הבדלים בין גרסאות בדף "מסכת פאה"

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שורה 1: שורה 1:
 
 
ב'''[http://www.hebrewbooks.org/2934 מסכת פאה]''' יש 8 פרקים.  
 
ב'''[http://www.hebrewbooks.org/2934 מסכת פאה]''' יש 8 פרקים.  
  
שורה 6: שורה 5:
 
== תחילת וסיום המסכת ==
 
== תחילת וסיום המסכת ==
  
בתחילת המסכת ישנה המשנה הידועה בענין אלו דברים שאדם אוכל פירותיהם בעולם הזה והקרן קיימת לעולם הבא. על פי ביאורו של הרמב"ם, מדובר במצוות שבהם הוא טוב לבריות וטוב לשמים, ולכן שלא כשאר המצוות שהקרן רק קיימת לעולם הבא, במצווה זו בעבור שהוא טוב לבריות הוא אוכל גם את פירותיהם בעולם הזה.
+
בתחילת המסכת ישנה ה[[משנה]] הידועה בענין {{ציטוטון|אלו דברים שאדם אוכל פירותיהם ב[[עולם הזה]] והקרן קיימת לעולם הבא}}. על פי ביאורו של ה[[רמב]], מדובר במצוות שבהם הוא טוב לבריות וטוב לשמים, ולכן שלא כשאר המצוות שהקרן רק קיימת ל[[עולם הבא]], במצווה זו בעבור שהוא טוב לבריות הוא אוכל גם את פירותיהם בעולם הזה.
  
 
סיום המסכת הוא באמירה, שכל מי שצריך ליטול מהצדקה ואינו נוטל אינו מת מהזקנה עד שיפרס אחרים משלו, שנאמר ברוך הגבר אשר יבטח בה' והיה ה' מבטחו.
 
סיום המסכת הוא באמירה, שכל מי שצריך ליטול מהצדקה ואינו נוטל אינו מת מהזקנה עד שיפרס אחרים משלו, שנאמר ברוך הגבר אשר יבטח בה' והיה ה' מבטחו.
שורה 14: שורה 13:
 
למעשה, בספר המשנה שכפי השמועה נעתק מכתב ידו של ה[[רמב"ם]], המשנה מסתיימת ב"כל מי שאינו צריך ליטול ואינו נוטל", ואילו החלק האחר הינו מברייתא שהשתרבבה בטעות{{הערת שוליים|מלאכת שלמה}}.
 
למעשה, בספר המשנה שכפי השמועה נעתק מכתב ידו של ה[[רמב"ם]], המשנה מסתיימת ב"כל מי שאינו צריך ליטול ואינו נוטל", ואילו החלק האחר הינו מברייתא שהשתרבבה בטעות{{הערת שוליים|מלאכת שלמה}}.
  
== ברוך הגבר ==
+
=== ברוך הגבר ===
  
ברמב"ם מביא את ההלכה הנ"ל, אך לשיטתו הראיה היא מתחילת הפסוק "ברוך הגבר אשר יבטח בה'" ואילו את סוף הפסוק אינו מצטט.  
+
ברמב"ם מביא את ההלכה הנזכרת, אך לשיטתו הראיה היא מתחילת הפסוק "ברוך הגבר אשר יבטח בה'" ואילו את סוף הפסוק אינו מצטט.  
  
 
כדי לבאר את הענין, מקדים הרבי שבמילא קשה מהיכן היא ראיית המשנה על החלק השני של ההבטחה "אינו מת עד שיפרנס אחרים משלו", יש הרוצים לתרץ שהראיה היא מהמשך הפסוקים "ולא ימיש מעשות פרי" וענין הפירות הוא כעץ שמפרנס את האחרים, אם כי פירוש זה הינו דחוק, שהרי בנוסח שלפנינו לא מוב "וגו'".
 
כדי לבאר את הענין, מקדים הרבי שבמילא קשה מהיכן היא ראיית המשנה על החלק השני של ההבטחה "אינו מת עד שיפרנס אחרים משלו", יש הרוצים לתרץ שהראיה היא מהמשך הפסוקים "ולא ימיש מעשות פרי" וענין הפירות הוא כעץ שמפרנס את האחרים, אם כי פירוש זה הינו דחוק, שהרי בנוסח שלפנינו לא מוב "וגו'".
  
 
על פי גרסתו של הרמב"ם המובאת לעיל, הראיה היא אף לא מהמשך הפסוק "והיה ה' מבטחו" אלא מראשו - "ברוך הגבר אשר יבטח בה'". הרבי מבאר, כי הראיה היא דווקא מהמילה "ברוך". שכן ענין ה[[ברכה]] הוא ענין של הברכה חדשה ושפע נוסף, ולא באופן של מדה כנגד מדה.{{הערת שוליים|1=[[שיחות קודש]] [[תשל"ח]] ח"א [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4617&hilite=675c1368-1c47-4024-ae14-1544e8ed3bf2&st=%D7%9E%D7%A1%D7%9B%D7%AA&pgnum=77 עמ' 77].}}
 
על פי גרסתו של הרמב"ם המובאת לעיל, הראיה היא אף לא מהמשך הפסוק "והיה ה' מבטחו" אלא מראשו - "ברוך הגבר אשר יבטח בה'". הרבי מבאר, כי הראיה היא דווקא מהמילה "ברוך". שכן ענין ה[[ברכה]] הוא ענין של הברכה חדשה ושפע נוסף, ולא באופן של מדה כנגד מדה.{{הערת שוליים|1=[[שיחות קודש]] [[תשל"ח]] ח"א [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4617&hilite=675c1368-1c47-4024-ae14-1544e8ed3bf2&st=%D7%9E%D7%A1%D7%9B%D7%AA&pgnum=77 עמ' 77].}}
===ביאורי הרבי===
+
==ביאורי הרבי על המסכת==
 
