ראש חודש כסלו – הבדלי גרסאות
| שורה 81: | שורה 81: | ||
הרופאים החליטו מיד לתת לרבי זריקה נגד כאבים. אחד הרופאים ניגש ושאל את הרבי אם להזריק לו זריקה נגד כאבים, אך הרבי סירב. אחד מהחסידים שנכח במקום אמר ברוגזה לרופא: האם לא ברור לך שאם אתה שואל באופן כזה, הרבי בוודאי יסרב. הרי היום יום טוב ולפי ההלכה מותר לעשות זריקה רק בפקודת הרופא. הרופא הבין וחזר לרבי ואמר: כרופא אני מצווה על הרבי להסכים לזריקה. הזריקה חיונית ביותר כי עוצמת הכאבים מסכנת את חיי הרבי! הרבי הסכים מיד. אחרי הזריקה, למרות שהיתה במינון גבוה, נח הרבי רק מעט, לפליאת הרופאים. | הרופאים החליטו מיד לתת לרבי זריקה נגד כאבים. אחד הרופאים ניגש ושאל את הרבי אם להזריק לו זריקה נגד כאבים, אך הרבי סירב. אחד מהחסידים שנכח במקום אמר ברוגזה לרופא: האם לא ברור לך שאם אתה שואל באופן כזה, הרבי בוודאי יסרב. הרי היום יום טוב ולפי ההלכה מותר לעשות זריקה רק בפקודת הרופא. הרופא הבין וחזר לרבי ואמר: כרופא אני מצווה על הרבי להסכים לזריקה. הזריקה חיונית ביותר כי עוצמת הכאבים מסכנת את חיי הרבי! הרבי הסכים מיד. אחרי הזריקה, למרות שהיתה במינון גבוה, נח הרבי רק מעט, לפליאת הרופאים. | ||
בינתיים התייעצו הרופאים ביניהם ומסקנתם היתה חד משמעית: על הרבי לעבור מיד למחלקה לטיפול נמרץ | בינתיים התייעצו הרופאים ביניהם ומסקנתם היתה חד משמעית: על הרבי לעבור מיד למחלקה לטיפול נמרץ שם יש ציוד המתאים ולהשגחה צמודה. אך הרבי סירב בתוקף, ואמר: מה היה עושה אדם שנמצא במקום שאין בו בית רופאים? וביקש לתת לו הלילה לנוח ולמחרת יהיה בסדר (כרגיל).{{הערת שוליים|רופא אחר שאל את הרבי, מה היה עונה לחסיד במצב זהה - שהיה שואל האם ללכת לבית רפואה. תשובת הרבי היתה שאיננו מחוייב לענות על 'אילו יצוייר'...}} | ||
רופא אחר שאל את הרבי, מה היה עונה לחסיד במצב זהה - שהיה שואל האם ללכת לבית רפואה. תשובת הרבי היתה שאיננו מחוייב לענות על 'אילו יצוייר'... | |||
מיד עלה אחד הנוכחים לקומה העליונה ב770, שם ישבו וחיכו הרבנים. במידה שיצטרכו לברר איזו שאלה הלכתית, ושאלו - ע"פ בקשת הרבי - לברר את חוות דעתם בקשר לבית הרפואה. הרבנים הורו לחיוב. כאשר חזר הלה והודיע זאת לרבי קטע הרבי את דבריו ואמר: | מיד עלה אחד הנוכחים לקומה העליונה ב770, שם ישבו וחיכו הרבנים. במידה שיצטרכו לברר איזו שאלה הלכתית, ושאלו - ע"פ בקשת הרבי - לברר את חוות דעתם בקשר לבית הרפואה. הרבנים הורו לחיוב. כאשר חזר הלה והודיע זאת לרבי קטע הרבי את דבריו ואמר: | ||
| שורה 93: | שורה 89: | ||
