שלמה אהרון קזרנובסקי – הבדלי גרסאות

נולד בשנת [[תרנ"ז]], במוהילוב ע"נ דניעפר.

כשהיה בן יב' או יג' שנה שני תמימים שהגיעו לעירו הותירו עליו רושם עז, והם הציעו לו להצטרף ללמוד בליובאוויטש.  

כשהגיע לליובאוויטש, המנהל דאז - אדמו"ר הריי"צ נ"ע - הודיע להם שמכיוון שכבר התחילו זמן הלימודים, הם לא מקבלים בחורים עד לשנה הבאה.  

בי"א ניסן תש"ט, הי' ביחידות אצל אדמו"ר הריי"צ, בה דיבר עמו משך זמן<ref>השיחה: [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31685&st=&pgnum=225 מאתר היברו בוקס.] </ref>. '''באותו יום (!)''' התפרסמה השיחה -בקונטרס לחה"פ תש"ט, שתאריכו י"א ניסן- בעילום שם האדם שנכנס אז ליחידות. לכן, היו כאלו ששיערו -ואט אט הפך הדבר בקרב חסידים לעובדה מוגמרת והבנה הפשוטה -, שיחידות זו היתה עם הרבי שליט"א מה"מ בעצמו, במיוחד, שבשיחה זו הופיע קטע שמימי מאד, שכותרתו המבהילה היא ,,א מקובל'דיקער ווארט"<ref>קטע זה נדפס גם בהגדה של פסח עם לקוטי טעמים ומנהגים [בהוצאות החדשות, כמובן, שהרי ההוצאה הראשונה (תש"ו), היתה ג' שנים לפני שהשיחה נאמרה בכלל] דבור המתחיל מצה [במקומו].</ref> -העוסק בכך שמצה שמורה היא מיכלא דמהימנותא ומיכלא דאסוותא. וכיוון שבקטע זה נאמר שנקודה זו נמסרה מרבי לרבי, הרי שלציבור החסידים לא הי' ספק -וכן נדפס בפשיטות ללא סימני שאלה וכה"ג בריבוי מקומות, למשל ימי מלך, קו' התקשרות ועוד -בפשטות. כמה שנים אחרי ג' תמוז, התפרסם בשמו של מזכיר, החסיד ריל"ג ע"ה, שהוא יודע שזה הי' החסיד ר' שלמה אהרן ז"ל. משם נכנסו הדברים לספר השיחות במקומו, ללא ציון מקור<ref>ייתכן, שזה מכיוון שהיו לעורכי ספר השיחות תש"ט מקור אחר לכך ששיחה זו דייקא נאמרה לרשא"ק [כי אם התבססו על עדות הריל"ג בלבד -הרי הוא לא הי' אז ביחידות, וייתכן שאדמו"ר הריי"צ אמר לרשא"ק דברים אחרים, וייתכן שהמלך המשיח נכנס גם הוא מבלי שהריל"ג ידע, בפרט שעוד באותו היום [לפחות ברשמי] הרבי הדפיס את מה שנאמר אז].</ref>.