*'''פ"א מ"א.''' שאדם אוכל פרותיהן בעולם הזה. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4617&hilite=a31e1447-0e1e-4382-a030-5bcb728075cd&st=%D7%9E%D7%A1%D7%9B%D7%AA+%D7%A4%D7%90%D7%94&pgnum=74 שיחות קודש תשל"ח ח"א עמ' יז (עמ' 42)]
 
*'''פ"א מ"א.''' שאדם אוכל פרותיהן בעולם הזה. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4617&hilite=a31e1447-0e1e-4382-a030-5bcb728075cd&st=%D7%9E%D7%A1%D7%9B%D7%AA+%D7%A4%D7%90%D7%94&pgnum=74 שיחות קודש תשל"ח ח"א עמ' יז (עמ' 42)]
  
שורה 28: שורה 27:
 
*'''פ"ח מ"ט.''' דין אמת לאמיתו. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15871&hilite=d5d9cb72-f0d2-4ef8-afca-eb264b37d146&st=%D7%9E%D7%A1%D7%9B%D7%AA+%D7%A4%D7%90%D7%94 תורת מנחם תשי"ט - כ, עמ' 69 (עמ' 94)]
 
*'''פ"ח מ"ט.''' דין אמת לאמיתו. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15871&hilite=d5d9cb72-f0d2-4ef8-afca-eb264b37d146&st=%D7%9E%D7%A1%D7%9B%D7%AA+%D7%A4%D7%90%D7%94 תורת מנחם תשי"ט - כ, עמ' 69 (עמ' 94)]
 
=== ביאורי נשיאי חב"ד ===
 
=== ביאורי נשיאי חב"ד ===
[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16092&st=%D7%99%D7%91%D7%9E%D7%95%D7%AA&pgnum=43&hilite=122b97ce-878f-493f-b3fa-50bfd5b66c99 צמח צדק עמ' יח (עמ' 43)]
+
*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16092&st=%D7%99%D7%91%D7%9E%D7%95%D7%AA&pgnum=43&hilite=122b97ce-878f-493f-b3fa-50bfd5b66c99 צמח צדק עמ' יח (עמ' 43)]
 
{{הערות שוליים}}
 
{{הערות שוליים}}
 
{{שס}}
 
{{שס}}
 
[[קטגוריה:ש"ס]]
 
[[קטגוריה:ש"ס]]

גרסה מ־08:50, 24 באפריל 2011

במסכת פאה יש 8 פרקים.

המסכת עוסקת בדיני לקט, שכחה ופיאה.

תחילת וסיום המסכת

בתחילת המסכת ישנה המשנה הידועה בענין "אלו דברים שאדם אוכל פירותיהם בעולם הזה והקרן קיימת לעולם הבא". על פי ביאורו של הרמב"ם, מדובר במצוות שבהם הוא טוב לבריות וטוב לשמים, ולכן שלא כשאר המצוות שהקרן רק קיימת לעולם הבא, במצווה זו בעבור שהוא טוב לבריות הוא אוכל גם את פירותיהם בעולם הזה.

סיום המסכת הוא באמירה, שכל מי שצריך ליטול מהצדקה ואינו נוטל אינו מת מהזקנה עד שיפרס אחרים משלו, שנאמר ברוך הגבר אשר יבטח בה' והיה ה' מבטחו.

לפי גרסאות מסוימות ישנה הוספה נוספת בדיני דן שדן אמת לאמיתו והיפוכו, וכבר נתחבטו המפרשים לפי הכלל הידוע שיש לסיים בדבר טוב, הם מתרצים תירוצים ומפריכים אותם[1]

למעשה, בספר המשנה שכפי השמועה נעתק מכתב ידו של הרמב"ם, המשנה מסתיימת ב"כל מי שאינו צריך ליטול ואינו נוטל", ואילו החלק האחר הינו מברייתא שהשתרבבה בטעות[2].

ברוך הגבר

ברמב"ם מביא את ההלכה הנזכרת, אך לשיטתו הראיה היא מתחילת הפסוק "ברוך הגבר אשר יבטח בה'" ואילו את סוף הפסוק אינו מצטט.

כדי לבאר את הענין, מקדים הרבי שבמילא קשה מהיכן היא ראיית המשנה על החלק השני של ההבטחה "אינו מת עד שיפרנס אחרים משלו", יש הרוצים לתרץ שהראיה היא מהמשך הפסוקים "ולא ימיש מעשות פרי" וענין הפירות הוא כעץ שמפרנס את האחרים, אם כי פירוש זה הינו דחוק, שהרי בנוסח שלפנינו לא מוב "וגו'".

על פי גרסתו של הרמב"ם המובאת לעיל, הראיה היא אף לא מהמשך הפסוק "והיה ה' מבטחו" אלא מראשו - "ברוך הגבר אשר יבטח בה'". הרבי מבאר, כי הראיה היא דווקא מהמילה "ברוך". שכן ענין הברכה הוא ענין של הברכה חדשה ושפע נוסף, ולא באופן של מדה כנגד מדה.[3]

ביאורי הרבי על המסכת

ביאורי נשיאי חב"ד

הערות שוליים

  1. תוס' אנשים שם. תוס' בסוף מסכת ידים.
  2. מלאכת שלמה
  3. שיחות קודש תשל"ח ח"א עמ' 77.