שוב ניסו לבקש מהרבנית הצדקנית שתבקש אצל הרבי ללכת לבית הרפואה, אך היא ענתה: הוא יודע בעצמו מה לעשות... כראותם את המצב החמור שנוצר, מיהרו המזכירים להביא ציוד ממרכז רפואי יהודי שבברוקלין, בהסכמתו של הרבי. | שוב ניסו לבקש מהרבנית הצדקנית שתבקש אצל הרבי ללכת לבית הרפואה, אך היא ענתה: הוא יודע בעצמו מה לעשות... כראותם את המצב החמור שנוצר, מיהרו המזכירים להביא ציוד ממרכז רפואי יהודי שבברוקלין, בהסכמתו של הרבי. | ||
=== המצב מחמיר === | === המצב מחמיר === | ||
כעבור שעה קלה נהפך חדרו של הרבי לחדר טיפול נמרץ משוכלל וגדוש ציוד. אותו רופא חיבר את הרבי למיכשור המעקב. הרופאים שנכחו על אתר החליטו להזריק שוב לרבי, אבל הפעם במינון גבוהה יותר ("מורפין"), ולאחריה אכן נח הרבי למשך ארבע שעות לערך.{{הערת שוליים|1=מאוחר יותר התבטאה [[חיה מושקא שניאורסון|הרבנית]], בהקשר לכך, שמעולם לא זכור לה שהרבי אי פעם יישן למשך ארבע שעות!...}} בשעה חמש וחצי לפנות בוקר הבחין הרופא מהמרכז, לתדהמתו, שהרבי עבר עכשיו התקף קשה, שני; וקשה בהרבה מהראשון. | |||
המזכירים היו בבהלה, ברור היה להם כי הרבי זקוק לטיפול רפואי מקצועי. הנוכחים, הרופאים והרבנים, התלבטו קשות אם לקחת את הרבי לבית הרפואה{{הערת שוליים|תוך כדי מנוחה שלאחרי זריקה.}} או לא, הרבנית ע"ה היא שהכריעה לשלילה באמרה כי חלילה לעשות משהו לרבי נגד רצונו. ואז בשעה שש לפנות בוקר, עלה בדעתו של הרב [[יהודה קרינסקי]] לקרוא לד"ר וייס משיקאגו{{הערת שוליים|ד"ר וייס היה רופא לב ממקורבי חב"ד, ואף ביקר פעם בחצר הרבי. הוא היה אמנם צעיר - אך שמו הלך לפניו כרופא מוכשר ומבטיח.}} בלא לאבד שנייה התקשר הרב קרינסקי אל ד"ר וייס. הרופא, שנחרד מעט מצלצול הטלפון שהעיר אותו משנתו בשעת בוקר מוקדמת זו של יום טוב, קפץ ואמר: "אני עולה על המטוס הראשון ל[[ניו יורק]]", והניח את השפורפרת. | |||
המזכירים | |||
בינתיים, יצא מישהו מבפנים והודיע לקהל להתחיל לומר [[תהילים]]. בשעה שש בבוקר יצאה ברגל קבוצה של אברכים ותמימים{{הערת שוליים|1=ביניהם הרב [[יואל כהן]], הרב [[שלום דובער שם טוב]] והת' [[דוד פלדמן]], ועוד כמה מחשובי ה[[תמימים]] ו[[אנ"ש]].} }אל ציונו של כ"ק [[אדמו"ר מוהריי"צ]] להתפלל ולומר שם [[תהילים]]. מאוחר יותר, בשעה 11 בבוקר, יצאה קבוצה השניה לדרכה, דרך של שש שעות הליכה; וכך במשך כל שעות יממות החג. | בינתיים, יצא מישהו מבפנים והודיע לקהל להתחיל לומר [[תהילים]]. בשעה שש בבוקר יצאה ברגל קבוצה של אברכים ותמימים{{הערת שוליים|1=ביניהם הרב [[יואל כהן]], הרב [[שלום דובער שם טוב]] והת' [[דוד פלדמן]], ועוד כמה מחשובי ה[[תמימים]] ו[[אנ"ש]].} }אל ציונו של כ"ק [[אדמו"ר מוהריי"צ]] להתפלל ולומר שם [[תהילים]]. מאוחר יותר, בשעה 11 בבוקר, יצאה קבוצה השניה לדרכה, דרך של שש שעות הליכה; וכך במשך כל שעות יממות החג. | ||