הלל משה מעשיל גלבשטיין – הבדלי גרסאות
לוח אור זרוע (שיחה | תרומות) |
צ'קטי |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
הרב '''הלל משה מעשל גלבשטיין''' ([[ד' בכסלו]] [[תקצ"ד]] - [[כ"ד בחשון]] [[תרס"ח]]) היה [[תלמיד חכם]] מחסידי אדמו"ר הצמח צדק, שנמנה במשך תקופה גם על חסידי גור, והתיישב באחרית ימיו ב[[ירושלים]] שם נמנה על דמויות ההוד של ההתיישבות היהודית בעיר. | הרב '''הלל משה מעשל גלבשטיין''' ([[ד' בכסלו]] [[תקצ"ד]] - [[כ"ד בחשון]] [[תרס"ח]]) היה [[תלמיד חכם]] מחסידי אדמו"ר הצמח צדק, שנמנה במשך תקופה גם על חסידי גור, והתיישב באחרית ימיו ב[[ירושלים]] שם נמנה על דמויות ההוד של ההתיישבות היהודית בעיר. | ||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
נולד בביאליסטוק ב[[ד' כסלו]] [[תקצ"ד]] לאביו ר' צבי הירש, תלמיד חכם ועסקן, ולבלומה לאה, שהייתה הדור השנים עשר ל[[של"ה]] הקדוש. | |||
בצעירותו התרשם מאווירת הדביקות של שטיבל חסידי קוצק שבעירו, ונעשה לחסיד קוצק. פעמים מספר נסע לקוצק בלא ידיעת הוריו. | בצעירותו התרשם מאווירת הדביקות של שטיבל חסידי קוצק שבעירו, ונעשה לחסיד קוצק. פעמים מספר נסע לקוצק בלא ידיעת הוריו. | ||
| שורה 10: | שורה 8: | ||
[[נישואין|נשא]] את בתו של רבי אליהו מסוקולקה, מחשובי חסידי קוצק שבעיר. ישב בקוצק עשר שנים, והתקרב מאוד לרבי [[מנחם מנדל מקוצק]]. | [[נישואין|נשא]] את בתו של רבי אליהו מסוקולקה, מחשובי חסידי קוצק שבעיר. ישב בקוצק עשר שנים, והתקרב מאוד לרבי [[מנחם מנדל מקוצק]]. | ||
באישורו המיוחד של ה'שרף' מקוצק נסע ל[[ליובאוויטש]], ללמוד מדרכה של [[חסידות חב"ד]], דבר שלא היה מקובל בין חסידי [[פולין]]. ר' מעשיל נשאר בלובביץ כחצי שנה, כש[[אדמו"ר הצמח צדק]] מקרב אותו אליו. | באישורו המיוחד של ה'שרף' מקוצק נסע ל[[ליובאוויטש]], ללמוד מדרכה של [[חסידות חב"ד]], דבר שלא היה מקובל בין חסידי [[פולין]]. ר' מעשיל נשאר בלובביץ כחצי שנה, כש[[אדמו"ר הצמח צדק]] מקרב אותו אליו. | ||
גם לאחר חזרתו לקוצק, שמר אמונים לבעל [[הצמח צדק]] וראה בו את רבו המובהק. לאחר פטירת ה'שרף' מקוצק, המשיך לנסוע לרבי [[יצחק מאיר אלתר]] מ[[גור]]. | גם לאחר חזרתו לקוצק, שמר אמונים לבעל [[הצמח צדק]] וראה בו את רבו המובהק. לאחר פטירת ה'שרף' מקוצק, המשיך לנסוע לרבי [[יצחק מאיר אלתר]] מ[[גור]]. | ||
| שורה 18: | שורה 16: | ||
גדולי [[ירושלים]] עמדו על טיבו של ר' גלבשטיין. האדר"ת, רבה של ירושלים, למד איתו באופן קבוע שיעור בהלכה, והתייחס אליו כתלמיד לרב. הרב [[שניאור זלמן פרדקין]] (בעל ה"תורת חסד"), רבה של לובלין שעבר לגור בירושלים, נהג להתייעץ איתו בשאלות קשות. הגאון מבריסק, רבי יהושע ליב דיסקין, התפעל מגאונותו ומחריפותו. | גדולי [[ירושלים]] עמדו על טיבו של ר' גלבשטיין. האדר"ת, רבה של ירושלים, למד איתו באופן קבוע שיעור בהלכה, והתייחס אליו כתלמיד לרב. הרב [[שניאור זלמן פרדקין]] (בעל ה"תורת חסד"), רבה של לובלין שעבר לגור בירושלים, נהג להתייעץ איתו בשאלות קשות. הגאון מבריסק, רבי יהושע ליב דיסקין, התפעל מגאונותו ומחריפותו. | ||
ארבע פעמים בשנה היה נוסע לעיר [[חברון]], ללמוד יחד עם רבי [[חיים חזקיהו מדיני]] רבה של העיר, בעקבות הידידות המיוחדת שנקשרה ביניהם. | ארבע פעמים בשנה היה נוסע לעיר [[חברון]], ללמוד יחד עם רבי [[חיים חזקיהו מדיני]] רבה של העיר, בעקבות הידידות המיוחדת שנקשרה ביניהם. | ||
