יהודה לייב גרונר – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

חזותיקוד ויקי

@@ שורה 32: / שורה 32: @@
 בשנת [[תשנ"ג]] לאחר פטירת ה[[מזכיר]] הרב [[חיים מרדכי אייזיק חדקוב]] אישר הרבי את מינויו יחד עם שאר חברי המזכירות כחברי הנהלת המוסדות [[מרכז לעניני חינוך]], [[מחנה ישראל]], ו[[קה"ת]].
-היה מהמזכירים שבלטו בתמיכתם לפעילות להבאת ופרסום המשיח כולל ההצבעה והאמירה שזהו הרבי. בשנת [[תשנ"ג]] העביר את אישורו של הרבי להדפסת התואר 'מלך המשיח' אחר שמו בספר [[בשורת הגאולה]]{{הערה|כך כותב הרב [[משה אורנשטיין]] בחוברת האמונה השלימה (יצאה לאור ב[[תשנ"ו]]) מפי שלושה מחברי ה[[וועד להפצת שיחות]] ששמעו זאת ממנו בשעתו}}. לאחר [[ג' תמוז תשנ"ד]] תמך באמונה ב[[נצחיות חייו של הרבי]]{{הערה|דבריו בכינוס י"א ניסן תשנ"ה.}} אך עם זאת התנגד לכתיבת התואר "שליט"א" על הרבי בדברי דפוס{{הערה|טור שלו בשבועון כפר חב"ד}}.
+היה מהמזכירים שבלטו בתמיכתם לפעילות להבאת ופרסום המשיח כולל ההצבעה והאמירה שזהו הרבי. בשנת [[תשנ"ג]] העביר את אישורו של הרבי להדפסת התואר 'מלך המשיח' אחר שמו בספר [[בשורת הגאולה]]{{הערה|כך כותב הרב [[משה אורנשטיין]] בחוברת האמונה השלימה (יצאה לאור ב[[תשנ"ו]]) מפי שלושה מחברי ה[[וועד להפצת שיחות]] ששמעו זאת ממנו בשעתו, וכך סיפר בחקירתו במשפט שהתקיים על [[קה"ת]] בשנת תשע"ו.}}. לאחר [[ג' תמוז תשנ"ד]] תמך באמונה ב[[נצחיות חייו של הרבי]]{{הערה|דבריו בכינוס י"א ניסן תשנ"ה.}} אך עם זאת התנגד לכתיבת התואר "שליט"א" על הרבי בדברי דפוס{{הערה|טור שלו בשבועון כפר חב"ד}}.
 בשנותיו האחרונות שימש כ[[משפיע]] ב[[בית הכנסת]] "אנשי לובאוויטש קהל חסידים" (מכונה גם "באומגרטין שול") ברחוב קארול בשכונת [[קראון הייטס]].
@@ שורה 43: / שורה 43: @@
 בין הספרים שערך והכין לדפוס:
-*[[ספר המנהגים]] חב"ד - יצא לאור בהוצאת [[קה"ת]] בהוראת הרבי. ליקט וערך בשנת [[תשכ"ו]] יחד עם הרב [[מנחם זאב גרינגלס]].
+*[[ספר המנהגים]] -מנהגי חב"ד - יצא לאור בהוצאת [[קה"ת]] בהוראת הרבי. ליקט וערך בשנת [[תשכ"ו]] יחד עם הרב [[מנחם זאב גרינגלס]].
 *[[מגיד דבריו ליעקב (ספר)|מגיד דבריו ליעקב]]{{הערה|1=[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16062&st=&pgnum=4&hilite= פתח דבר בהיברו בוקס].}}
 *[[כתר שם טוב]]
@@ שורה 50: / שורה 50: @@
 *[[שלשלת היחס]]
 *הוספות להערות וציונים ל[[לקוטי תורה]]{{הערה|נדפס במהדורות תשכ"ה ואילך החל מעמוד קמה בחלק ההוספות.}}
-*הערות וציונים ל[[סידור עם דא"ח]]{{הערה|1=עם השלמת עריכת ההערות, אמר לו הרבי 'קיבלתי מכתב [[שלמה יוסף זוין|מהרב זוין]] והוא משבח את העבודה שלך ([https://online.fliphtml5.com/thbx/layt/#p=13 שבועון כפר חב"ד גליון 1854 עמוד 10]).}}
+*הערות וציונים ל[[סידור עם דא"ח]]{{הערה|1=עם השלמת עריכת ההערות, אמר לו הרבי 'קיבלתי מכתב [[שלמה יוסף זוין|מהרב זוין]] והוא משבח את העבודה שלך ([https://online.fliphtml5.com/thbx/layt/#p=13 שבועון כפר חב"ד גליון 1854 עמוד 10]).}}, רוב ההערות מתאימות לכל סידור, כיוון שהם [בעקר] מנהגי תפלה, מעין תדפיס מספר המנהגים. שאר ההערות הם על מקומות נוספים בהם נדפסו המאמרים, או מאמרים דומים.
