ביום עשתי עשר תשל"א – הבדלי גרסאות
שולם ליברמן (שיחה | תרומות) |
שולם ליברמן (שיחה | תרומות) |
||
| שורה 16: | שורה 16: | ||
==תוכן המאמר== | ==תוכן המאמר== | ||
במשך המאמר ישנו מעין חקירה במהות הבחירה של יהודי ב[[עבודת ה']] לעומת האומות העובדים את הבריאה בהתבסס על [[מדרש]] זה השני המתאר את צדדי ה"ויכוח" בין [[בני ישראל|ישראל]] ל[[אומות העולם]]. | במשך המאמר ישנו מעין חקירה במהות הבחירה של [[יהודי]] ב[[עבודת ה']] לעומת האומות העובדים את הבריאה בהתבסס על [[מדרש]] זה השני המתאר את צדדי ה"ויכוח" בין [[בני ישראל|ישראל]] ל[[אומות העולם]]. | ||
{{ש}}'''אות א'''': מעורר הרבי על היחס שבין בחירת ה' בעמו לבין בחירת [[עם ישראל]] ב[[הקב"ה]]. תמה על ה[[מדרש]] שבעוד עיקר שבחו של אשר הוא על בחירת [[בני ישראל|ישראל]], קרבנו - אומר ה[[מדרש]] - היא על שם בחירת [[הקב"ה]]. כמו כן שואל הרבי על התואר [[בחירה]] שתוכנה בחירה חופשית מבין שני דברים שוים, דבר שלכאורה אינו מתאים ביחס ל[[עם ישראל]] ו[[הקב"ה]] שאינם בערך לזולתם. | {{ש}}'''אות א'''': מעורר הרבי על היחס שבין בחירת ה' בעמו לבין בחירת [[עם ישראל]] ב[[הקב"ה]]. תמה על ה[[מדרש]] שבעוד עיקר שבחו של [[אשר]] הוא על בחירת [[בני ישראל|ישראל]], קרבנו - אומר ה[[מדרש]] - היא על שם בחירת [[הקב"ה]]. כמו כן שואל הרבי על התואר [[בחירה]] שתוכנה בחירה חופשית מבין שני דברים שוים, דבר שלכאורה אינו מתאים ביחס ל[[עם ישראל]] ו[[הקב"ה]] שאינם בערך לזולתם. | ||
{{ש}}'''אות ב'''': מביא הרבי את המדרש איכה ומקשה על הצורך בפיקחות לבחירה במלך ועל נימוקיו שהמלך אינו מתחלף. | {{ש}}'''אות ב'''': מביא הרבי את המדרש איכה ומקשה על הצורך בפיקחות לבחירה במלך ועל נימוקיו שהמלך אינו מתחלף. | ||
| שורה 38: | שורה 38: | ||
{{ש}}'''אות י'''': מבאר כי בכל הביאורים ישנה מאפיין בסיסי אחד - חסרון בזיהוי בדבר אמצעי וטפל כאמצעי, גורמי הטבע הינם רק ממוצעים שעל ידן תימשך ההשפעה, הנותן להם ערך אינו מבחין בכך וחשבן לעיקר, ההשפעות הגשמיות הם לצורך עבודת הבורא. | {{ש}}'''אות י'''': מבאר כי בכל הביאורים ישנה מאפיין בסיסי אחד - חסרון בזיהוי בדבר אמצעי וטפל כאמצעי, גורמי הטבע הינם רק ממוצעים שעל ידן תימשך ההשפעה, הנותן להם ערך אינו מבחין בכך וחשבן לעיקר, ההשפעות הגשמיות הם לצורך עבודת הבורא. | ||
{{ש}}כך גם כל הגילויים גם הכי עליונים, הם למען השלמת הכוונה העליונה והנותן לאיזשהו עניין ערך וחשיבות הרי הוא חוטא למטרתן ודבר שהוא אמצעי בלבד, מחשיבו לעיקר. | {{ש}}כך גם כל הגילויים גם הכי עליונים, הם למען השלמת הכוונה העליונה והנותן לאיזשהו עניין ערך וחשיבות הרי הוא חוטא למטרתן ודבר שהוא אמצעי בלבד, מחשיבו לעיקר. | ||
{{ש}}אומות העולם שרשם בחיצוניות הרצון אלא שאינו נרגש בהם לכן אין להם את ה"חוש" להרגיש בדבר אמצעי שאינו עיקר, אבל ישראל שרשם ב[[פנימיות הרצון]] יש להם את ה"חוש" והפקחות להרגיש בדבר אמצעי, שהוא אינו עיקר אלא רק שבאמצעותו ועל ידו נמשך ונפעל העניין. | {{ש}}אומות העולם שרשם בחיצוניות הרצון אלא שאינו נרגש בהם לכן אין להם את ה"חוש" להרגיש בדבר אמצעי שאינו עיקר, אבל ישראל שרשם ב[[פנימיות הרצון]] יש להם את ה"חוש" והפקחות להרגיש בדבר אמצעי, שהוא אינו עיקר אלא רק שבאמצעותו ועל ידו נמשך ונפעל העניין. | ||
{{ש}}'''אות י"א''': על פי המבואר | {{ש}}'''אות י"א''': על פי המבואר באות י' ש[[עם ישראל]] שרשם ב[[פנימיות הרצון]] מבאר כי בשל כך יש יתרון בבחירה כשהיא נובעת מצד השכל, היות וה[[שכל]] הוא כח [[פנימי]] לעומת ה[[רצון]] שהוא כח [[מקיף]] ושורש הפנימי הוא בפנימיות הרצון ולכן דווקא בעת שהבחירה נובעת מכח פנימי ולא ממקיף גרידה, מתגלית ב[[נשמה]] הבחירה כפי שהיא מצד [[פנימיות המקיף]]. | ||
{{ש}}'''אות י"ב''':מקשר את הביאור למזמור התהלים פרק עא "למנצח לדוד להזכיר" משל למלך שהיה לו רועה צאן וכשכעס גירש את הצאן ואת הדיר. לאחר מכן כינס שוב את הצאן ולא הזכיר את הרועה, שהביאור בזה הוא שייתכן כי ישוב הרצון לישראל ויכנס את הדיר אבל "הרועה" שעניינו המשכה פנימית לא יהיה נזכר וצריך התעוררות מיוחדת. | {{ש}}'''אות י"ב''':מקשר את הביאור למזמור התהלים פרק עא "למנצח לדוד להזכיר" משל למלך שהיה לו רועה צאן וכשכעס גירש את הצאן ואת הדיר. לאחר מכן כינס שוב את הצאן ולא הזכיר את הרועה, שהביאור בזה הוא שייתכן כי ישוב הרצון לישראל ויכנס את הדיר אבל "הרועה" שעניינו המשכה פנימית לא יהיה נזכר וצריך התעוררות מיוחדת. | ||