חיים נצחיים (בלע המוות) – הבדלי גרסאות
←חיים נצחיים במשיח: חיים נצחיים אצל הקמים בתחייה, חיים נצחיים בדור השביעי., הגהה, ניסוח, הרחבה, תקלדה,, הוספת מקור |
הסרת קישורים עודפים, אחידות במיקום הערות שוליים |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
אחד מהיעודים המודגשים יותר של ה[[גאולה]], הוא היעוד של "חיים נצחיים", ביטול האפשרות למוות, ותוחלת חיים בלתי נגמרת, [[הרבי]] חידש שה"חיים נצחיים" מתחילים כבר לפני | אחד מהיעודים המודגשים יותר של ה[[גאולה]], הוא היעוד של "חיים נצחיים", ביטול האפשרות למוות, ותוחלת חיים בלתי נגמרת, [[הרבי]] חידש שה"חיים נצחיים" מתחילים כבר לפני הגאולה. מקור היעוד הוא מהפסוק: | ||
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן="בלע המות לנצח ומחה ה' אלוקים דמעה מעל כל פנים"|מקור=ישעיה כה, ח}} | {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן="בלע המות לנצח ומחה ה' אלוקים דמעה מעל כל פנים"|מקור=ישעיה כה, ח}} | ||
| שורה 11: | שורה 11: | ||
===הכרעת החסידות=== | ===הכרעת החסידות=== | ||
[[תורת החסידות]] מכריעה{{הערה|[[דרך מצוותיך]] מצוות [[ציצית]] ובכ"מ.}} כדעת [[הרמב"ן]] שהתכלית היא עולם התחייה, אשר בו יחיו כולם לנצח. ובנוגע לאופן הקיום, הרי מבואר שתתגלה אז מעלת הגוף, כלומר, החיות האלקית המחיה אותו שלמעלה משורש חיות ה[[נשמה]] ועד שאפילו | [[תורת החסידות]] מכריעה{{הערה|[[דרך מצוותיך]] מצוות [[ציצית]] ובכ"מ.}} כדעת [[הרמב"ן]] שהתכלית היא עולם התחייה, אשר בו יחיו כולם לנצח. ובנוגע לאופן הקיום, הרי מבואר שתתגלה אז מעלת הגוף, כלומר, החיות האלקית המחיה אותו שלמעלה משורש חיות ה[[נשמה]] ועד שאפילו הנשמה תהיה ניזונת מן הגוף. ואופן קיום זה הוא כמו אכילה ושתיה גשמיים (כמו שכתוב ויחזו את האלקים ויאכלו וישתו - שהראיה הייתה באופן של אכילה ושתי'). | ||
==חיים נצחיים במשיח== | ==חיים נצחיים במשיח== | ||
[[קובץ:עיתון_הגאולה_38.png|ממוזער|עיתון הגאולה שיצא 3 ימים אחרי ג' בתמוז]] | [[קובץ:עיתון_הגאולה_38.png|ממוזער|עיתון הגאולה שיצא 3 ימים אחרי ג' בתמוז]] | ||
עוד בגמרא<ref>מסכת סוכה דף נ"ב</ref> מובא אשר לאחרי שרואה משיח בן דוד את מיתת משיח בן יוסף, מבקש הוא מהקב"ה חיים, ועונה לו הקב"ה "עד שלא שאלת כבר התנבא עליך דוד אביך שנאמר חיים שאל ממך נתת לו אורך ימים עולם ועד", כך שמגמרא ומדרש זה נראה | עוד בגמרא<ref>מסכת סוכה דף נ"ב</ref> מובא אשר לאחרי שרואה משיח בן דוד את מיתת משיח בן יוסף, מבקש הוא מהקב"ה חיים, ועונה לו הקב"ה "עד שלא שאלת כבר התנבא עליך דוד אביך שנאמר חיים שאל ממך נתת לו אורך ימים עולם ועד", כך שמגמרא ומדרש זה נראה אשר משיח בן דוד (בניגוד למשיח בן יוסף) לא ימות, ויותר מכך, יהי' לו חיים נצחיים - "אורך ימים עולם ועד". | ||
