פרק שירה – הבדלי גרסאות

אין תקציר עריכה
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
אין תקציר עריכה
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
שורה 15: שורה 15:
א. בכתבי תלמידי [[האר"י]] כהרב [[חיים ויטאל]] מפליג בשבח פרק שירה על פי הקבלה{{הערה|בהקדמת מהרח"ו לשער המצוות}} שאמירתה מביאה שפע לכל הנבראים{{הערה|רבי [[חיים ויטאל]] בספרו ליקוטי תורה בפרשת ואתחנן מלמד על סודם המופלא של קריאת פרקי שירה ככתוב וזו לשונו; "סוד פרקי שירה רם ונישא לאמרו בכל יום, דע כי כל הנבראים בעולם יש להם שר למעלה להמשיך עליהם שפע והיא על ידי אמירת השירים למטה. ועל ידי השירה משפיע חיותו"}}.
א. בכתבי תלמידי [[האר"י]] כהרב [[חיים ויטאל]] מפליג בשבח פרק שירה על פי הקבלה{{הערה|בהקדמת מהרח"ו לשער המצוות}} שאמירתה מביאה שפע לכל הנבראים{{הערה|רבי [[חיים ויטאל]] בספרו ליקוטי תורה בפרשת ואתחנן מלמד על סודם המופלא של קריאת פרקי שירה ככתוב וזו לשונו; "סוד פרקי שירה רם ונישא לאמרו בכל יום, דע כי כל הנבראים בעולם יש להם שר למעלה להמשיך עליהם שפע והיא על ידי אמירת השירים למטה. ועל ידי השירה משפיע חיותו"}}.


ב. גדול תלמידי [[הבעל שם טוב]] ומנחיל החסידות [[המגיד ממזריץ']] בספרו [[מגיד דבריו ליעקב]] (סב, אות ב) מזכיר את פרק שירה וכותב וזו לשונו; הנה "חכמה עילאה" נקרא ריש דרגין ו"חכמה תתאה" היא המתהפך נעשה שיר זהו '''פרק שירה''' - רצה לומר החכמה שבו שמשורר שהולך לשלימותו, ועל דרך זה היו, הלוים משוררים, כי הכהנים עובדים במחשבתם, והלוים מגביהים הדבר המקורב עד עולם המחשבה על ידי שירם.
ב. גדול תלמידי [[הבעל שם טוב]] ומנחיל החסידות [[המגיד ממזריץ']] בספרו [[מגיד דבריו ליעקב]]{{הערה|(סב, אות ב)}} מזכיר את פרק שירה וכותב וזו לשונו; הנה "חכמה עילאה" נקרא ריש דרגין ו"חכמה תתאה" היא המתהפך נעשה שיר זהו '''פרק שירה''' - רצה לומר החכמה שבו שמשורר שהולך לשלימותו, ועל דרך זה היו, הלוים משוררים, כי הכהנים עובדים במחשבתם, והלוים מגביהים הדבר המקורב עד עולם המחשבה על ידי שירם.


ג. ב[[לקוטי תורה]]{{הערה|פרשת [[בהעלותך]]}} מצטט [[אדמו"ר הזקן]] מפרק שירה על אווז הבר ומבאר: "מה שאמרו בפרק שירה{{הערה|פרק שירה פרק ד}}, [[אווז|אווז הבר]] המשוטטת במדבר כשרואה את ישראל עוסקים בתורה אומרת שיר, '''קוֹל קוֹרֵא בַּמִּדְבָּר פָּנוּ דֶּרֶךְ יְהוָ"ה יַשְׁרוּ בַּעֲרָבָה מְסִלָּה לֶאֱ-לֹהֵינוּ'''{{הערה|[[ישעיהו]] פרק מ פסוק ג}}. פירוש, '''קול''' - היינו המשכה '''הַקֹּל קוֹל יַעֲקֹב'''{{הערה|ספר [[בראשית]] (פרק כז פסוק כב)}}, שנמשך בבחינת '''מדבר''' ושממה הוא העולם הזה, '''פנו דרך הוי'ה''' - להיות בו המשכת דרך הוי'ה":
ג. ב[[לקוטי תורה]]{{הערה|פרשת [[בהעלותך]]}} מצטט [[אדמו"ר הזקן]] מפרק שירה על אווז הבר ומבאר: "מה שאמרו בפרק שירה{{הערה|פרק שירה פרק ד}}, [[אווז|אווז הבר]] המשוטטת במדבר כשרואה את ישראל עוסקים בתורה אומרת שיר, '''קוֹל קוֹרֵא בַּמִּדְבָּר פָּנוּ דֶּרֶךְ יְהוָ"ה יַשְׁרוּ בַּעֲרָבָה מְסִלָּה לֶאֱ-לֹהֵינוּ'''{{הערה|[[ישעיהו]] פרק מ פסוק ג}}. פירוש, '''קול''' - היינו המשכה '''הַקֹּל קוֹל יַעֲקֹב'''{{הערה|ספר [[בראשית]] (פרק כז פסוק כב)}}, שנמשך בבחינת '''מדבר''' ושממה הוא העולם הזה, '''פנו דרך הוי'ה''' - להיות בו המשכת דרך הוי'ה":