ביום עשתי עשר תשל"א – הבדלי גרסאות
שולם ליברמן (שיחה | תרומות) |
שולם ליברמן (שיחה | תרומות) |
||
| שורה 16: | שורה 16: | ||
{{ש}}''' | {{ש}}'''אות א'''': מעורר הרבי על היחס שבין בחירת ה' בעמו לבין בחירת עם ישראל בהקב"ה. תמה על המדרש שבעוד עיקר שבחו של אשר הוא על בחירת ישראל, קרבנו - אומר המדרש - היא על שם בחירת הקב"ה. כמו כן שואל הרבי על התואר [[בחירה]] שתוכנה בחירה חופשית מבין שני דברים שוים, דבר שלכאורה אינו מתאים ביחס לעם ישראל והקב"ה שאינם בערך לזולתם. | ||
{{ש}}''' | {{ש}}'''אות ב'''': מביא הרבי את המדרש איכה ומקשה על הצורך בפיקחות לבחירה במלך ועל נימוקיו שהמלך אינו מתחלף. | ||
{{ש}}''' | {{ש}}'''אות ג'''': המהלך ראשון בביאור ה"ויכוח"; אומות העולם טועים וחושבים כי לגורמי הטבע יש מעלה בהשפעתם או אפילו [[שיתוף|בחירה]] ו[[עבודה זרה|שלטון בטבע]], שיטה הגורמת להם לעבוד את גורמי הטבע ולראות בהם את ישועתם. אולם עם ישראל מצד שורשם הפנימי יודעים כי אין בהם אף מעלה ושליטה ועובדים רק את הבורא. | ||
{{ש}}''' | {{ש}}'''אות ד''': על הביאור שבפרק ג טוען הרבי כי הוא אינו עולה בקנה אחד עם המשל שבמדרש משום שבמשל הבוחרים בשרים אינם טועים בעוד שלפי המשל הבחירה בגורמי הטבע שורשה בטעות. המהלך השני; בחירתן של האומות לקבל השפעה מ[[קליפה]] היא משום שאינם מעוניינים בעבודה ביגיעה ומעוניינים בהשפעה שאינה מוגבלת לעומת ישראל הרוצים לעבוד את המלך בכל מחיר. | ||
{{ש}}''' | {{ש}}'''אות ה'''': המשך הביאור שבפרק ד', ביאור נימוקו של הפקח "דכלהו מתחלפין ומלכא אינו מתחלף" וביאורו, כי טיעון זה משמש כראיה שחיותן של הקליפת אינו מתאחד עמן ולכן הם מקום המוות, בניגוד לחיות הקדושה שמתאחד עמן ועל ידן מתקשרים עם ה"מלך" - הקב"ה. | ||
{{ש}}'''פרק שישי''': בשלב זה של המאמר מסביר הרבי כי לא ייתכן שבחירתם של ישראל נובע משיטה רציונלית הגיונית בלבד, אלא שרשה בבחירת הנשמה, שהתקשרותה עם הבורא היא בחירה עצמית והיא משפיעה על הגיון ושכל האדם לבחור באלקות מטעמים הגיוניים. | {{ש}}'''פרק שישי''': בשלב זה של המאמר מסביר הרבי כי לא ייתכן שבחירתם של ישראל נובע משיטה רציונלית הגיונית בלבד, אלא שרשה בבחירת הנשמה, שהתקשרותה עם הבורא היא בחירה עצמית והיא משפיעה על הגיון ושכל האדם לבחור באלקות מטעמים הגיוניים. | ||