+*הערות לחלק מ[[ספר השיחות (אדמו"ר הריי"צ)|ספרי השיחות]] וה[[ספר המאמרים (אדמו"ר הריי"צ)|מאמרים]] של אדמו"ר הריי"צ.
+*הערות ל[[חנוך לנער (קונטרס)|חנוך לנער]], בעקר על המבוא, שהוא תולדות [[רבי שלום דובער שניאורסון (אדמו"ר הרש"ב)|אדמו"ר הרש"ב]] בעריכת [[רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ"ק אדמו"ר שליט"א)|הרבי]].
 זכה שהרבי הגיה הרבה מעבודותיו לפני שראו את אור הדפוס.
@@ שורה 59: / שורה 61: @@
 לאורך השנים, שאל עניני תורה רבים אצל הרבי, הן בנודע לדברים שנאמרו בשיחות הקודש, הן בנוגע לדברים שעלו לו תוך כדי לימודו, והן בנוגע לדברים הקשורים בעבודתו בעריכת הוצאות לאור תורניות שונות בהוראת הרבי. התכתבויות אלו נשמרו אצלו בארכיון מיוחד, שהחל לצאת לאור לאחר פטירתו בתוספת הערות והרחבות המסייעים להבנת הנושא הנידון והדברים העולים מהגהות ותשובות הרבי על הגליונות שהכניס.
-לקראת [[ה' טבת]] [[תשפ"ג]] החלה לצאת לאור סדרת הספרים תחת השם 'בחדרי תורתך', כאשר הסדרה המתוכננת אמורה לכלול ארבעה כרכים, שני כרכים על פירוש [[רש"י]] (ח"א - בראשית־שמות, ח"ב - ויקרא־דברים), ושני כרכים נוספים עוסקים בשאר הנושאים{{הערה|שבועון 'כפר חב"ד' גליון 1984 (כ"ג במרחשון תשפ"ג) עמוד 98.}}. נכון לשנת [[תשפ"ד]] יצאו לאור שני הכרכים הראשונים.
+לקראת [[ה' טבת]] [[תשפ"ג]] החלה לצאת לאור סדרת הספרים תחת השם 'בחדרי תורתך', כאשר הסדרה המתוכננת אמורה לכלול ארבעה כרכים, שני כרכים על פירוש [[רש"י]] (ח"א - בראשית־שמות, ח"ב - ויקרא־דברים), כרך שלישי בנושאי הלכה ומנהג [עם חלק מעלי ההגהה של ספר המנהגים] וכרך נוסף עוסק בשאר הנושאים. נכון לשנת תשפ"ה יצאו לאור שלושת הכרכים הראשונים.
 העורך הראשי של הסדרה הוא הרב [[דוד אולידורט (חדרה)|דוד אולידורט]].
-==משפחתו==
+כמו כן, לאחרי פטירתו החלו להתפרסם יומניו, הן בעיתונים - כפר חב"ד ובית משיח- כמו שהי' גם בחייו (שמפעם לפעם הי' מפרסם בהם), והן בסדרת ספרים בשם המזכיר - בה מודפסים היומנים לפי נושאים, בעריכת הרב [[מנחם מענדל קדם]]<ref>שערך את ספרו של ר' [[זושא פוזנר]] ,,לאו כפשוטו".</ref>.
+== ביקורת ==
+בשנת תשס"ד, התנהל דיון בין העיתונים החב"דיים [[בית משיח (שבועון)|בית משיח]] -שם כתב בנושא בעקר הרב [[יעקב סינגאווי]]- ו[[כפר חב"ד (שבועון)|כפר חב"ד]] -שם כתב בנושא בעקר הרב [[יהושע מונדשיין]]- בנוגע לסידור תהלת ה'. השאלה המרכזית<ref>גם אם זה לא נראה כך בדיון עצמו, כי הרב סינגאווי התעקש לקחתו למקומות אחרים, וגם הרב מונדשיין לא עסק רק בנושא זה, מסתבר -למי שקרא את כל הדיון, וחשב על הטיעונים של כל צד- שזה הוא הנושא המרכזי -אם כי לא היחיד- בדיון.</ref> היתה האם הרבי ערך את סידור תהלת ה', ומחשיב אותו לסידור אדמו"ר הזקן, וסידור תורה אור אינו מתוקן כדבעי, והרבי השתמש בו '''רק''' מכיוון שקיבל אותו מהרבי הריי"צ -טענת הרב סינגאווי; או שהרבי כלל לא ערך את סדור תהלת ה', והוא מחשיב אותו לסתם סידור שמיועד לנשים וילדים ובעה"ב'ים, וסידור תורה אור הוא הסידור היחיד של אדמו"ר הזקן- טענת הרב מונדשיין.
