לקוטי אמרים תניא השלם – הבדלי גרסאות
הרחבה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 5: | שורה 5: | ||
== היסטוריה == | == היסטוריה == | ||
מתוכן דבריו של [[הרבי]] ניתן לראות | בשנת [[תר"צ]] החל הרבי לעמול על ליקוט מראי מקומות לספר התניא, והעבודה נמשכה עם הפסקות שונות לאורך השנים עד סביבות תש"ל, כשהרבי חוזר וכותב לעצמו עוד הוספות הערות והגהות. | ||
מתוכן דבריו של [[הרבי]] ניתן לראות שהרצון היהלהדפיס מהדורה מיוחדת של ספר התניא עם מראי מקומות, הגהות והערות, בנוסף ליקוט ביאורי [[רבותינו נשיאינו]] על ספר התניא. | |||
בשנת [[תש"ג]] כתב הרבי{{הערה|[[אגרות קודש]] חלק כ"א ע' ל"ז}}: "אפשר שיוצא לאור פה תניא עם מראי מקומות וכיוצא בזה". וכן בשנת [[תש"ז]]{{הערה|[[אגרות קודש]] ח"ב ע' קצ"ב}}: "יש בתכנית שלנו להוציא לאור את התניא (וכמובן דף על דף) בתוספת מראי מקומות, הערות, השוואה לדפוס ראשון וכו'". | בשנת [[תש"ג]] כתב הרבי{{הערה|[[אגרות קודש]] חלק כ"א ע' ל"ז}}: "אפשר שיוצא לאור פה תניא עם מראי מקומות וכיוצא בזה". וכן בשנת [[תש"ז]]{{הערה|[[אגרות קודש]] ח"ב ע' קצ"ב}}: "יש בתכנית שלנו להוציא לאור את התניא (וכמובן דף על דף) בתוספת מראי מקומות, הערות, השוואה לדפוס ראשון וכו'". | ||
| שורה 11: | שורה 13: | ||
על תוכנית זו של הרבי, אפשר לראות מ[[פתח דבר]] שהוא הרבי בשנת [[תשי"ד]] לספר [[מפתח ענינים לספר התניא]]: {{ציטוטון|"הוצאת התניא השלימה שמכינים לדפוס – התניא, באמצע העמוד, ומסביב לו יבואו: מראה מקומות, פירוש קצר, ליקוט מספרי רבותינו נשיאינו וכתבי יד שלהם המפרשים דברי התניא וכו'".}} | על תוכנית זו של הרבי, אפשר לראות מ[[פתח דבר]] שהוא הרבי בשנת [[תשי"ד]] לספר [[מפתח ענינים לספר התניא]]: {{ציטוטון|"הוצאת התניא השלימה שמכינים לדפוס – התניא, באמצע העמוד, ומסביב לו יבואו: מראה מקומות, פירוש קצר, ליקוט מספרי רבותינו נשיאינו וכתבי יד שלהם המפרשים דברי התניא וכו'".}} | ||
במשך מספר שנים העבודה על ההוצאה לאור התנהלה לאיטה, ובשנת [[תשע"ב]] הוקם "מכון התניא השלם" בהנהלתו של הרב [[יוסף ברוך פרידמן]], הרב [[חיים שאול ברוק (קראון הייטס)|חיים שאול ברוק]] וצוות עורכים רחב, ובתמיכתו של ר' [[יקותיאל יהודה רוהר]], בכדי להוציא את הספר לאור. החל מ[[י"ח באלול|ח"י אלול]] [[תשע"ד]] החל לצאת לאור בחוברות ע"י קה"ת. | |||
אף שבתחילה התכנית היתה להוציא לאור רק את הרשימות שהרבי ציין לאורך השנים, במהלך העבודה על הספר הוחלט להרחיב ולהכניס גם את הביאורים המוגהים של הרבי, ובהמשך גם ביאור מלוקט מכתבי רבותינו נשיאינו, וכל שאר המדורים הכלולים בספר. | |||
ההיקף של העבודה על הספר, והדיוק הרב שהושקע בו, הביאה לכך שעלות הפרוייקט עלתה מעל ל-2,500,000$, מה שעיכב במקצת את ההדפסה של הספר. | |||
