חסידות קרלין – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

חזותיקוד ויקי

@@ שורה 9: / שורה 9: @@
 == השתלשלות החסידות ==
-רבי [[שלמה מקרלין]], נמנה בין תלמידיו של המגיד ממעזריטש, והיה תלמידו של רבי אהרן הגדול מקרלין. לאחר פטירתו של רבי אהרן הגדול מילא רבי שלמה את מקומו, וכיהן כ[[אדמו"ר]] לחסידות קרלין עשרים שנה. בערוב ימיו נאלץ מפאת מחלוקת עם מתנגדיו לברוח לעיר לודמיר ב[[אוקראינה]]. ב-[[י"ז בתמוז]] [[ה'תקנ"ב]] נורה רבי שלמה מיריות של פלוגות [[קוזקים]] שערכו פרעות בעיר, וכעבור שישה ימים, ב[[כ"ב בתמוז]], נפטר מפצעיו. לפי המקובל אצל חסידי קרלין, היה ר' שלמה נשמת [[משיח בן יוסף]], אשר על פי [[הזוהר]] אמור לההרג על קידוש השם ולהכין את העולם לביאת [[משיח בן דוד]]. על פי המסורת החסידית, ר' שלמה חזה את רציחתו עצמו, ודיבר על זה לפני כן.
+רבי [[שלמה מקרלין]], נמנה בין תלמידיו של המגיד ממעזריטש, והיה תלמידו של רבי אהרן הגדול מקרלין. לאחר פטירתו של רבי אהרן הגדול מילא רבי שלמה את מקומו, וכיהן כ[[אדמו"ר]] לחסידות קרלין עשרים שנה.
+:::'''לערכים מורחבים: [[אהרן הגדול מקרלין]], [[שלמה מקרלין]].'''
 רבי [[אשר מקרלין]], בנו של אבי השושלת רבי אהרן הגדול, התייתם בהיותו בן 12 וגדל בבית רבי שלמה. אחר פטירת רבי שלמה מילא רבי אשר הראשון את מקומו בעיירה קרלין. אחר כך עבר לעיירה הסמוכה [[סטולין]] בדרום בלארוס, ובשנת תק"ע] שב לקרלין. רבי אשר מקרלין פעל רבות עבור חסידים שגרו בארץ ישראל, ועמד בקשר עם רבי אברהם הכהן מקאליסק, מאדמו"רי החסידות הראשונים של ארץ ישראל. רבי אשר הראשון נפטר ב-[[כ"ו בתשרי]] תקפ"ז].
@@ שורה 17: / שורה 19: @@
 לאחר פטירתו של ה"בית אהרן" מילא את מקומו בנו, רבי [[אשר פרלוב מסטולין]] שכונה בשם "רבי אשר השני" או "האדמו"ר הצעיר". עוד בימי אביו שימש כמעין אדמו"ר. ימי כהונתו לא ארכו ימים. תקופת אדמו"רותו הסתכמה בשנה אחת בלבד והוא נפטר בגיל צעיר, בשנת [[ה'תרל"ג]] ב-[[ט"ו באב]]. לאחר פטירתו הוכתר בנו הינקוא רבי ישראל נפטר בראש השנה ה'תרפ"ב.
-הינוקא מסטולין הותיר אחרי פטירתו שישה בנים, ורובם מונו כאדמו"רים במקום מגוריהם. לאחר פטירתו של הינוקא התפצלה החסידות לשלוש חצרות מרכזיות ועוד אחת שהשפעתה הייתה מקומית.
+הינוקא מסטולין הותיר אחרי פטירתו שישה בנים, ורובם מונו כאדמו"רים במקום מגוריהם. לאחר פטירתו של הינוקא התפצלה החסידות לשלוש חצרות מרכזיות ועוד אחת שהשפעתה הייתה מקומית. שנים מבניו כיהנו כאדמו"רים, רבי [[משה]] כיהן כאדמו"ר בעיירה סטולין, ורבי [[אברהם אלימלך מקרלין|אברהם אלימלך]] כיהן כאדמו"ר בעיירה קרלין, אח אחר, רבי יוחנן כיהן כאדמו"ר בעיירה  לוצק.
-רשימת בניו של הינוקא מסטולין לפי סדר גילם והמקומות בהם גרו:
-* רבי אשר בעיירה סטולין (לא כיהן כאדמו"ר).
-* רבי אהרן בעיר [[ורשה]] (לא כיהן כאדמו"ר, אף כי היו מספר חסידים שדבקו בו).
