלוקת האם המגילה נאמרה ב[[נבואה]], או מלבו של שלמה המלך. ה[[משנה]] מספרת שביום בו הושיבו את [[רבי אלעזר בן עזריה]], הועלה נושא קדושת המגילה, ולאחר בדיקה גמרו ופסקו שהיא ו[[מגילת קהלת]] אכן נאמרו בנבואה{{הערה|[[משנה]] [[מסכת ידים]] סוף פרק ג'.}}. | ||
| שורה 8: | שורה 8: | ||
במדרש תנחומא{{הערה|תנחומא בשלח י. זאת בשונה מהמכילתא (שמות ט"ו) ומילקוט שמעוני (יהושוע רמז כ.) שם לא נמנית מגילת שיר השירים בין עשר השירות.}} מגילת שיר השירים כולה נחשבת כאחת מן השירות ששרו בדברי ימי ישראל, כש[[השירה העשירית]] תהיה לעתיד לבוא בגאולה. בחסידות מוסבר ששירה זו של שיר השירים היא הממוצע המחבר בין השירות של זמן הגלות לשיר חדש שיאמר לעתיד{{הערה|ראה [[אור התורה]] שיר השירים ח"א עמוד א. שיחת שבת פרשת [[בשלח]] [[ה'תשנ"ב]] סעיף ו' (ספר השיחות חלק א' עמוד 316}}. | במדרש תנחומא{{הערה|תנחומא בשלח י. זאת בשונה מהמכילתא (שמות ט"ו) ומילקוט שמעוני (יהושוע רמז כ.) שם לא נמנית מגילת שיר השירים בין עשר השירות.}} מגילת שיר השירים כולה נחשבת כאחת מן השירות ששרו בדברי ימי ישראל, כש[[השירה העשירית]] תהיה לעתיד לבוא בגאולה. בחסידות מוסבר ששירה זו של שיר השירים היא הממוצע המחבר בין השירות של זמן הגלות לשיר חדש שיאמר לעתיד{{הערה|ראה [[אור התורה]] שיר השירים ח"א עמוד א. שיחת שבת פרשת [[בשלח]] [[ה'תשנ"ב]] סעיף ו' (ספר השיחות חלק א' עמוד 316}}. | ||
==אמירתו== | ==אמירתו== | ||
בקהילות רבות נוהגים לומר מגילה זו בערב או ליל שבת. [[אדמו"ר הזקן]] אמר: "לו יישר חיילי הייתי מנהיג לאמרו קודם לכו נרננה"{{הערה|לקוטי סיפורים עמוד עג.}}. אך בפועל מנהג חב"ד שלא אומרים מגילה זו בשבת כלל ויוצאים ידי עניין זה בלימוד של כל השנה{{הערה|ספר השיחות ה'תש"נ ח"ב ע' 664 בשולי הגיליון להערה 48}}. למרות זאת, הרבי הרש"ב נהג לפרקים לומר את המגילה בערב שבת{{הערה|מכתב הרבי שנדפס בצדיק למלך ח"א ע' 51}}, והרבי הריי"צ נהג בכך בכל חודשי הקיץ{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/5402050371 אוצר מנהגי חב"ד, חג הפסח], המלך-במסיבו, א, עמ' פו. קלד. רצ. רצו.}}. | בקהילות רבות נוהגים לומר מגילה זו בערב או ליל שבת. [[אדמו"ר הזקן]] אמר: "לו יישר חיילי הייתי מנהיג לאמרו קודם לכו נרננה"{{הערה|לקוטי סיפורים עמוד עג.}}. אך בפועל מנהג חב"ד שלא אומרים מגילה זו בשבת כלל ויוצאים ידי עניין זה בלימוד של כל השנה{{הערה|ספר השיחות ה'תש"נ ח"ב ע' 664 בשולי הגיליון להערה 48}}. למרות זאת, הרבי הרש"ב נהג לפרקים לומר את המגילה בערב שבת{{הערה|מכתב הרבי שנדפס בצדיק למלך ח"א ע' 51}}, והרבי הריי"צ נהג בכך בכל חודשי הקיץ{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/5402050371 אוצר מנהגי חב"ד, חג הפסח], המלך-במסיבו, א, עמ' פו. קלד. רצ. רצו.}}. | ||