![](/images/0/08/סמל_ב"ה.png)
המשך מים רבים תרל"ו: הבדלים בין גרסאות בדף
חב"דפדי פעיל (שיחה | תרומות) כדאי גם לפתוח ערך/פיסקא בערך תורת שמואל על הנחות כ"ק אדמו"ר הרש"ב למאמרי אביו |
חב"דפדי פעיל (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 3: | שורה 3: | ||
'''המשך מים רבים - [[תרל"ו]]''' הוא [[המשך]] מאמרי חסידות שנאמר ע"י [[אדמו"ר המהר"ש]] בשנת תרל"ו, למשך רוב חדשי השנה. נחשב לאחד מ'ההמשכים' הידועים ב[[תורת החסידות]] בכלל, ובמאמרי אדמו"ר המהר"ש בפרט. | '''המשך מים רבים - [[תרל"ו]]''' הוא [[המשך]] מאמרי חסידות שנאמר ע"י [[אדמו"ר המהר"ש]] בשנת תרל"ו, למשך רוב חדשי השנה. נחשב לאחד מ'ההמשכים' הידועים ב[[תורת החסידות]] בכלל, ובמאמרי אדמו"ר המהר"ש בפרט. | ||
נדפס לראשונה בהוצאת [[קה"ת]] ע"י [[הרבי]] בשנת [[תש"ו]], באותיות מרובעות{{הערה|בשונה מכמה ספרי אדמו"ר מהר"ש שנדפסו אז כצילום כתב יד ר' שמואל הסופר. הסיבה לכך היא מכיוון שהיו תחת ידי הרבי לפני ההדפסה כמה | נדפס לראשונה בהוצאת [[קה"ת]] ע"י [[הרבי]] בשנת [[תש"ו]], באותיות מרובעות{{הערה|בשונה מכמה ספרי אדמו"ר מהר"ש שנדפסו אז כצילום כתב יד ר' שמואל הסופר. הסיבה לכך היא מכיוון שהיו תחת ידי הרבי לפני ההדפסה כמה כתבי יד, והוא חפץ לאחד אותם, בשונה משאר ההמשכים, שנדפסו מצילום כתב היד של ר' שמואל, להם החזיק הרבי על פי רוב בעת ההדפסה רק העתקה אחת (ראה פתח דבר מהרבי לספר).}}, כ"לקוטי תורה תורת שמואל - שער שלישי". | ||
== המאמרים == | == המאמרים == | ||
גרסה אחרונה מ־22:40, 20 באוגוסט 2025
המשך מים רבים - תרל"ו הוא המשך מאמרי חסידות שנאמר ע"י אדמו"ר המהר"ש בשנת תרל"ו, למשך רוב חדשי השנה. נחשב לאחד מ'ההמשכים' הידועים בתורת החסידות בכלל, ובמאמרי אדמו"ר המהר"ש בפרט.
נדפס לראשונה בהוצאת קה"ת ע"י הרבי בשנת תש"ו, באותיות מרובעות[1], כ"לקוטי תורה תורת שמואל - שער שלישי".
המאמרים[עריכה | עריכת קוד מקור]
בהכנת ההמשך לדפוס השתמש הרבי בשלושה כתבי יד, ובעיקר בכת"י ר' שמואל סופר, שהיה ראש המעתיקים בליובאוויטש שנים רבות[2].
לאורך ההמשך הוסיף הרבי (באופן נדיר במיוחד) מראי מקומות, ואף כו"כ הערות תוכן לגבי מקומם של מארז"ל אחדים.
ההמשך מכיל ר"ב (202) פרקים. בכל כתבי היד מופיע שלמאמר יש קצ"ט פרקים. וכלשון אדמו"ר הרש"ב: "בשנת [תר]ל"ו אמר מאמר מים רבים לא יוכלו לכבות אהבה כו' והתחיל אותו בפ' נח וסיים אותו פ' פנחס, והוא מחזיק קצ"ט סעי', ויש בו מוסר וחסידות ומעט קבלה. וגם הלשון הוא באורך ורוחב. וסעי' קל"א מתחיל מענין פסח ומצה..."[3]. אך בכת"י ר' שמואל סופר נמצאו עוד ארבעה סעיפים (כותב הרבי ב"הערת המו"ל" לפרק קצט: "ד' הפרקים קצ"ט-רב, לא מצאתים אלא בכת"י א', בהעתקת הר"ש סופר").