כמו"כ מצינו במספר מקומות בדברי חז"ל<ref>רבנו בחיי בראשית פי"א, י. כתבי הרמב"ן ח"א ע' שכו. תקו"ז דף קלג.יערות דבש חלק ב' פרשת בעלותך יא, כו, דרוש ד'.</ref> ובמדרשים<ref>אוצר המדרשים ח"ב פ"י. ילקוט שמעוני רמז תרכ"א.</ref> שלמלך המשיח יהיו חיים נצחיים. | כמו"כ מצינו במספר מקומות בדברי חז"ל<ref>רבנו בחיי בראשית פי"א, י. כתבי הרמב"ן ח"א ע' שכו. תקו"ז דף קלג. יערות דבש חלק ב' פרשת בעלותך יא, כו, דרוש ד'.</ref> ובמדרשים<ref>אוצר המדרשים ח"ב פ"י. ילקוט שמעוני רמז תרכ"א.</ref> שלמלך המשיח יהיו חיים נצחיים. | ||
בתורת החסידות<ref>מאמרי אדמו"ר האמצעי במדבר, חוקת. מאמרי אדמו"ר האמצעי קונטרסים עמוד שנ"ב. תורת חיים פרשת ויחי קו עמוד א'.</ref> מבואר הטעם בפנימיות לכך שלמלך המשיח יהי' חיים נצחיים, מאחר וחייו של מלך המשיח הם מ'האין סוף' (- האור האלוקי מהקב"ה הבלתי מוגבל) בעצמו, | בתורת החסידות<ref>מאמרי אדמו"ר האמצעי במדבר, חוקת. מאמרי אדמו"ר האמצעי קונטרסים עמוד שנ"ב. תורת חיים פרשת ויחי קו עמוד א'.</ref> מבואר הטעם בפנימיות לכך שלמלך המשיח יהי' חיים נצחיים, מאחר וחייו של מלך המשיח הם מ'האין סוף' (- האור האלוקי מהקב"ה הבלתי מוגבל) בעצמו, | ||
ולכן הם [[חיים נצחיים]] ( - חיים ללא הגבלה) ולא שייך בהם מיתה והפסק. | ולכן הם [[חיים נצחיים]] ( - חיים ללא הגבלה) ולא שייך בהם מיתה והפסק. | ||
עוד מבואר בחסידות{{הערה|מאמרי [[אדמו"ר הזקן]] נביאים עמוד ס'- מאמר ד"ה "למרבה המשרה". תורת חיים פרשת ויחי קו עמוד א'. מאמרי אדמו"ר האמצעי קונטרסים עמוד שנ"ב. מאמרי אדמו"ר האמצעי במדבר, חוקת.}} | עוד מבואר בחסידות{{הערה|מאמרי [[אדמו"ר הזקן]] נביאים עמוד ס'- מאמר ד"ה "למרבה המשרה". תורת חיים פרשת ויחי קו עמוד א'. מאמרי אדמו"ר האמצעי קונטרסים עמוד שנ"ב. מאמרי אדמו"ר האמצעי במדבר, חוקת.}} | ||
| שורה 27: | שורה 27: | ||
על האדם נגזר "עפר אתה ואל עפר תשוב". משיח הוא האדם הראשון | על האדם נגזר "עפר אתה ואל עפר תשוב". משיח הוא האדם הראשון | ||
בעולם שחי חיים נצחיים, כיון שהוא זה שמבטל את מציאות המוות | בעולם שחי חיים נצחיים, כיון שהוא זה שמבטל את מציאות המוות | ||
מהעולם | מהעולם{{הערה|לקו"ש חלק ל"ג חוקת שיחה א'}}, כמו שכתוב "ובלע המוות לנצח". מציאות המות התחדשה על | ||
ידי חטא [[אדם הראשון]], ולכן כאשר מתבטל החטא, מתבטל באופן ממילא העונש הבא כתוצאה מהחטא. | ידי חטא [[אדם הראשון]], ולכן כאשר מתבטל החטא, מתבטל באופן ממילא העונש הבא כתוצאה מהחטא. | ||
