|
|
| שורה 1: |
שורה 1: |
| '''מופלא הסמוך לאיש''' הוא ילד או ילדה לפני גיל שהם גדולים, קטן מאז שהוא בן [[שתיים עשרה]] ויום אחד עד [[בר מצוה|בן שלוש שערה ויום א']], וקטנה מאז שהיא בת [[אחד עשרה]] ויום אחד עד [[בת מצווה|בת שתיים עשרה ויום א']]. [[מדאורייתא|מדאורייתא (מן התורה)]] הגיל של מופלא הסמוך לאיש הוא אחרי שהקטן נהייה בן שלש ערה יום א', והקטנה בת י"ב יום א' אם לא הביאו עדיין סימני גדלות עד שיבאיאו סימנים.
| | #הפניה [[מופלא הסמוך לאיש]] |
| | |
| == דיני מופלא וסמוך לאיש ==
| |
| ילד או ילדה שנה לפני גיל החיוב במצוות כל נדר, או שבועה, או הקדש שלהם - חלים, אף על פי שהם עדיין לא בני חיוב במצוות, וזאת רק אם הם יודעים את משמעות עניין הנדר, ואת השלכותיו.
| |
| | |
| == עונת נדרים ==
| |
| ישנם שני דעות מתי הוא עונת נדרים:
| |
| | |
| '''א'''. הגיל לפני בר או בת מצוה.
| |
| | |
| והטעם לכך היא מפני שני סיבות אפשריים:
| |
| | |
| 1. '''גיל''' - לענין נדרים כבר בגיל של שנה לפני בר או בת מצוה יכולים לידור, ורק יש לבדוק שאכן יודעים (כי הדין הוא שאם לא ידעו, אין נדריהם נדר).
| |
| | |
| 2. '''דעת''' - לענין נדרים מספיק קצת דעת, ומגיל זה שייך שיהיה להם דעת מספיק לכך.
| |
| | |
| '''ב'''. עונת נדרים היא אחרי בר ובת מצווה אבל לפני שהביאו סימנים. בזה היא החידוש של התורה שנדריהם נדר.
| |
| | |
| אם כן שנת הי"ב לקטן והי"א לקטנה הוא רק [[מדרבנן]].
| |
| | |
| == בחסידות ==
| |
| | |
| === הטעם לדין מופלא סמוך לאיש ===
| |
| | |
| ==== כסייג למצוות ====
| |
| במכתב<ref>אג"ק, כרך ד', מכתב א'קטו.</ref> הרבי מבאר למה חייבים בנדרים בגיל מופלא סמוך לאיש לפני [[גיל מצוות]] {{הערה|שלדעת כמה ראשונים זה {{מונחון|מדאורייתא|מהתורה}}}}
| |
| | |
| הרי עניין הנדרים הוא סייג נוסף מעבר למצוות התורה, כמאמר רז"ל "נדרים סייג לפרישות". אף אמרו רז"ל בירושלמי<ref>נדרים סוף פרק ט'</ref> "דייך במה שאסרה עליך תורה", ולכאורה יש לראות בנדר משום [[גאווה|יוהרא]] ואף חשש [[בל תוסיף|איסור בל תוסיף]]. לכן אומרת ה[[תורה]] ההיפך כי בלי סייגים זה הרי כדברי הרמב"ן ש"אפשר שיהיה נבל ברשות התורה{{הערה|ר"פ קדושים}}", ולכן דרושים סייגים וגדרים.
| |
| | |
| ומצווות הנדרים היא הכנה לחייוב במצוות, שעל ידי הוספת סייגים,
| |
| | |
| ==== בחינת פלא ====
| |
| הטעם לחידוש שקטן יכול לנדור, בא מכח עליון בחינת [[פלא]], כלשון הכתוב "איש כי יפליא". שהוא הצד זה שישראל קדמו לתורה{{הערה|לקו"ש חכ"ח ע' 191 ואילך.}}.
| |
| == לקריאה נוספת ==
| |
| * [[לקוטי שיחות]] חלק כ"ח עמוד 191 ואילך
| |
| * [[אגרות קודש (הרבי)|אגרות קודש]], כרך ד', מכתב א'קטו
| |
| == הערות שוליים ==
| |
| [[קטגוריה:גילאים בהלכה]]
| |
| | |
| <references />
| |