חיים משה יהודה בלוי – הבדלי גרסאות

אין תקציר עריכה
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד עריכה חזותית
מ. רובין (שיחה | תרומות)
צ'קטי
 
שורה 1: שורה 1:
[[קובץ:חיים.jpg|שמאל|ממוזער|280px|הרב חיים משה מגיש לרבי את אחד מספריו]]
[[קובץ:חיים.jpg|שמאל|ממוזער|הרב חיים משה מגיש לרבי את אחד מספריו]]
הרב '''חיים משה יהודה הכהן בלוי''' ([[ד' חשוון]] [[תרע"ג]] - [[י' אייר|ג' אייר]] [[תשס"ג]]) היה [[רב (תואר)|רב]] במספר בתי כנסת.
[[קובץ:חיים משה יהודה בלוי.jpg|שמאל|ממוזער|הרב בלוי בצעירותו]]
הרב '''חיים משה יהודה הכהן בלוי''' ([[ד' בחשוון]] [[תרע"ג]] - [[ג' באייר]] [[תשס"ג]]) היה [[רב]] במספר בתי כנסת.


==תולדות חיים==
==תולדות חיים==
[[קובץ:חיים משה יהודה בלוי.jpg|שמאל|ממוזער|200px|הרב בלוי בצעירותו]]
נולד בשנת [[תרע"ג]] ב[[המבורג]] שב[[גרמניה]] לרב ר' ירמיהו הכהן וללאה.
נולד בשנת [[תרע"ג]] ב[[המבורג]] שב[[גרמניה]] לרב ר' ירמיהו הכהן וללאה.


ראשית לימודיו היה תחת השגחתו של אביו, ואחר-כך למד בחוסט שבהונגריה מפי הרב ר' יוסף צבי דושינסקי. בשנת [[תרצ"ב]] עבר ללמוד בישיבת מיר שב[[ליטא]].
ראשית לימודיו היה תחת השגחתו של אביו, ואחר-כך למד בחוסט שבהונגריה מפי הרב ר' יוסף צבי דושינסקי. בשנת [[תרצ"ב]] עבר ללמוד בישיבת מיר שב[[ליטא]].


בעת [[מלחמת העולם השנייה]] ברח יחד עם שאר תלמידי הישיבה לעיר [[ווילנא]] שהייתה אמורה להסתפח ל[[ליטא]] שהייתה אז נייטראלית (ולאחרי זה סופחה לרוסיה).  
בעת [[מלחמת העולם השנייה]] ברח יחד עם שאר תלמידי הישיבה לעיר [[ווילנא]] שהייתה אמורה להסתפח ל[[ליטא]] שהייתה אז נייטראלית (ולאחרי זה סופחה לרוסיה).


לאחרי תקופה ממושכת בעיר ווילנא, הגיעה שמועה שהשלטון הרוסי מוכן לתת ויזות יציאה תמורת סכום של מאתים דולרים אמריקאים עבור כל בחור ובחור, בעקבות כך החלו בחורי הישיבה להתארגן לנסיעה. סמוך לנסיעתם, התחתן ר' משה יהודה עם זוגתו מרת חנה חיה הנה שוחט, ממשפחה חשובה בעיר טלז שבליטא. החתונה התקיימה בסלבודקה, בחשאי ב[[י"ג שבט]] [[תש"א]].  
לאחרי תקופה ממושכת בעיר ווילנא, הגיעה שמועה שהשלטון הרוסי מוכן לתת ויזות יציאה תמורת סכום של מאתים דולרים אמריקאים עבור כל בחור ובחור, בעקבות כך החלו בחורי הישיבה להתארגן לנסיעה. סמוך לנסיעתם, התחתן ר' משה יהודה עם זוגתו מרת חנה חיה הנה שוחט, ממשפחה חשובה בעיר טלז שבליטא. החתונה התקיימה בסלבודקה, בחשאי ב[[י"ג שבט]] [[תש"א]].


הישיבה עברה מ[[וילנא]] דרך [[סיביר]] ל[[יפן]], ואחר-כך ל[[שנחאי]], שם נשארו שש שנים עד תום המלחמה.  
הישיבה עברה מ[[וילנא]] דרך [[סיביר]] ל[[יפן]], ואחר-כך ל[[שנחאי]], שם נשארו שש שנים עד תום המלחמה.


מקום מגוריו ב[[שנחאי]] היה בסמיכות לישיבת [[תומכי תמימים שנחאי|תומכי תמימים]], ועם הזמן התיידד עם תלמידי התמימים, ולאט לאט נטה לבו יותר ויותר לדרך [[חסידות חב"ד]] והתרחק יותר ויותר מדרך המוסר.  
מקום מגוריו ב[[שנחאי]] היה בסמיכות לישיבת [[תומכי תמימים שנחאי|תומכי תמימים]], ועם הזמן התיידד עם תלמידי התמימים, ולאט לאט נטה לבו יותר ויותר לדרך [[חסידות חב"ד]] והתרחק יותר ויותר מדרך המוסר.


בשנת [[תש"ז]] קיבל מגיסו [[חיים מרדכי אייזיק חודקוב|הרחמ"א חודקוב]] "אפידעיוויד" (הבטחת מוסד תורני בארצות הברית שמקבל עליו האחריות לפרנסתם) מישיבת תות"ל נ. י., וכך קיבל אשרת כניסה לארצות הברית.  
בשנת [[תש"ז]] קיבל מגיסו [[חיים מרדכי אייזיק חודקוב]] "אפידעיוויד" (הבטחת מוסד תורני בארצות הברית שמקבל עליו האחריות לפרנסתם) מישיבת תות"ל נ. י., וכך קיבל אשרת כניסה לארצות הברית.