אדמו"ר הרש"ב כתב ביאור על המאמר הראשון, ואדמו"ר הריי"צ כתב כשהדפיס את הביאור הזה בקובץ התמים ווארשא, כי "הוא הביאור הראשון שהתחיל לכתוב בדא"ח בימי חרפו, במלאות לו ט"ו שנה"[4].
הדפסתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
יצא לראשונה בשנת תש"ו על ידי הרבי. בהוצאה שניה יצא לאור בשנת תשל"ו.
בהמשך השנים יצא לאור בהוצאה חדשה ומתוקנת, על ידי הוצאת ספרים קה"ת (בשנת תשפ"א), עם הוספות חשובות: בתחילת הספר נוספה רשימת המאמרים בעריכת הרבי[5], נוספו ההשמטות והקיצורים שלא היו עד אז בספר[6], וכן נוספו כמה מ"מ בדרך אפשר בחצאי ריבוע (במקומות בהם נשארו ריקות בהוצאה הראשונה).
ספר תרל"ו חלק ב', והנחות אדמו"ר הרש"ב[עריכה | עריכת קוד מקור]
בשנת תשמ"ג יצא לאור ספר "לקוטי תורה תורת שמואל - תרל"ו ח"ב", המכיל את שאר המאמרים שנאמרו ע"י אדמו"ר המהר"ש באותה שנה. כהוספה לספר (בפועל - מכיל את רוב הספר) נדפסו ה"הנחות" מאדמו"ר הרש"ב להמשך.
ייחודיותם של 'הנחות' אלו (כמו כל הנחות אדמו"ר הרש"ב למאמרי אדמו"ר מהר"ש, שהתחילו בשנה זו ונמשכו עד לשנת תרמ"ב), הם שנכתבו בסגנון אמירתם ע"י אדמו"ר המהר"ש (משא"כ המאמרים כפי שנדפסו ב'המשך', נכתבו בסגנון מקוצר יותר)[7].
ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
הערות שוליים
- ↑ בשונה מכמה ספרי אדמו"ר מהר"ש שנדפסו אז כצילום כתב יד ר' שמואל הסופר. הסיבה לכך היא מכיוון שהיו תחת ידי הרבי לפני ההדפסה כמה כתבי יד, והוא חפץ לאחד אותם, בשונה משאר ההמשכים, שנדפסו מצילום כתב היד של ר' שמואל, להם החזיק הרבי על פי רוב בעת ההדפסה רק העתקה אחת (ראה פתח דבר מהרבי לספר).
- ↑ ראה בפתח דבר מהרבי לספר.
- ↑ מכתב כ"ק אדמו"ר הרש"ב, טבת תרל"ח - אגרות קודש אדמו"ר הרש"ב ח"ג ע' א.
- ↑ קובץ "התמים", חוברת ג', ורשא תרצ"ו, ע' לז-מה.
- ↑ נעתקו מ"רשימת מאמרי דא"ח של כ"ק אדמו"ר מוהר"ש נ"ע" (קה"ת, תשמ"א), ונוספו הערות מהמו"ל בחצאי ריבוע.
- ↑ נדפסו בחלק ב'.
- ↑ ממכתב כ"ק אדמו"ר הריי"צ, ח"י שבט תרצ"א: "משנת תרל"ו ישנם כתביו שם באר לעצמו מאמרי מהר"ש נ"ע, וביותר מאמר מים רבים ומאמר [ו]ככה שנאמרו בשנות תרל"ו תרל"ז (וידוע שבמאמרי מהר"ש יש חילוק גדול בין הכתבים לכמו שאמרם שהכתבים מקוצרים הרבה, והנחות כ"ק אאמו"ר זצוקללה"ה הם ע"פ הרוב כמו שהיו בעת הדבור, ובמקומות הרבה נכתבו בלשון המדוברת" (אגרות קודש אדמו"ר מהוריי"צ ח"ב ע' שכד. נעתק גם ב'הקדמה' להנחות כ"ק אדמו"ר הרש"ב להמשך מים רבים - סה"מ תרל"ו ח"ב ע' שעט).