וכל זה מתחיל באדם שמתקן את החטא והוא המלך המשיח<ref>ספר השיחות תשנ"ב ח"א ע' 107.</ref> שלכן הוא הראשון שחי חיים נצחיים, ועל ידו יש חיים נצחיים לשאר האנשים. | וכל זה מתחיל באדם שמתקן את החטא והוא המלך המשיח<ref>ספר השיחות תשנ"ב ח"א ע' 107.</ref> שלכן הוא הראשון שחי חיים נצחיים, ועל ידו יש חיים נצחיים לשאר האנשים. | ||
וכפי שכותב הרמב"ן{{הערה|ויכוח [[הרמב"ן]] סימן לט.}} שזהו הטעם שהמשיח אינו יכול למות, בהסבירו כי המוות נתחדש בגין [[חטא עץ הדעת]], ומ"כיון שכולם מודים שחטאו ועונשו של [[אדם הראשון]] יתבטל לימות המשיח, על-כן, אחר שיבוא המשיח יהיה המוות בטל מכולנו, אבל במשיח עצמו בטל הוא לגמרי". [[הרמב"ן]] מביא לראיה אף את הפסוק שמתייחס למשיח: "חיים שאל ממך, נתת לו אורך ימים עולם ועד"{{הערה|[[תהלים כ"א]], ה.}}{{הערה|[https://abc770.org/article_node_4267/ נצחיות מלך המשיח] {{חב"ד אור אין סוף|}}}}. | וכפי שכותב הרמב"ן{{הערה|ויכוח [[הרמב"ן]] סימן לט.}} שזהו הטעם שהמשיח אינו יכול למות, בהסבירו כי המוות נתחדש בגין [[חטא עץ הדעת]], ומ"כיון שכולם מודים שחטאו ועונשו של [[אדם הראשון]] יתבטל לימות המשיח, על-כן, אחר שיבוא המשיח יהיה המוות בטל מכולנו, אבל במשיח עצמו בטל הוא לגמרי". [[הרמב"ן]] מביא לראיה אף את הפסוק שמתייחס למשיח: "חיים שאל ממך, נתת לו אורך ימים עולם ועד"{{הערה|[[תהלים כ"א]], ה.}}{{הערה|[https://abc770.org/article_node_4267/ נצחיות מלך המשיח] {{חב"ד אור אין סוף|}}}}. | ||
== חיים נצחיים בדור השביעי == | == חיים נצחיים בדור השביעי == | ||
כל הדורות אינם היו בדור הגאולה, | כל הדורות אינם היו בדור הגאולה, ונשיא הדור - המשיח של הדור, לא היה המשיח הסופי ולכן הייתה בהם [[הסתלקות]]. | ||
אבל בדורנו - הדור השביעי - דור הגאולה, הודיע [[הרבי]] | אבל בדורנו - הדור השביעי - דור הגאולה, הודיע [[הרבי]] שמכיוון שכבר הסתיים בירור העולם, הרי בימינו נשיא הדור זוכה לחיים נצחיים מאחר והוא מביא לשלימות של חיבור בין "עליונים ותחתונים" - "אורות וכלים" - שזהו החיבור בין 'נשמה' ל'גוף', וכל זה באופן מושלם ונצחי<ref>סה"ש תשנ"ב ח"א ע' 283 ואילך.</ref>. | ||
ומובנת | ומובנת | ||
| שורה 44: | שורה 44: | ||
[[הרבי]] קובע, אשר מכיון שדורנו השלים את עבודתו, וזוכה ל[[גאולה]] השלימה בקרוב, לכן כל הדור זוכה לחיים נצחיים. | [[הרבי]] קובע, אשר מכיון שדורנו השלים את עבודתו, וזוכה ל[[גאולה]] השלימה בקרוב, לכן כל הדור זוכה לחיים נצחיים. | ||