כאשר הגיע לארצות הברית התגורר במחיצת גיסו הרב [[חיים מרדכי אייזיק חודקוב]] והתפעל מאוד מאישיותו. בהכנסו ל[[יחידות]] אצל אדמו"ר הריי"צ אמר בהתפעלות לרבי על גיסו: "הנני רואה לראשונה יהודי שכל-כולו לשם שמים". ענה לו הריי"צ: {{ציטוטון|יש [[חב"ד]] [[חג"ת]] ו[[נהי"מ]], ישנם כאלו שהם שלמים רק בחב"ד אבל לא בחג"ת ונהי"ם, וישנם כאלו שהם שלמים בחג"ת אבל לא בחב"ד ונהי"ם, וישנם כאלו שהם שלמים רק בנהי"מ (במעשיהם), אבל לא בחב"ד וחג"ת, אבל הוא - הרב חודקוב - שלם בכל!}}.  
כאשר הגיע לארצות הברית התגורר במחיצת גיסו הרב [[חיים מרדכי אייזיק חודקוב]] והתפעל מאוד מאישיותו. בהכנסו ל[[יחידות]] אצל אדמו"ר הריי"צ אמר בהתפעלות לרבי על גיסו: "הנני רואה לראשונה יהודי שכל-כולו לשם שמים". ענה לו הריי"צ: {{ציטוטון|יש [[חב"ד]] [[חג"ת]] ו[[נהי"מ]], ישנם כאלו שהם שלמים רק בחב"ד אבל לא בחג"ת ונהי"ם, וישנם כאלו שהם שלמים בחג"ת אבל לא בחב"ד ונהי"ם, וישנם כאלו שהם שלמים רק בנהי"מ (במעשיהם), אבל לא בחב"ד וחג"ת, אבל הוא - הרב חודקוב - שלם בכל!}}.


בהשפעת גיסו ([[הרב חודקוב]]), שלח את בניו ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים]] ואת בנותיו ל[[בית רבקה]], והיה בא לכל התוועדויותיו של הרבי ביומי דפגרא ובחגים, כולל הליכה רגלית בחגים מאיסט ניו-יורק ומאוחר יותר מ[[בורו פארק]].
בהשפעת גיסו ([[הרב חודקוב]]), שלח את בניו ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים]] ואת בנותיו ל[[בית רבקה]], והיה בא לכל התוועדויותיו של הרבי ביומי דפגרא ובחגים, כולל הליכה רגלית בחגים מאיסט ניו-יורק ומאוחר יותר מ[[בורו פארק]].


ב[[ארצות הברית]] הוא כיהן במשך יובל שנים כרב בבית הכנסת, כעשרים שנה בבית-הכנסת 'אהבת אחים' ובית-הכנסת 'קיטנער', באיסט ניו-יורק, ויותר משלושים שנה בבית-הכנסת 'אברהם וצבי הירש', בבורו פארק.  
ב[[ארצות הברית]] הוא כיהן במשך יובל שנים כרב בבית הכנסת, כעשרים שנה בבית-הכנסת 'אהבת אחים' ובית-הכנסת 'קיטנער', באיסט ניו-יורק, ויותר משלושים שנה בבית-הכנסת 'אברהם וצבי הירש', בבורו פארק.


ב[[י"ג כסלו]] [[תשמ"ג]] נפטרה אשתו, תחילה לא עלה בדעתו כלל להתחתן שוב. אבל הרבי הורה לו כמה פעמים, ועד כדי כך שכשביקשה בתו רחל לעבור עם משפחתה מ[[קראון הייטס]] לדור עם אביה בבורו פארק (כדי שלא יהיה לבד), ושאלה את הרבי. המענה היה: שכדאי הדבר. אבל בתנאי, שזה לא ימנע ממנו לחפש [[זיווג שני]], בעקבות כך הוא התחתן עם מרת איטא אנסבאכער.
ב[[י"ג כסלו]] [[תשמ"ג]] נפטרה אשתו, תחילה לא עלה בדעתו כלל להתחתן שוב. אבל הרבי הורה לו כמה פעמים, ועד כדי כך שכשביקשה בתו רחל לעבור עם משפחתה מ[[קראון הייטס]] לדור עם אביה בבורו פארק (כדי שלא יהיה לבד), ושאלה את הרבי. המענה היה: שכדאי הדבר. אבל בתנאי, שזה לא ימנע ממנו לחפש [[זיווג שני]], בעקבות כך הוא התחתן עם מרת איטא אנסבאכער.
שורה 33: שורה 33:


==משפחתו==
==משפחתו==
*בנו, ר' [[מנחם מאיר בלוי|מנחם מאיר הכהן בלוי]].
*בנו, ר' [[מנחם מאיר בלוי]]
*בנו, ר' [[ראובן בלוי|ראובן הכהן בלוי]] - מנהל [[770live]].
*בנו, ר' [[ראובן בלוי|ראובן הכהן בלוי]] - מנהל [[770live]]
*בתו, נחמה שיינא קסטל רעיית הרב [[כתריאל ברוך קסטל]] .
*בתו, נחמה שיינא קסטל רעיית הרב [[כתריאל ברוך קסטל]]
*בתו, רחל, אשת ר' יוסף לייב אלישביץ.
*בתו, רחל, אשת ר' יוסף לייב אלישביץ


==לקריאה נוספת==
==לקריאה נוספת==