|
|
| שורה 1: |
שורה 1: |
| '''אֲנִי לְדוֹדִי וְדוֹדִי לִי'''{{הערה|שיר השירים ו, ג}} הוא [[משל]] שהמשיל [[שלמה המלך]] ב"שיר השירים" על אהבת [[עם ישראל]] וה' יתברך. 'אני' הם ישראל, ו'דודי' הוא הקדוש ברוך הוא.
| | [[חודש אלול]] היא גבוהה יותר למעלה מבחינת היחידה. |
| ראשי התיבות של '''א'''ני '''ל'''דודי '''ו'''דודי '''ל'''י הם [[אלול]], ורומזים על חודש אלול, ועבודת ה' בחודש אלול. "אני לדודי" הוא העבודה ב[[חודש אלול]] ב[[אתערותא דלתתא]], ו"דודי לי", הוא התגלותו של [[הקב"ה]] ב[[ראש השנה]] ו[[יום כיפור]].
| |
| | |
| ==ביאור==
| |
| "אני לדודי ודודי לי" הוא ראשי התיבות של חודש [[אלול]]{{הערה|מובא לראשונה בפירוש הרוקח על הפסוק במקורו בשיר השירים.}} והוא מרמז על עבודתו של חודש זה. ענין חודש זה, כפי משלו של [[אדמו"ר הזקן]], הוא כי [[המלך בשדה]], שמתגלים [[י"ג מדות הרחמים]].
| |
| | |
| מבואר בפרטות, כי "אני לדודי" מרמז על העבודה של חודש [[אלול]], שהיא בבחינה של אתערותא דלתתא (מלמטה למעלה), ו"דודי לי" מרמז על התגלותו של [[הקב"ה]] ב[[ראש השנה]] וב[[יום כיפור]] בבחינת אתערותא דלעילא (מלמעלה למטה).
| |
| | |
| סופי התיבות של "אני לדודי ודודי לי" הוא ארבעה [[יו"ד|יודי"ן]], וכיוון ש"אלול" הוא בראשי תיבות, וארבעה יודי"ן הוא בסופי תיבות, מובן ש"אלול" הוא למעלה מארבעה יודי"ן. והנה ארבעה יודי"ן הוא כנגד [[שם ע"ב]], וענינו בנפש הוא בחינת ה[[יחידה]], ולכן יש לומר שהעבודה של [[חודש אלול]] היא גבוהה יותר למעלה מבחינת היחידה.
| |
|
| |
|
| המשך הפסוק הוא 'הרועה בשושנים', שהם כנסת ישראל שנמשלו ל[[שושנה]]. | | המשך הפסוק הוא 'הרועה בשושנים', שהם כנסת ישראל שנמשלו ל[[שושנה]]. |