הפטרה לפרשת דברים – הבדלי גרסאות

ר.ז. (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
ר.ז. (שיחה | תרומות)
שורה 1: שורה 1:
{{בעריכה מתמשכת}}
'''ההפטרה של פרשת דברים''' היא ה[[הפטרה]] שקוראים בשבת שלפני [[תשעה באב]], הידועה גם כ"[[שבת חזון]]". ההפטרה נלקחת מתוך ספר [[ישעיהו]], פרק א', פסוקים א'–כז', ומתארת את החזון של ישעיהו הנביא על חורבן ירושלים ותחנונים על חזרת העם בתשובה. מדובר בנבואה של תוכחה ושיפוט, אך גם בהבטחה לשובו של העם בתשובה.
'''ההפטרה של פרשת דברים''' היא ה[[הפטרה]] שקוראים בשבת שלפני [[תשעה באב]], הידועה גם כ"[[שבת חזון]]". ההפטרה נלקחת מתוך ספר [[ישעיהו]], פרק א', פסוקים א'–כז', ומתארת את החזון של ישעיהו הנביא על חורבן ירושלים ותחנונים על חזרת העם בתשובה. מדובר בנבואה של תוכחה ושיפוט, אך גם בהבטחה לשובו של העם בתשובה.


שורה 7: שורה 9:


בהפטרה של שבת חזון, הפסוק האחרון "ציון במשפט תפדה ושבי' בצדקה" מסמל את הגאולה השלימה.
בהפטרה של שבת חזון, הפסוק האחרון "ציון במשפט תפדה ושבי' בצדקה" מסמל את הגאולה השלימה.
{{להשלים}}
==הקשר לזמן השנה==
==הקשר לזמן השנה==
ההפטרה נקראת תמיד בשבת שלפני [[תשעה באב]], שנקראת גם "שבת חזון". השם "חזון" מציין את הראייה של הנביא.
ההפטרה נקראת תמיד בשבת שלפני [[תשעה באב]], שנקראת גם "שבת חזון". השם "חזון" מציין את הראייה של הנביא.