חיים יהודה קרינסקי – הבדלי גרסאות

ספרא רבא (שיחה | תרומות)
סופרלטיבים על סופרלטיבים
מ. רובין (שיחה | תרומות)
צ'קטי
שורה 36: שורה 36:
ב[[משפט הספרים]] היה מי שניהל את המערכה למען עמדתה של [[חסידות חב"ד]] להשבת הספרים לספריה. בשנת [[תשמ"ט]] החל לצאת בפיקוחו העיתון "ליובאוויטש אינטרנשל" שעבר את הגהת [[הרבי]]. עסק גם בריהוט [[ספריית אגודת חסידי חב"ד]], ובהשגת ספרים לספרייה.
ב[[משפט הספרים]] היה מי שניהל את המערכה למען עמדתה של [[חסידות חב"ד]] להשבת הספרים לספריה. בשנת [[תשמ"ט]] החל לצאת בפיקוחו העיתון "ליובאוויטש אינטרנשל" שעבר את הגהת [[הרבי]]. עסק גם בריהוט [[ספריית אגודת חסידי חב"ד]], ובהשגת ספרים לספרייה.


לאחר [[הסתלקות]] [[הרבנית חיה מושקא]] בסוף [[שבט]] [[תשמ"ח]] כתב הרבי את [[צוואת הרבי|צוואתו]] הראשונה בה הוא ממנה את קרינסקי כאפוטרופוס על רכושו{{הערה|[[בנימין ליפקין]], [https://beta.otzar.org/#/b/27845/p/50/t/16460.9582840415533354/fs/0/start/0/end/0/c/1646336085327 "חשבונו של עולם", פרק רביעי, עמ' 50 - 53].}}. בחודש [[אלול]] של אותה שנה [[צוואת הרבי|כתב הרבי צוואה נוספת]] בה הוא ממנה בעתיד את קרינסקי כאחראי [[מחנה ישראל]] יחד עם הרבנים [[חיים מרדכי אייזיק חדקוב]] ו[[ניסן מינדל]]. בשנת [[תשנ"ח]], בעקבות פטירת ר' ניסן מינדל, מונה קרינסקי במקומו למנכ"ל, ולאחר מכן ליו"ר{{הערה|[https://chabad.info/special/599720/ בנימין ליפקין ויוסי אליטוב עם הסיפור המלא של צוואת הרבי] {{אינפו}}.}}. בפועל פעל בתפקיד האחראי על מחנה ישראל הרב [[שלום מענדל סימפסון]].
לאחר [[הסתלקות]] [[הרבנית חיה מושקא]] בסוף [[שבט]] [[תשמ"ח]] כתב הרבי את [[צוואת הרבי|צוואתו]] הראשונה בה הוא ממנה את קרינסקי כאפוטרופוס על רכושו{{הערה|[[בנימין ליפקין]], [https://beta.otzar.org/#/b/27845/p/50/t/16460.9582840415533354/fs/0/start/0/end/0/c/1646336085327 "חשבונו של עולם", פרק רביעי, עמ' 50 - 53].}}. בחודש [[אלול]] של אותה שנה כתב הרבי צוואה נוספת בה הוא ממנה בעתיד את קרינסקי כאחראי [[מחנה ישראל]] יחד עם הרבנים [[חיים מרדכי אייזיק חדקוב]] ו[[ניסן מינדל]]. בשנת [[תשנ"ח]], בעקבות פטירת ר' ניסן מינדל, מונה קרינסקי במקומו למנכ"ל, ולאחר מכן ליו"ר{{הערה|[https://chabad.info/special/599720/ בנימין ליפקין ויוסי אליטוב עם הסיפור המלא של צוואת הרבי] {{אינפו}}.}}. בפועל פעל בתפקיד האחראי על מחנה ישראל הרב [[שלום מענדל סימפסון]].