לאחר כ-17 שנה השולמה העבודה, ובשנת [[תשפ"ה]] יצא לאור סט מהדור של שני ספרים על 53 פרקי לקוטי אמרים שבספר התניא הכולל מראי מקומות, הגהות והערות קצרות שנכתבו ע"י [[הרבי]] ב[[רשימות|רשימותיו]], פירוש קצר שמיוסד על הספר [[שיעורים בספר התניא]] שהוגה ע"י הרבי, ליקוט של כל ביאורים ופירושים של רבותינו נשיאינו, וביאוריו של רבי [[לוי יצחק שניאורסון]] מתוך "[[לקוטי לוי יצחק]]" ו"[[תורת לוי יצחק]]". | |||
בתמיכת התורמים, הוכרז על מכירה מוקדמת של הספרים בסבסוד מיוחד של 18$ בלבד לשני הספרים (במקום 100$) בחוץ לארץ, וב-70 ש"ח בלבד בארץ הקודש, ותוך זמן קצר נרכשו עשרות אלפי עותקים. הספרים הגיעו מבית הכורך בחודש תשרי ה'תשפ"ו, וצעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש ורשת אהלי יוסף יצחק חילקו אלפי עותקים לשלוחים העוסקים בשדה החינוך ובהפצת המעיינות. | |||
הספר זכה לתפוצה רבה ועורר התלהבות בכל שדרות הציבור, [[אנ"ש]] וה[[שלוחים]] ו[[תלמידי התמימים]], וכלל לומדי ומעייני [[תורת החסידות]] בחוגים הכי רחבים{{הערה|[https://col.org.il/news/171347 ציפייה במאות קהילות בעולם לקראת הגעת סט התניא החדש] {{COL}}}}, בפרט בהתחשב בעובדה אשר ביאורים שונים המופיעים בספר, הביאו להבנה מחודשת בענינים עיקריים ויסודיים בספר התניא{{הערה|לדוגמא: א. שמראה מקום אחד של הרבי ואדמו"ר הצמח צדק (ששניהם נתנו את אותו מראה מקום על אותם מילים למרות שיתכן שהכתב יד של אדמו"ר הצמח צדק כלל לא היה לרמאה עיני הרבי), משנה לגמרי את ההבנה בשאלה שבראש פרק א', ומלמדת בעומק נפלא שאכן על השאלה הזו מבוסס כל החלק הראשון של התניא - עד סיום פרק ל"ד! ב. הגהה של הרבי על הביאורים של הרב [[יוסף ווינברג]] (שלא נכנסה ב[[ביאורים בספר בתניא]]) בתחילת פרק ל"ה, משנה את כל ההסתכלות על שני חלקי התניא, ונותנת זוית הסתכלות חדשה על כל התניא: שעד פרק ל"ד נפש הבהמית היא 'אוייב' (הן לצדיקים והן לאלו שאינם כאלו), ואילו מפרק ל"ה ואילך הנפש הבהמית הופכת להיות "המשימה", תכלית העבודה.}}. | |||
==מערכת ההוצאה לאור== | |||
כאשר הוחלט על הקמת המערכת להוצאה לאור של הספר, נפתח מכון תורני מיוחד תחת אחריות הרב [[אהרן לייב רסקין (אוצר החסידים)|אהרן לייב רסקין]], שיחד עם עשרה אברכים הבקיאים בתורת רבותינו נשיאינו החלו לעבור בדקדוק על כל ספרי רבותינו נשיאינו וללקט בפרטיות כל מקום שישנו ביאור, פירוש והעמקה, באיזו מילה בספר התניא על חלקיו השונים. | |||
כעבור שנתיים של עבודה מדוקדקת ובניית מפתח מפורט מתוך למעלה מ-530 ספרים, החלה עבודת עריכת הביאור והפירוש הבלול מתוך כלל תורות אבותינו נשיאינו. | |||
על עבודת העריכה עצמה הופקד הרב [[מנחם מענדל קפלן (דטרויט)|מנחם מענדל קפלן]]{{הערה|1=[https://col.org.il/news/85187 הרב קפלן מסביר על עבודת העריכה של הספר].}}, תחת אחריותם והגהתם של צוות בקיאים בהוצאה לאור של ספרי רבותינו נשיאינו, בראשות הרב [[ישראל שמעון קלמנסון]]. | |||
את הפרוייקט כולו ניהל הרב [[חיים שאול ברוק (קראון הייטס)|חיים שאול ברוק]]. | |||
== מבנה הספר == | == מבנה הספר == | ||