הפטרה לפרשת דברים – הבדלי גרסאות

ר.ז. (שיחה | תרומות)
מ ר.ז. העביר את הדף משתמש:ר.ז./הפטרה לפרשת דברים לשם הפטרה לפרשת דברים בלי להשאיר הפניה
ר.ז. (שיחה | תרומות)
שורה 8: שורה 8:
ההפטרה כוללת את הידועים ביותר בכתבי הנביא ישעיהו, בהם קריאה להמיר את הזבחים והקרבנות במעשים טובים ובתשובה אמיתית. ישעיהו מזכיר את העוולות שבקרב העם, כמו חטאים של עמים מישראל ויהודה, ומצב הרוחניות של העם שמצריך שיפור מיידי.
ההפטרה כוללת את הידועים ביותר בכתבי הנביא ישעיהו, בהם קריאה להמיר את הזבחים והקרבנות במעשים טובים ובתשובה אמיתית. ישעיהו מזכיר את העוולות שבקרב העם, כמו חטאים של עמים מישראל ויהודה, ומצב הרוחניות של העם שמצריך שיפור מיידי.


בהפטרה של שבת חזון, הפסוק האחרון "ציון במשפט תפדה ושבי' בצדקה" מסמל את הגאולה השלימה.
בסיום של ההפטרה של שבת חזון, כמו גם בשאר [[תלתא דפורענותא|הפטרות דפורענותא]], ישנה סיום בפסוקי ניחומים הממחישים את התכללות שני הקווים – גלות וגאולה. למרות שהתוכן הכללי של ההפטרה עוסק בגלות, הסיום, כפי בשטר שבו השיטה האחרונה משקפת את תוכן השטר, מראה על התכלית האמיתית של הגאולה{{הערה|סוף ד"ה ציון במשפט תשט"ו.}}.
 
==הקשר לזמן השנה==
==הקשר לזמן השנה==
{{ערך מורחב|ערך=שבת חזון}}
ההפטרה נקראת תמיד בשבת שלפני [[תשעה באב]], שנקראת גם "שבת חזון". השם "חזון" מציין את הראייה של הנביא.
ההפטרה נקראת תמיד בשבת שלפני [[תשעה באב]], שנקראת גם "שבת חזון". השם "חזון" מציין את הראייה של הנביא.


ההפטרה נקראת במיוחד בשבת שלפני תשעה באב, משום שהיא מדברת על חורבן הבית ועל הצורך בתשובה ושיפור המצב הרוחני של עם ישראל.  
ההפטרה נקראת במיוחד בשבת שלפני תשעה באב, משום שהיא מדברת על חורבן הבית ועל הצורך בתשובה ושיפור המצב הרוחני של עם ישראל.  
בהפטרה של שבת חזון, כמו גם בשאר [[תלתא דפורענותא|הפטרות דפורענותא]], ישנה סיום בפסוקי ניחומים הממחישים את התכללות שני הקווים – גלות וגאולה. למרות שהתוכן הכללי של ההפטרה עוסק בגלות, הסיום, כפי בשטר שבו השיטה האחרונה משקפת את תוכן השטר, מראה על התכלית האמיתית של הגאולה{{הערה|סוף ד"ה ציון במשפט תשט"ו.}}.


==הקשר לפרשה==
==הקשר לפרשה==