ר' מעשיל היה מרבה בצומות ובסיגופים, כאשר הוא יושב בדירתו, ליד החלון, ב[[העיר העתיקה|עיר העתיקה]], כשדרך החלון ניתן לראות את ה[[כותל המערבי]], כולו שרוי בציפייה ל[[גאולה]]. הוא הגה רעיון להציב משמרות ל[[הר הבית]], כמו שהיה בזמן ה[[בית המקדש|מקדש]], וזאת על פי שיטתו, ש[[שילוח מן המחנה|מצוות שמירת המקדש]] נוהגת גם בזמן הזה. את דעתו זו פירסם בספרו "משכנות לאביר יעקב", דבר שיצר פולמוס נרחב בין גדולי התורה בירושלים בעת ההיא{{הערה|ראה שיחת ש"פ שמיני תש"נ (חידושים וביאורים בהלכות בית הבחירה להרמב"ם שיחה כ').}}. | ר' מעשיל היה מרבה בצומות ובסיגופים, כאשר הוא יושב בדירתו, ליד החלון, ב[[העיר העתיקה|עיר העתיקה]], כשדרך החלון ניתן לראות את ה[[כותל המערבי]], כולו שרוי בציפייה ל[[גאולה]]. הוא הגה רעיון להציב משמרות ל[[הר הבית]], כמו שהיה בזמן ה[[בית המקדש|מקדש]], וזאת על פי שיטתו, ש[[שילוח מן המחנה|מצוות שמירת המקדש]] נוהגת גם בזמן הזה. את דעתו זו פירסם בספרו "משכנות לאביר יעקב", דבר שיצר פולמוס נרחב בין גדולי התורה בירושלים בעת ההיא{{הערה|ראה שיחת ש"פ שמיני תש"נ (חידושים וביאורים בהלכות בית הבחירה להרמב"ם שיחה כ').}}. | ||
| שורה 26: | שורה 24: | ||
== חיבוריו == | == חיבוריו == | ||
*[http://hebrewbooks.org/35705 תפילה למשה] (תרנ"ח, ירושלים) - [[סידור האר"י]] עם חידושים ופירוש על סדר ה[[תפילה]]. | *[http://hebrewbooks.org/35705 תפילה למשה] (תרנ"ח, ירושלים) - [[סידור האר"י]] עם חידושים ופירוש על סדר ה[[תפילה]]. | ||
*חוסן ישועות (תרמ"ד, ירושלים) - חידושים על [[מסכת בבא קמא]]. | *חוסן ישועות (תרמ"ד, ירושלים) - חידושים על [[מסכת בבא קמא]]. | ||
*אור לישרים, (תרמ"ט, ירושלים) - הכולל חידושים על מסכת [[פסחים]], קונטרס אור זרוע לצדיק (שבו קטעים המיועדים להיאמר על קברו של שמעון הצדיק בירושלים), ספר פתיל תכלת (בו הוא תוקף בחריפות את הצעתו של ה[[חסידות איזביצא ראדזין|אדמו"ר מרדזין]] לחדש את התכלת, וכן את הרב [[עקיבא יוסף שלזינגר]], מירושלים, שתמך בהצעה זו, וטוען שאסור באיסור חמור ללבוש תכלת). | *אור לישרים, (תרמ"ט, ירושלים) - הכולל חידושים על מסכת [[פסחים]], קונטרס אור זרוע לצדיק (שבו קטעים המיועדים להיאמר על קברו של שמעון הצדיק בירושלים), ספר פתיל תכלת (בו הוא תוקף בחריפות את הצעתו של ה[[חסידות איזביצא ראדזין|אדמו"ר מרדזין]] לחדש את התכלת, וכן את הרב [[עקיבא יוסף שלזינגר]], מירושלים, שתמך בהצעה זו, וטוען שאסור באיסור חמור ללבוש תכלת). | ||
*הנחות ממאמרי אדמו"ר הצמח צדק ש[כנראה] נכתבו על ידו נדפסו בספר [[מאמרי אדמו"ר הצמח צדק - הנחות]] - תרי"ד-תרט"ו. | *הנחות ממאמרי אדמו"ר הצמח צדק ש[כנראה] נכתבו על ידו נדפסו בספר [[מאמרי אדמו"ר הצמח צדק - הנחות]] - תרי"ד-תרט"ו. | ||
| שורה 39: | שורה 37: | ||
*'''ר' מעשיל גלבשטיין | קוצק־ליובאוויטש־ירושלים''', במדור הסיפור החסידי בגליון 'ואביטה נפלאות' פרשת חיי שרה תשפ"ב | *'''ר' מעשיל גלבשטיין | קוצק־ליובאוויטש־ירושלים''', במדור הסיפור החסידי בגליון 'ואביטה נפלאות' פרשת חיי שרה תשפ"ב | ||
*'''אומרים כי הרבי הוא המשיח''', שבועון בית משיח גליון י"א ניסן תשס"ו עמוד 64 | *'''אומרים כי הרבי הוא המשיח''', שבועון בית משיח גליון י"א ניסן תשס"ו עמוד 64 | ||
*'''לקט ופרט''', סיפורים וזכרונות מר' [[טוביה בלוי|טובי' בלוי]], חוברת כח. | *'''לקט ופרט''', סיפורים וזכרונות מר' [[טוביה בלוי|טובי' בלוי]], חוברת כח. | ||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
| שורה 52: | שורה 50: | ||
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תרס"ח]] | [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תרס"ח]] | ||
[[קטגוריה:משפחת גלבשטיין]] | [[קטגוריה:משפחת גלבשטיין]] | ||