מסכת אבות: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 4: | שורה 4: | ||
[[חסיד]]י [[חב"ד]] נוהגים לומר פרקי אבות בשבתות הקיץ, פרק ל[[שבת]]. | [[חסיד]]י [[חב"ד]] נוהגים לומר פרקי אבות בשבתות הקיץ, פרק ל[[שבת]]. | ||
לאחר כל פרק אומרים את מאמרו של ה[[תנא]] רבי חנניא בן עקשיא: רצה הקדוש ברוך הוא לזכות את ישראל, לפיכך הרבה להם תורה | לאחר כל פרק אומרים את מאמרו של ה[[תנא]] [[רבי חנניא בן עקשיא]]: רצה [[הקדוש ברוך הוא]] לזכות את ישראל, לפיכך הרבה להם [[תורה]] ו[[מצוות]]. | ||
בשבתות הקיץ הי' מבאר [[אדמו"ר שליט"א]] בכל שבת משנה מן הפרק, ביאורים אלו נלקטו מאוחר יותר לספר [[ביאורים לפרקי אבות]]. | בשבתות הקיץ הי' מבאר [[אדמו"ר שליט"א]] בכל [[שבת]] משנה מן הפרק, ביאורים אלו נלקטו מאוחר יותר לספר [[ביאורים לפרקי אבות]]. | ||
== ביאורים במסכת == | == ביאורים במסכת == | ||
== נידוי == | == נידוי == | ||
במסכת זו, פ"ו מ"ב מובאים דבריו של רבי יהושע בן לוי כי כל מי שאינו עוסק בתורה נקרא נזוף. | במסכת זו, פ"ו מ"ב מובאים דבריו של [[רבי יהושע בן לוי]] כי כל מי שאינו עוסק בתורה נקרא נזוף. | ||
הרבי מקשה {{הערת שוליים|1=[[שיחות קודש]] [[תשכ"ב]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4589&hilite=d08f147b-f890-4652-8260-5d1180082dac&st=%u05e0%u05d9%u05d3%u05d5%u05d9&pgnum=612 עמ' 592].}} כי ב[[מסכת סנהדרין]]{{הערת שוליים|צט, א.}} מוזכרת האמירה של רבי נהוראי על מי שאינו עוסק בתורה - כי דבר ה' בזה, הכרת תכרת" - עונש חמור ביותר, ולעומת זאת כאן מובאת ההגדרה על ידי רבי יהושע בן לוי "נקרא נזוף", וקשה מדוע לא הזכיר את העונש החמור יותר - "הכרת תכרת". | [[הרבי]] מקשה {{הערת שוליים|1=[[שיחות קודש]] [[תשכ"ב]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4589&hilite=d08f147b-f890-4652-8260-5d1180082dac&st=%u05e0%u05d9%u05d3%u05d5%u05d9&pgnum=612 עמ' 592].}} כי ב[[מסכת סנהדרין]]{{הערת שוליים|צט, א.}} מוזכרת האמירה של רבי נהוראי על מי שאינו עוסק בתורה - כי דבר ה' בזה, הכרת תכרת" - עונש חמור ביותר, ולעומת זאת כאן מובאת ההגדרה על ידי רבי יהושע בן לוי "נקרא נזוף", וקשה מדוע לא הזכיר את העונש החמור יותר - "הכרת תכרת". | ||
הרבי מבאר כי חלוקים שני המאמרים זה מזה. בעוד | הרבי מבאר כי חלוקים שני המאמרים זה מזה. בעוד ש[[בסנהדרין]] מדברת הגמרא על מי שמבטל תורה ואינו לומד כלל, מדברת המשנה באבות על מי שאינו "עוסק בתורה", הכוונה ל"עסק", אותה מגדירה הגמרא [[בבא מציעא]] {{הערת שוליים|כט, ב. זבן וזבין תגרא איקרא.}} למי שנותן ונושא על מנת להרויח חלק נוסף, ומי שאינו עוסק להכניס את ה[[תורה]] בעניני ה[[עולם]] ולהשליטה על העולם, זה אינו "עוסק" בתורה, ולכן נקרא נזוף, ולא העונש החמור של "הכרת תכרת". ולכן נאמר עליו "אוי להם לבריות מעלבונה של תורה" שכן הוא עצמו טוב לא, אשריו העולם הזה ובעולם הבא, אם כי יש כאן עלבון התורה, אוי לזה שלומד תורה ואינו מכיר בכוחה העצום לכבוש את העולם. | ||
בזאת מבינים את עונשו - נזיפה. ב[[מסכת מועד קטן]] {{הערת שוליים|טז, ב}} מוזכר העונש לגבי חכם מסוים שלא הבין חומר של דין מסוים, ולכן קיבל על עצמו נזיפה. כך גם זה, שאינו מכיר בכוחה העצום של התורה לכבוש את העולם. | בזאת מבינים את עונשו - נזיפה. ב[[מסכת מועד קטן]] {{הערת שוליים|טז, ב}} מוזכר העונש לגבי חכם מסוים שלא הבין חומר של דין מסוים, ולכן קיבל על עצמו נזיפה. כך גם זה, שאינו מכיר בכוחה העצום של התורה לכבוש את העולם. | ||
גרסה מ־20:36, 23 ביולי 2010
מסכת אבות היא מסכת בסדר נזיקין הכוללת "מילי דחסידותא" - דברי מוסר.
