צמיחת הפירות לעתיד לבוא – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

חזותיקוד ויקי

@@ שורה 5: / שורה 5: @@
 וב[[ירושלמי]]{{הערה| שקלים פרק ו' הלכה ב'. תענית פרק א' הלכה ב'. וראה תוספתא תענית פרק א' הלכה א'. }} כתוב -  "אמר רבי יהודה, לפי שבעולם הזה תבואה עושה לששה חדשים, ואילן עושה לי"ב חודש, אבל לעתיד לבוא, התבואה עושה לחדש אחד, ואילן עושה לשני חדשים, מאי טעמא "לחדשיו יבכר". אמר רבי יוסי, לפי שבעולם הזה התבואה עושה לששה חדשים, ואילן עושה לי"ב חדש, אבל [[לעתיד לבוא]] התבואה עושה לט"ו יום, ואילן עושה לחדש אחד … "לחדשיו יבכר", בכל חודש וחודש יהיה מבכר".
+'''ב.''' ובעוד מקומות מבואר, שהאילנות יוציאו פירות בכל יום ויום. במסכת שבת כתוב "יתיב רבן גמליאל וקא דריש [=ישב רבן גמלאיל ודרש], עתידים אילנות [יש גורסים: שבארץ ישראל] שמוציאין פירות בכל יום, שנאמר ונשא ענף ועשה פרי, מה ענף בכל יום אף פרי בכל יום. ליגלג עליו אותו תלמיד, אמר והכתיב אין כל חדש תחת השמש. אמר לי' בא ואראך דוגמתם בעולם הזה, נפק אחוי לי' [=יצא והראה לו] צלף". וכתבו המפרשים, שצלף הוא מין אילן הטוען ג' מיני פירות בשלשה ימים, וכאשר נמצא פרי האחד על העץ, עדיין לא גדל השני, וגדל למחרתו.
+'''ג.''' ועוד מצינו, אשר [[לעתיד לבוא]], בו ביום שיהיו זורעים ונוטעים, בו ביום יהי' עושה פירות. וכן מבואר בתורת כהנים{{הערה| על בחוקותי כו, ד. וראה גם כן מדרש רבה בראשית פרשה י, ד. ירושלמי שביעית פרק ד' הלכה ח' "מגיד שלא נשא פריו בעולם הזה" ובפירוש יפה מראה ומהר"ש סיריליאו שם.}} "ונתנה הארץ יבולה - לא כדרך שהוא עושה עכשיו, אלא כדרך שעשתה בימי אדם הראשון. ומנין שהארץ עתידה להיות נזרעת ועושה פירות בן יומה? תלמוד לומר{{הערה| תהלים קיא, ד.}} "זכר עשה לנפלאותיו". וכן הוא אומר {{הערה| בראשית א, יא.}} "תדשא הארץ דשא עשב", מלמד שבו ביום שהיתה נזרעת, בו ביום עושה פירות.
+'''"ועץ השדה יתן פריו"''' - לא כדרך שהיא עושה עכשיו אלא כדרך שעשתה בימי [[אדם הראשון]].  ומנין שהעץ עתיד להיות ניטע ועושה פירות בן יומו? תלמוד לומר "זכר עשה לנפלאותיו". ואומר "עץ פרי עושה פרי למינו" מלמד שבו ביום שהוא נטוע, בו ביום עושה פירות".