חז"ל קובעים שבני-האדם ימותו שעה אחת לפני [[תחיית המתים]] ואז יקומו שוב, בהתבסס על הנאמר "כי עפר אתה ואל עפר תשוב"{{הערה|בראשית ג, י"ט.}}, אך הרבי | חז"ל קובעים שבני-האדם ימותו שעה אחת לפני [[תחיית המתים]] ואז יקומו שוב, בהתבסס על הנאמר "כי עפר אתה ואל עפר תשוב"{{הערה|בראשית ג, י"ט.}}, אך הרבי אומר{{הערה|התוועדויות שנת [[תשמ"ח]] כרך ד' עמוד 112.}} שדבר זה נעשה על ידי העבודה הרוחנית של "ונפשי כעפר לכל תהיה"{{הערה|בהערה שם (95) מסביר: "כפי שאומר כל אחד ואחד בסיומה של כל תפילה (ג"פ ביום, בתלת זמני הוי חזקה) - בעומדו לפני ממ"ה הקב"ה, ובוודאי שאמירתו אז היא בתכלית האמת".}}, זוהי הסיבה ששייכת מציאות שלא יצטרכו למות לפני תחיית המתים, אלא כל אנשי הדור יעברו חיים לגאולה - בלי הפסק בינתיים{{הערה|התוועדויות שנת תש"נ כרך ד' עמוד 125: "ועוברים, בלי הפסק כלל מחיינו עתה, לחיים נצחיים".}}. | ||
==משמעות היעוד בפנימיות== | ==משמעות היעוד בפנימיות== | ||
| שורה 50: | שורה 50: | ||
ב[[מאמר]] על פסוק הזה זה משנת [[תשכ"ה]] מסביר [[הרבי]] בארוכה את מהות היעוד. | ב[[מאמר]] על פסוק הזה זה משנת [[תשכ"ה]] מסביר [[הרבי]] בארוכה את מהות היעוד. | ||
כאשר נברא העולם, הוא נברא כולו מלא ב[[טוב]] וללא [[רע]], וממילא גם ללא המושג מוות, אך לאחר [[חטא עץ הדעת|חטאו של אדם הראשון]] ירד רע לעולם, נוצרה האפשרות של מיתה, וה[[חיים נצחיים]] פסקו{{הערה|כך מובנים גם המשך הפסוקים המעלה את החשש ש[[אדם הראשון]] לאחר שלקח מ[[עץ הדעת]] (והוריד רע לעולם) יקח גם מעץ החיים, מכיוון שאז יווצר מצב שיש רע בעולם, ויש גם נצחיות לרע זו.}}. | כאשר נברא העולם, הוא נברא כולו מלא ב[[טוב]] וללא [[רע]], וממילא גם ללא המושג מוות, אך לאחר [[חטא עץ הדעת|חטאו של אדם הראשון]] ירד רע לעולם, נוצרה האפשרות של מיתה, וה[[חיים נצחיים]] פסקו{{הערה|כך מובנים גם המשך הפסוקים המעלה את החשש ש[[אדם הראשון]] לאחר שלקח מ[[עץ הדעת]] (והוריד רע לעולם) יקח גם מעץ החיים, מכיוון שאז יווצר מצב שיש רע בעולם, ויש גם נצחיות לרע זו.}}. | ||
מכיון שהחיים הגשמיים קשורים ותלויים בחיים הרוחנים וכאשר האדם גרם לעצמו על ידי ה[[חטא]] מות רוחני נעשה גם המציאות של מוות גשמי ופיזי. | מכיון שהחיים הגשמיים קשורים ותלויים בחיים הרוחנים וכאשר האדם גרם לעצמו על ידי ה[[חטא]] מות רוחני נעשה גם המציאות של מוות גשמי ופיזי. | ||
ב[[מתן תורה]] "פסקה זוהמתן של ישראל" והתבטלה ה[[קליפה]] וה[[רע]], כפי מצב העולם לפני [[חטא עץ הדעת]], אך לאחר [[חטא העגל]] חזר הרע והמוות וירד לעולם בשנית{{הערה|[[מאמרי אדמו"ר האמצעי]] בראשית ח"א עמ' שח.}}. | ב[[מתן תורה]] "פסקה זוהמתן של ישראל" והתבטלה ה[[קליפה]] וה[[רע]], כפי מצב העולם לפני [[חטא עץ הדעת]], אך לאחר [[חטא העגל]] חזר הרע והמוות וירד לעולם בשנית{{הערה|[[מאמרי אדמו"ר האמצעי]] בראשית ח"א עמ' שח.}}. | ||
לעתיד לבוא יתקיים הייעוד "[[ואת רוח הטומאה אעביר מן הארץ]]" ותתבטל מציאות המוות. | לעתיד לבוא יתקיים הייעוד "[[ואת רוח הטומאה אעביר מן הארץ]]" ותתבטל מציאות המוות. | ||