משה דובער ריבקין – הבדלי גרסאות
מיזוג הערות שוליים, אחידות במיקום הערות שוליים |
הרחבה |
||
| שורה 23: | שורה 23: | ||
===נתק בין חתנו לחצר הרבי=== | ===נתק בין חתנו לחצר הרבי=== | ||
בשנת [[תשל"ה]] | בשנת [[תשל"ה]] שר הדתות דר. יצחק רפאל דיבר במליאת הממשלה נגד תיקון חוק [[מיהו יהודי]], כשבין דבריו התבטא שלא אכפת לו מה גדולי ישראל אומרים, ושכבר נלחם בהחפץ חיים בעניין זה ונצחו. לאחר שעברו מספר שבועות ואף אחד לא הוציא מחאה נגד דבריו של אותו חבר כנסת, (באמרם שהנ"ל הוציא הכחשה שאמר דבר כזה, אך הרבי לא "קנה" הכחשה זו) הרבי דיבר ב[[התוועדות]] (י"ט כסלו, תשל"ה. ועוד התוועדויות בשבועות שלאח"ז) על הנושא ודרש שתלמידי החפץ חיים ימחו ברבים על ביטוי שכזה המבזה ברבים את אחד מגדולי ישראל האמיתיים. | ||
בעקבות דברי הרבי הוציאו רבני חב"ד מכתב מחאה, שמו של הרב ריבקין הופיע גם הוא במכתב אך למחרת פרסום המחאה פירסם הרב ריבקין הכחשה גורפת וטען שאין כל קשר בינו לבין מכתב המחאה. היו בחורים שכעסו על מעשיו ושברו את מנעול הדלת של ביתו. | בעקבות דברי הרבי הוציאו רבני חב"ד מכתב מחאה, שמו של הרב ריבקין הופיע גם הוא במכתב אך למחרת פרסום המחאה פירסם הרב ריבקין הכחשה גורפת וטען שאין כל קשר בינו לבין מכתב המחאה. היו בחורים שכעסו על מעשיו ושברו את מנעול הדלת של ביתו. | ||
| שורה 29: | שורה 29: | ||
בנוסף, בשיחה שנשא הרבי בהתוועדות במהלך ימי החנוכה, דיבר על כך שפלא שישנם חסידים של "כ"ק מו"ח אדמו"ר" שלא נוהגים כמנהגו ומדליקים את מנורת החנוכה בחלון, כמנהג העולם, ולא כמנהג נשיאי חב"ד - על מפתן דלת בתוך הבית. השמועה אומרת שהכוונה הייתה לר' דובער. גם אחרי דברי הרבי - הוא המשיך במנהגו, והיו בחורים שלא יכלו לשאת זאת ומחו בדרך מסוימת.{{הבהרה}} | בנוסף, בשיחה שנשא הרבי בהתוועדות במהלך ימי החנוכה, דיבר על כך שפלא שישנם חסידים של "כ"ק מו"ח אדמו"ר" שלא נוהגים כמנהגו ומדליקים את מנורת החנוכה בחלון, כמנהג העולם, ולא כמנהג נשיאי חב"ד - על מפתן דלת בתוך הבית. השמועה אומרת שהכוונה הייתה לר' דובער. גם אחרי דברי הרבי - הוא המשיך במנהגו, והיו בחורים שלא יכלו לשאת זאת ומחו בדרך מסוימת.{{הבהרה}} | ||
בעקבות הפרשה, החל חתנו אהרן שורין (יצויין שהרבי סידר קידושין בחתונתו) בפרסום כתבות נאצה נגד תנועת חב"ד והרבי העומד בראשה. במהלך הפרשייה שנמשכה כמה שבועות, היו התבטאויות מאוד חריפות של הרבי על חתנו של הרב ריבקין{{הערה| ראו בשיחות י' שבט תשל"ה, סמ"ג ואילך (נדפס בקונטרס שיצא לאור ע"י ועד הנחות בלה"ק לש"פ תרומה תשפ"ב). שיחת ש"פ בשלח תשל"ה. שיחת ט"ו בשבט תשל"ה, ס"ז ואילך (נדפס ע"י ועד הנחות בלה"ק בקונטרס שי"ל לש"פ יתרו תשפ"ג).}}, והרב ריבקין הרגיש מאוד שלא בנוח להגיע להתוועדויות של הרבי בעקבות עגמת ה[[נפש]] שגרם. מנגד כאב הרבי על מעשיהם של מספר בחורים ש'קנאו' לכבוד חב"ד ועשו מה שעשו, ואמר בהתבטאות נדירה: "בליובאוויטש אין טרור בריגדה". | בעקבות הפרשה, החל חתנו אהרן בן-ציון שורין (יצויין שהרבי סידר קידושין בחתונתו) בפרסום כתבות נאצה בעיתון "פארווערטס" שבו היה עורך ראשי נגד תנועת חב"ד, המבצעים (ואף קרא לה"מצוה מאבילס" "עבירה מאבילס" היל"ת) והרבי העומד בראשה. ובה טען שישנה בליובאוויטש "טרור בריגאדעס" במהלך הפרשייה שנמשכה כמה שבועות, היו התבטאויות מאוד חריפות של הרבי על חתנו של הרב ריבקין{{הערה| ראו בשיחות י' שבט תשל"ה, סמ"ג ואילך (נדפס בקונטרס שיצא לאור ע"י ועד הנחות בלה"ק לש"פ תרומה תשפ"ב). שיחת ש"פ בשלח תשל"ה. שיחת ט"ו בשבט תשל"ה, ס"ז ואילך (נדפס ע"י ועד הנחות בלה"ק בקונטרס שי"ל לש"פ יתרו תשפ"ג).}}, והרב ריבקין הרגיש מאוד שלא בנוח להגיע להתוועדויות של הרבי בעקבות עגמת ה[[נפש]] שגרם חתנו. מנגד כאב הרבי על מעשיהם של מספר בחורים ש'קנאו' לכבוד חב"ד ועשו מה שעשו, ואמר בהתבטאות נדירה: "אני (ואמר שמו הק') הוא בעל הבית בליובאוויטש" וש"בליובאוויטש אין טרור בריגדה". | ||
הרבי עודד מאוד את הרב ריבקין להדפיס את חידושיו בנגלה{{הערה|ראו למשל אג"ק חלק כט, עמ' קע. שם, עמ' רפד. חלק ל, עמ' נה-נו.}}. | הרבי עודד מאוד את הרב ריבקין להדפיס את חידושיו בנגלה{{הערה|ראו למשל אג"ק חלק כט, עמ' קע. שם, עמ' רפד. חלק ל, עמ' נה-נו.}}. | ||