יקותיאל יהודה הלברשטאם – הבדלי גרסאות
צ'קטי |
עדכון, הרחבה |
||
| שורה 74: | שורה 74: | ||
בשנת תשמ"ח, בא בנו של האדמו"ר מקלויזנבורג, רבי שמואל דוד הלברשטאם (כיום האדמו"ר מקלויזנבורג-ארה"ב) לנחם את הרבי, לאחר פטירת הרבנית חיה מושקא. הוא ביקש מהרבי ברכה לרפואת אביו, רבי יקותיאל יהודה, והרבי בירכו. {{הערה|ראו את תוכן השיחה בהתוועדויות תשמ"ח, חלק ב, עמ' 617-618.}} | בשנת תשמ"ח, בא בנו של האדמו"ר מקלויזנבורג, רבי שמואל דוד הלברשטאם (כיום האדמו"ר מקלויזנבורג-ארה"ב) לנחם את הרבי, לאחר פטירת הרבנית חיה מושקא. הוא ביקש מהרבי ברכה לרפואת אביו, רבי יקותיאל יהודה, והרבי בירכו. {{הערה|ראו את תוכן השיחה בהתוועדויות תשמ"ח, חלק ב, עמ' 617-618.}} | ||
בעת שביקר הרב שלמה גולדמן, האדמו"ר מזוויהל-ארה"ב (חתנו של האדמו"ר מקלויזנבורג), אצל הרבי בי"א שבט תשמ"ג, אמר לו הרבי: "נפתח תחילה במתרחש בגשמיות. כ"ק מו"ח אדמו"ר הי נוהג להתבטא בדרך כלל: "בגשמיות וברוחניות", כאשר הוא מקדים את הגשמיות לפני הרוחניות. מה שלום חותנכם הרבי [מקלויזנבורג]?" [ומיד המשיך:] "אודות הרוחניות נרתע אני בכלל מלשאול ("וועגן רוחניות בין איך מורא גאר צו פרעגין"). הרב גולדמן דיווח אודות מצב בריאות חותנו ואמר: "חותני האדמו"ר ביקשני לשאול בשלום כ"ק אדמו"ר שליט"א". ועל כך ענה הרבי: "כשמסביבי טוב אזי גם שלומי טוב". | |||
הרבי הוסיף: "שומע אני שחותנכם אומר שיעורים בחומש ופירוש רש"י, ואני שמח לשמוע זאת, כיון שגם אני הרי עוסק בלהט ("איך קאך זיך דאך") ברש"י ו"פשוטו של מקרא". ישנם כאלה לוקח שיש להם טענות עליי, מדוע הנני לוקח מזמנו של הקהל בהתוועדויות של שבת קודש - דבר שלא היה נהוג בזמנים עברו - על חומש ופירןש רש"י ששייך ל"בן חמש למקרא". שמחתי אפוא לשמוע שיש תנא דמסייעא לי". - [הרבי גם התעניין האם ידועות אצל האדמו"ר מזוויהל ומלוויו מה הסיבות שהביאו את האדמו"ר מקלויזנבורג להתחיל בלימוד החומש ופירוש רש"י והשיבו בשלילה [שאינם יודעים], ואחרי מספר ימים ביררו זאת והודיעו לרבי את הסיבות לכך]. | |||
לאחר מכן, אמר הרבי: "בכלל, זה ש"חדש אסור מו התורה" (כפתגם החתם סופר בכיו"ב) ו"מנהג אבותינו בידינו", הרי במה דברים אמורים, כאשר עולם כמנהגו נוהג, וגם בצד ההפכי דלעומת-זה אין התגברות, אבל כאשר המצב איננו כזה, ואדרבה, הרי לא זו בלבד שאין זה נורא להוסיף - כי אם חובה להוסיף בכל עניני קדושה - התורה ומצוות. ובכגון דא צריכה ההוספה להיות באופן דמי שיש לו מנה רוצה מאתיים כו', מאתיים כו' ד' מאות, בהתאם לטבע שהטביע הקב"ה בתכונת בני אדם, ואף שאמרו חז"ל "איזהו עשיר השמח בחלקו", הרי ידוע פתגם רבותינו נשיאינו ש"שמח בחלקו" הינה מעלה רק כשמדובר בעניינים גשמיים. לא כן בעניינים רוחניים, אף פעם אסור להסתפק במה שכבר נפעל". {{הערה|1=ממלכת התורה, עמ' 313. מרשימה, בלתי מוגה. | |||
בספר "לפיד האש" מובא שהרבי אמר לרב גולדמן: "לבלות בשיעור חומש ורש"י ברבים זמן רב כל כך, הוא עניין מחודש, והרי "חדש אסור מן התורה". אלא, במה דברים אמורים, בימים כתיקונם, כאשר אין "חידושים" אצל הצד השני [=הצד של היפך הקדושה]. אבל בזמננו, שכל הזמן מתחדשים אצלם חידושים - גם אצלנו צריכים להתחדש עניינים חדשים, ועל ידי זה איתוקמא שכינתא מעפרא". (לפיד האש, חלק ב, עמ' תמו, הערה 22.) אך הניסוח שם אינו מדויק, והנוסח הנכון הוא -כבפנים.}} . | |||
==דבריו על שולחן ערוך אדמו"ר הזקן == | ==דבריו על שולחן ערוך אדמו"ר הזקן == | ||