תנאים – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

חזותיקוד ויקי

@@ שורה 9: / שורה 9: @@
 צדיקים" בשנת [[תשס"ט]], במקום שהוא מלא חפירות, מחצב אבנים ונמצא ממש מערבית לציון רבי נתן הבבלי.}}]]
 [[קובץ:נהוראי.JPG|שמאל|ממוזער|250px|באיזור זה טמון רבי נהוראי{{הערת שוליים|לפי המקובל. אך כנראה שלא טמון במערת רב כהנא השני, רבי אמי ורבי אסי הנראית באופק.}}]]
 ה'''תַּנָאִים''' היו חכמי התורה, ששנו את המשנה. המילה "תנא" משמעותה בארמית "שונה", שהרי הם שנו את ה[[משנה]], הם היו בזמן המקדש הראשון והשני.
 == רבי אליעזר ==
-רבי אליעזר הגדול, היה מתלמידי בית שמאי, ונקרא בכמה מקומות בש"ס "רבי אליעזר השמותי". סיבה אחרת לכינויו בשם זה, הוא משום ששימתוהו בעקבות מעשה מסוים, הנקרא בש"ס{{הערת שוליים|1=[[מסכת בבא מציעא]].}} בשם "תנור של עכנאי", בו לא נכנע לשיטת הרבים. אך יש המפריכים דיעה זו, שהרי כמו שבגנות בהמה טמאה לא דיבר הכתוב, על אחת כמה וכמה בגנות תנא קדוש זה, ולכן בהכרת שהסיבה לשמו זה הוא היותו תלמיד בית שמאי.
+'''רבי אליעזר בן הורקנוס''' - ב[[משנה]] וב[[תלמוד]] מוזכר בשם הסתמי '''רבי אליעזר''', או '''רבי אליעזר הגדול''' - מגדולי ה[[תנאים]] בדור השני, בתקופת [[חורבן בית שני]] ולאחריו, ומבכירי תלמידיו של [[רבן יוחנן בן זכאי]], וכונה על ידו "בור סוד שאינו מאבד טיפה" כנראה בגלל הזיכרון הלימודי החזק שלו <ref>[[מסכת אבות]], [[אבות דרבי נתן]]</ref>. עמיתו של [[רבן גמליאל דיבנה]] (ואף בעלה של אחותו של רבן גמליאל, [[אימא שלום]]) ובר הפלוגתא של רבי [[יהושע בן חנניה]]<ref>[[מסכת אבות]], [[אבות דרבי נתן]]</ref>.
-הוא היה בר פלוגתא של עמיתו התנא הקדוש רבי יהושע, והם היו רבותיו של רבי עקיבא.
+:::'''לערך מורחב: [[רבי אליעזר]].'''
-הראשון בעולם שנקרא בשם "אליעזר" היה [[אליעזר בן משה]], ועל פי [[תורת הקבלה]]{{הערת שוליים|1=לקוטי תורה ל[[האריז"ל]] פ' יתרו, עיי"ש.}} שורשו היה מבחינת הגבורות.
-בדומה לכך, גם התנא '''רבי אליעזר הגדול''' שנקרא בשם זה ועל שמו של אליעזר בן משה{{הערת שוליים|1=מדרש רבה [[פרשת חוקת]].}}, היה בבחינה זו, שהרי היה "שמותי - מתלמידי בית שמאי, ולכן דרשתו הראשונה בפרקי דרבי אליעזר {{הערת שוליים|ריש פרק ג.}} היא בפסוק "מי ימלל גבורות ה'". גם ההלכה הראשונה בה הוא דן ב[[משניות]] הוא המחמיר, וסובר שזמן [[קריאת שמע]] של שחרית הוא רק עד סוף האשמורה הראשונה, והמשנה מצטטת אותו בלשון "דברי רבי אליעזר, מכיון שדיבור הוא לשון קשה, ו"דברי" הוא גם בגימטריא [[גבורה]], ולעומת זאת בחכמים ורבן גמליאל המצוטטים שם הם מובאים בלשון אמירה שהיא רכה, - "וחכמים אומרים", "רבן גמליאל אומר".{{הערת שוליים|1= [[לקוטי לוי יצחק]] פרשת וירא [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31612&hilite=599ea5e5-5be5-4f77-8190-4c209cf7e8e4&st=%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%A2%D7%96%D7%A8+%D7%91%D7%9F+%D7%9E%D7%A9%D7%94&pgnum=71 עמ' סה].}}
 ==רבי אליעזר בן יעקב ==
 '''רבי אליעזר בן יעקב''' הינו [[תנא]] המצוטט לעיתים רחוקות, אך ה[[הלכה]] היא כמותו בכל מקום.
@@ שורה 36: / שורה 32: @@
 ::::'''לערך מורחב: [[טרפון הכהן]].'''
+== רבי עקיבא ==
+רבי עקיבא היה תלמידם של [[רבי אליעזר]] ו[[רבי יהושע]]. ידוע בכך שהתחיל ללמוד בגיל ארבעים, בעצתו של רעייתו רחל בתו של [[עשירות|העשיר]] [[גמילות חסדים|הגומל חסדים]] כלבא שבוע, שנקרא כך על שם שכל מי שנכנס לביתו ככלב היה יוצא כשהוא שבע.
+תלמידו המובהק היה [[רבי שמעון בר יוחאי]].
+בהזדמנות, אמר [[אדמו"ר הרש"ב]]{{הערת שוליים|מפי [[אדמו"ר מוהריי"צ]], [[ספר השיחות]] [[תש"ט]], שיחות [[חג הפסח]] עמ' 317.}}: לרבי עקיבא היה חוש בעבודה, הוא עשה מעשירותו של רבי טרפון "טאלק".{{הערת שוליים|ראה ויקרא רבה פל"ד, טז. כלה פ"א. כלה רבתי פ"ב.}}
 == רבי יהודה ==