לוח השנה העברי – הבדלי גרסאות

==שנה==

===שנת ה[[לבנה]]===

===שנת החמה===

=== שנה עברית ===

ובניגוד - להבדיל, לשנה הנוצרית (הלוח הלועזי) שנקבע '''רק''' לפי החמה ואין קשר בין תחילת החודש למולד הלבנה}}, בגלל שסיבובו של הירח לוקח מעט יותר מ-29 ימים וחצי, ונשאר פער בין ראש חודש למולד הלבנה של יותר מ-4 שעות מכל שנת לבנה, לכן חודשים מרחשון וכסלו נשארו מחוץ לסבב הקבוע של חודשים מלאים וחסרים לסירוגין אלא הם לפעמים מלאים ולפעמים חסרים:

* שנה ששני החדשים מרחשון וכסלו מלאים נקראת שנה שלימה,

* שנה ששני החדשים מרחשון וכסלו חסרים נקראת שנה חסרה,

* שנה שבה מרחשון חסר וכסלו מלא נקראת שנה כסדרה.

בעקבות שני סוגי הקביעות הנ"ל קיימות 6 סוגי שנים:

*שנה שלימה פשוטה - בעלת 355 יום, (בגימטריא שנה)

*שנה כסדרה פשוטה - בעלת 354 יום.

==יממה==

היום העברי מתחיל ונגמר בשקיעת החמה, [[מצוות]] רבות תלויות ומכוונת לזמן מסוים כמו תפילות שלכל [[תפילה]] זמן מסוים בלבד, לצורך כך מדפיסים לוחות לכל השנה ובו פרטי הזמנים של כל יום.

===שקיעת החמה===

הזמן בו השמש שוקעת במערב. זמן זה חשוב במיוחד בערבי שבתות וחגים, כי משעת השקיעה אסור כבר לעשות מלאכות האסורות ב[[שבת]] או ב[[חג]].

הזריחה, תחילת בוקר היום, מהזריחה מתחיל זמן תפילת שחרית, וישנם המקפידים לקום ולהתפלל 'ותיקין' מיד בנץ.

עם התפתחות הדפוס, מלבד ציון התאריכים והמועדים, החלו לוחות השנה לשמש כלוח כולל בו הודפסו תזכורות שימושיות, פרסומות ועוד, ולאורך השנים היו לוחות שההוספות שבהם הלכו והצטברו עד שיש לוחות שהפכו לספרים של ממש.