+השלכתו המעשית [הנפק"מ] של הדיון, היתה האם מותר לשנות בסדור תהלת ה' דברים מהותיים -צורת הדף שיטת ניקוד, ספירת העומר מיד אחרי מעריב, ועוד-, כיוון שאין זה בין כך סידור אדמו"ר הזקן, או שבדיוק להיפך, זה הוא הסידור שעל כל חסיד להתפלל בו, ואין לשנות בו מאומה, וסידור תורה אור הוא מוצג מוזיאוני בלבד.
+הויכוח העובדתי [מחלוקת במציאות] ביניהם היתה האם הרבי ערך את סידור תהלת ה', ולאחר מכן גם התווכחו מה היתה הסיבה שסידור תהלת ה' לא נדפס במשך ארבעים שנה [תש"ו - תשמ"ז], שרי"ס טען שהי' זה בעקבות הוראה מהרבי, ורי"מ טען שהרבי הורה להדפיס, אך הריל"ג אמר שהוא רוצה להדפיסו כצילום מתרמ"ז, ולא מתש"א [שהי' צילום לא איכותי]. שתי טענותיו של הרב סינגאווי גובו בעדויותיו של הריל"ג.
+הרי"מ מאוד התעצבן, וכתגובה, פרסם [בצורה עצמאית] שלשה מאמרים רצופי סיפורים עדויות והאשמות בשם "דיוקנו של שקרן", שבהם יצא נגד ריל"ג בצורה מפורשת ביותר. במאמרים הוא טוען כי רוב [אם לא כל] סיפוריו של הריל"ג הינם המצאות באופן מוחלט, מכך שהוא שימש את הרבי משנת תש"ה, עובר דרך הסיפור על סידור תו"א, שמופרך ע"פ עדותו של הרב [[אפרים וולף|אפרים וואלף]], ועד לסיפור שבל' אד"ר תשנ"ב הרבי אמר ,,תהי' רפואה קרובה ברוב שירה וזמרה", וההוראה להדפיס ספרי קה"ת עם התואר [[מלך המשיח]].
+כמו כן, הרי"מ טוען שכל [[קופת רבינו]] ש,,הוקמה" בחשוון תשנ"ד, הינה מצוצה מהאצבע, וכל הכסף שלה הולך לכיסו האישי של הריל"ג, בין היתר בגלל שנזכרו לעדכן את החסידים על הקמתה רק בתשרי תשנ"ו.
+הרי"מ טוען שרק בגלל הריל"ג התעכבה הדפסת קבצי התמים בספר, נעלמו אגרות הרבי אל אביו רלוי"צ, סולף שם הספר שלו - מפתח ללקולוי"צ, לא נמסרו מאות מענות ומכתבים לנמענים, ועוד הרבה האשמות חמורות. הרי"מ טען שריל"ג השתלט בכח הזרוע על המזכירות -והרבי כמ"פ רצה להוציאו משם, והחל להסתובב על יד הרבי רק "כשהחל עידן הווידיאו".
+כיום רוב<ref>ישנם גם, המסתמכים על האמור שם רק לגבי זה שלא ניתן להאמין לריל"ג שאמר שהרבי הורה לכתוב מלך המשיח בכל ספרי קה"ת..</ref> חסידי חב"ד לא מסכימים כלל עם הנכתב בדיוקנו של שקרן, וגדולי האנטים עוסקים בהוצאה לאור של ספרי בחדרי תורתך. רוב הטענות שבמאמרים הללו ניתנות לפריכה מידית על ידי יודעי דבר, והדברים ידועים.
+== משפחתו ==
 * בנו, הרב [[יוסף יצחק גרונר]] - שליח הרבי בצפון ודרום קרוליינה וחבר אגו"ח.
 * בנו, הרב [[מנחם מענדל גרונר|ישראל מנחם מענדל גרונר]] - [[משפיע]] ו[[משגיח]] ב[[תומכי תמימים קריית גת (גדולה)|תומכי תמימים קריית גת]].