-* רבי יעקב חיים כיהן כאדמו"ר ב[[ארצות הברית]] בעיר [[וויליאמסבורג]] והגלילות, וקבור בעיר [[דיטרויט]].
-* רבי [[משה]] כיהן כאדמו"ר בעיירה סטולין.
-* רבי [[אברהם אלימלך מקרלין|אברהם אלימלך]] כיהן כאדמו"ר בעיירה קרלין.
-* רבי יוחנן כיהן כאדמו"ר בעיירה  לוצק .
 == השואה והשפעתה על החסידות ==
@@ שורה 31: / שורה 25: @@
 לפני השואה היו חסידי קרלין מפוזרים בכמה ערים בארץ, ב[[צפת]] היה בית כנסת שאותו בנה הרב [[דוד בידרמן]] מ[[לעלוב]] גם בעיר [[טבריה]] שכנו חלק מהחסידים וגם שם היה להם [[בית כנסת]] ששימש מקודם לדירה להרב [[מנחם מנדל מויטבסק]] שאותו קנה ה"בית אהרן" בכספו, אולם חלק גדול יותר מהחסידות התרכזו ב[[ירושלים]] ו[[תל אביב]]. חסידי קרלין שבירושלים היו כפופים בעיקר למרותו של רבי [[אברהם אלימלך מקרלין]], מבני "הינוקא", ואלו שבתל אביב סרו חלק גדול מהחסידים למרותו של רבי משה מקרלין, בנו האחר של "הינוקא". שני האדמו"רים הקימו [[ישיבה|ישיבות]] בישראל, כששמה של האחת "בית אהרן" בירושלים ובה כיהן הרב [[יהושע השיל הלטובסקי]] כ[[ראש ישיבה]], אולם בשנת [[ת"ש]] הוקם ישיבה שניה בירושלים בשם "פאר ישראל" שבה כיהן הרב [[משה הולצברג]] (ראש פינה) ל[[ראש ישיבה]], ובתל אביב ישיבת "בית ישראל" בנשיאותו של רבי משה מסטולין.
-בשואה נספו:
+בשואה נספו האדמו"רים ושאר האחים, האח החמישי, רבי יעקב חיים, נפטר בלא צאצאים, ונותר רבי יוחנן מקרלין, בנו השישי של הינוקא מסטולין, היחיד מכל האחים. מסיבה זו, ומאחר שממשיך השושלת אחריו הוא נכדו, נזכר רבי יוחנן כאדמו"ר המרכזי בשושלת אדמורי קרלין יותר מחמשת אחיו.
-* רבי אשר ורבי משה בטבח שנערך ביהודי סטולין בערב [[ראש השנה]]. בשנים האחרונות הקימו החסידים מצבת זיכרון על אתר קבר האחים בסטולין.
-* רבי [[אברהם אלימלך מקרלין]] בחודש חשון. חסידי קרלין מציינים את [[יום השנה]] בי"ד חשון, אך התאריך המדויק אינו ברור.
-* רבי אהרן בורשא בחודש אב. גם כאן, החסידים מציינים את התאריך [[י"א באב]], אבל אין תאריך ברור.
-אחרי שארבעת האחים נספו בשואה, והאח החמישי, רבי יעקב חיים, נפטר בלא צאצאים, נותר רבי יוחנן מקרלין, בנו השישי של הינוקא מסטולין, היחיד מכל האחים. מסיבה זו, ומאחר שממשיך השושלת אחריו הוא נכדו, נזכר רבי יוחנן כאדמו"ר המרכזי בשושלת אדמורי קרלין יותר מחמשת אחיו.
+== רבי יוחנן מקרלין ==
 רבי יוחנן נולד בסטולין. לאחר השואה עלה לארץ ישראל ב-[[כ"ג באייר]] [[ה'תש"ו]]. בשנת תש"ח ([[1948]]) עבר לארצות הברית.  רוב חסידי קרלין בעולם מילאו אחר דבריו. הוא רבי יוחנן פיתח את החצר והקים מרכזים חדשים וגדולים בארצות הברית ובארץ ישראל. רבי יוחנן פעל מתוך מטרה לאחד את כל חסידי קרלין שבארץ ישראל לקהילה אחת שתפעל תחת מרותו. בין השאר, השלים בין ישיבת "בית אהרן" לישיבת "פאר ישראל" וקראה בשם "בית אהרן וישראל" שילוב שמן של שתי הישיבות שפעלו בארץ עד אז.