חסידי חב"ד נוהגים לומר פרקי אבות בשבתות הקיץ, פרק לשבת.
לאחר כל פרק אומרים את מאמרו של התנא רבי חנניא בן עקשיא: רצה הקדוש ברוך הוא לזכות את ישראל, לפיכך הרבה להם תורה ומצוות.
בשבתות הקיץ הי' מבאר אדמו"ר שליט"א בכל שבת משנה מן הפרק, ביאורים אלו נלקטו מאוחר יותר לספר ביאורים לפרקי אבות.
ביאורים במסכת
נידוי
במסכת זו, פ"ו מ"ב מובאים דבריו של רבי יהושע בן לוי כי כל מי שאינו עוסק בתורה נקרא נזוף.
הרבי מקשה [1] כי במסכת סנהדרין[2] מוזכרת האמירה של רבי נהוראי על מי שאינו עוסק בתורה - כי דבר ה' בזה, הכרת תכרת" - עונש חמור ביותר, ולעומת זאת כאן מובאת ההגדרה על ידי רבי יהושע בן לוי "נקרא נזוף", וקשה מדוע לא הזכיר את העונש החמור יותר - "הכרת תכרת".
הרבי מבאר כי חלוקים שני המאמרים זה מזה. בעוד שבסנהדרין מדברת הגמרא על מי שמבטל תורה ואינו לומד כלל, מדברת המשנה באבות על מי שאינו "עוסק בתורה", הכוונה ל"עסק", אותה מגדירה הגמרא בבא מציעא [3] למי שנותן ונושא על מנת להרויח חלק נוסף, ומי שאינו עוסק להכניס את התורה בעניני העולם ולהשליטה על העולם, זה אינו "עוסק" בתורה, ולכן נקרא נזוף, ולא העונש החמור של "הכרת תכרת". ולכן נאמר עליו "אוי להם לבריות מעלבונה של תורה" שכן הוא עצמו טוב לא, אשריו העולם הזה ובעולם הבא, אם כי יש כאן עלבון התורה, אוי לזה שלומד תורה ואינו מכיר בכוחה העצום לכבוש את העולם.
בזאת מבינים את עונשו - נזיפה. במסכת מועד קטן [4] מוזכר העונש לגבי חכם מסוים שלא הבין חומר של דין מסוים, ולכן קיבל על עצמו נזיפה. כך גם זה, שאינו מכיר בכוחה העצום של התורה לכבוש את העולם.
רבי יהושע בן לוי מסייג את דבריו, שלא תחשוב שזהו כל מעלותיה של התורה, אלא "ואומר אין לך בן חורין אלא מי שעוסק בתורה" כי מי שלומד את התורה מזכך את גופו את מהגשמיות ולועלות לגן עדן, להשתחרר מהחומריות ולעשות לו דירה בתחתונים, ולא עוד אלא שהרי הוא מתעלה ומגיע למעלה העליונה ביותר השייכת במציאות לבן אנוש, הכללת המדריגות של בן עם עבד יחדיו.
ביאורי הרבי
- פ"א מי"ב. אוהב את הבריות. לקוטי שיחות ח"ב עמ' 315 (עמ' 31)
- פ"ב מ"ט. חמשה תלמידים היו לו לרבן יוחנן בן זכאי. התוועדויות תשמ"ב חלק ד' עמ' 1960 (עמ' 214)
- פ"ג מ"ח. כל השוכח דבר אחד. לקוטי שיחות חל"ד עמ' 24 (עמ' 36)
- פ"ד מ"ו. כל המכבד את התורה גופו מכובד על הבריות. לקוטי שיחות חל"ג עמ' 40 (עמ' 52)
ראו גם
הערות שוליים
| מסכתות הש"ס | ||||
|---|---|---|---|---|
| סדר זרעים | ברכות · פאה · דמאי · כלאים · שביעית · תרומות · מעשרות · מעשר שני · חלה · ערלה · ביכורים | |||
| סדר מועד | שבת · עירובין · פסחים · שקלים · ראש השנה · יומא · סוכה · ביצה · תענית · מועד קטן · מגילה · חגיגה | |||
| סדר נשים | יבמות · כתובות · נדרים · נזיר · סוטה · גיטין · קידושין | |||
| סדר נזיקין | בבא קמא · בבא מציעא · בבא בתרא · סנהדרין · מכות · שבועות · עדויות · עבודה זרה · אבות · הוריות | |||
| סדר קדשים | זבחים · מנחות · חולין · בכורות · ערכין · תמורה · כריתות · מעילה · תמיד · מדות · קינים | |||
| סדר טהרות | כלים · אהלות · נגעים · פרה · טהרות · מקוואות · נדה · מכשירין · זבים · טבול יום · ידים · עוקצין | |||