תחילה כיהן כמזכיר ה[[מרכז לעניני חינוך]], ולאחר פטירת הרב חודקוב, מילא את מקומו כיו"ר הארגון. לאחר [[ג' תמוז תשנ"ד]], כשנחשף [[צוואת הרבי|שטר הצוואה]] שנכתב בהוראת הרבי בשנת [[תשמ"ח]], טען שאין להתייחס אליה מאחר ולא נמצאה צוואה חתומה. באותה תקופה הוקם בית דין מיוחד{{הערה|בו חברו הרב [[יצחק הנדל]], הרב [[יהודה קלמן מרלו]], הרב [[דוד שוחט]] והרב [[יצחק מאיר הרץ]].}} לבירור הנושא כהוראת הרבי{{הערה|בשיחת ב' אדר תשמ"ח.}}, אך כאשר בקשו הרבנים שיבוא לדין תורה לברר את הטענות, לא רצה להגיע ובית הדין פסק{{הערה|בכמה הזדמנויות בשנים [[תשנ"ד]]-[[תשנ"ט]].}} שיש להתייחס לצוואת הרבי שהובאה לפניהם והוגהה על ידי הרבי כעיקרית, שהרבנים [[שלום מענדל סימפסון]] ו[[ניסן מינדל]] יהיו בראש הארגון{{הערה|היה זה לאחר פטירתו של הרב חדקוב.}}. לאידך, [[ועד רבני ליובאוויטש]] פסק לטובתו, ותמך בהחלטתו לא להתייצב בפני בית הדין. ב[[חודש מנחם אב]] [[תש"ע]], על פי החלטת [[ועד רבני ליובאוויטש]], מונה לחבר ועד הפועל של המל"ח{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/forums/theforum_he/viewtopic.php?t=4485 פסק דין בענין מרכז לעניני חינוך] {{קישור שבור|כ"ט טבת}}.}}.
תחילה כיהן כמזכיר ה[[מרכז לעניני חינוך]], ולאחר פטירת הרב חודקוב, מילא את מקומו כיו"ר הארגון. לאחר [[ג' תמוז תשנ"ד]], כשנחשף [[צוואת הרבי|שטר הצוואה]] שנכתב בהוראת הרבי בשנת [[תשמ"ח]], טען שאין להתייחס אליה מאחר ולא נמצאה צוואה חתומה. באותה תקופה הוקם בית דין מיוחד{{הערה|בו חברו הרב [[יצחק הנדל]], הרב [[יהודה קלמן מרלו]], הרב [[דוד שוחט]] והרב [[יצחק מאיר הרץ]].}} לבירור הנושא כהוראת הרבי{{הערה|בשיחת ב' אדר תשמ"ח.}}, אך כאשר בקשו הרבנים שיבוא לדין תורה לברר את הטענות, לא רצה להגיע ובית הדין פסק{{הערה|בכמה הזדמנויות בשנים [[תשנ"ד]]-[[תשנ"ט]].}} שיש להתייחס לצוואת הרבי שהובאה לפניהם והוגהה על ידי הרבי כעיקרית, שהרבנים [[שלום מענדל סימפסון]] ו[[ניסן מינדל]] יהיו בראש הארגון{{הערה|היה זה לאחר פטירתו של הרב חדקוב.}}. לאידך, [[ועד רבני ליובאוויטש]] פסק לטובתו, ותמך בהחלטתו לא להתייצב בפני בית הדין. ב[[חודש מנחם אב]] [[תש"ע]], על פי החלטת ועד רבני ליובאוויטש, מונה לחבר ועד הפועל של המל"ח{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/forums/theforum_he/viewtopic.php?t=4485 פסק דין בענין מרכז לעניני חינוך] {{קישור שבור|כ"ט טבת}}.}}.


בעקבות פועלו בהשבת [[אוסף שניאורסון]] ל[[ספריית ליובאוויטש]], נאסר עליו ב[[אייר]] [[תשפ"ב]] יחד עם הרב [[שלמה קונין]] ו[[אברהם שמטוב]] להיכנס לרוסיה{{הערה|[https://www.kikar.co.il/419673.html שלושה רבנים חב"דיים הוכנסו לרשימה השחורה של רוסיה] באתר כיכר השבת.}}.
בעקבות פועלו בהשבת [[אוסף שניאורסון]] ל[[ספריית ליובאוויטש]], נאסר עליו ב[[אייר]] [[תשפ"ב]] יחד עם הרב [[שלמה קונין]] ו[[אברהם שמטוב]] להיכנס לרוסיה{{הערה|[https://www.kikar.co.il/419673.html שלושה רבנים חב"דיים הוכנסו לרשימה השחורה של רוסיה] באתר כיכר השבת.}}.


החל משנת [[תשס"ה]] מתנהל משפט בנוגע לניהול '[[הזאל הגדול]]' ב[[770]], בין [[אגודת חסידי חב"ד העולמית|אגודת חסידי חב"ד]] שבראש עומדים הרב [[אברהם שם טוב]] והרב קרינסקי, לבין [[גבאי בית הכנסת 770]].
החל משנת [[תשס"ה]] מתנהל משפט בנוגע לניהול '[[הזאל הגדול]]' ב[[770]], בין [[אגודת חסידי חב"ד העולמית|אגודת חסידי חב"ד]] שבראש עומדים הרב [[אברהם שם טוב]] והרב קרינסקי, לבין [[גבאי בית הכנסת 770]].


==ביקורת==
==ביקורת==
שורה 54: שורה 54:
*רעייתו, מרת דבורה - נפטרה ב[[י' כסלו]] [[תשע"ג]].
*רעייתו, מרת דבורה - נפטרה ב[[י' כסלו]] [[תשע"ג]].
* בנו, הרב [[הלל דוד קרינסקי]] - מייסד [[jem]], [[קראון הייטס]].
* בנו, הרב [[הלל דוד קרינסקי]] - מייסד [[jem]], [[קראון הייטס]].
* בנו, הרב [[שמעיה קרינסקי (קראון הייטס)|שמעיה קרינסקי]] - [[קראון הייטס]].
* בנו, הרב [[שמעיה קרינסקי (קראון הייטס)|שמעיה קרינסקי]] - קראון הייטס.
* בנו, הרב מנחם מענדל קרינסקי - [[קראון הייטס]].
* בנו, הרב מנחם מענדל קרינסקי - [[קראון הייטס]].
* בנו, הרב לוי יצחק קרינסקי - [[שליח הרבי]] בניו המפשיר.
* בנו, הרב לוי יצחק קרינסקי - [[שליח הרבי]] בניו המפשיר.
* בתו, מרת שיינא ביילא, אשת הרב [[יוסף ברוך פרידמן]] - [[קראון הייטס]].
* בתו, מרת שיינא ביילא, אשת הרב [[יוסף ברוך פרידמן]] - [[קראון הייטס]].
* בתו, מרת חנה, אשת הרב יוסף יצחק פוטרפס - [[קראון הייטס]].
* בתו, מרת חנה, אשת הרב יוסף יצחק פוטרפס - קראון הייטס.


==לקריאה נוספת==
==לקריאה נוספת==