ספירת המלכות – הבדלי גרסאות

'''ספירת המלכות''' הינה הספירה האחרונה מבין [[עשר הספירות]]. ספירת המלכות נקראת '[[כוס]]' שנאמר "כוס ישועות אשא{{הערה|תהלים קטז, יג.}}" המכוון בזה הוא: כמו שהכוס עניינה הוא לאגור את מה שנותנים בה ולהכין אותו להשפעה לאדם השותה, כך המלכות עניינה הוא להכיל ולאגור בתוכה את כל הגילויים והאורות האלקיים של כל ששת ה[[מידות (ספירות)|מידות]] ([[זעיר אנפין]]), ולהשפיע אותם בצורה מזוגה ומדודה לעולמות שלמטה הימנה{{הערה|המשך רנ"ט בתחילתו}}.

נוסף לכך, לספירת המלכות יש קשר מיוחד עם ספירת ה[[חכמה]]. על קשר זה נאמר כי "[[אבא יסד ברתא]]", כלומר שספירת החכמה, הנקרית בשם "אבא", היא היסוד לספירת המלכות, הנקראת בשם "[[בת]]". ההסבר לכך הוא, כמבואר בכמה מקומות על הפסוק "אישה כי תזריע וילדה זכר" ואמרו [[חז"ל]] על הפסוק שכ"אישה מזרעת תחילה יולדת זכר", וכנקיטת [[אדה"ז]]{{הערה|לקו"ת ר"פ תזריע, נתבאר בלקוטי שיחות חלק ז' פרשת תזריע מצורע, ובד"ה אשה כי תזריע תשכ"ה, מלוקט ג'. ושלא כהפילוסופים שטענו שמכיוון שהטעם לכך שכשאישה מזרעת תחילה יולדת נקיבה היא משום שכטיפת האם באה ראשונה טיפת האב באחרונה ועילאה גבר - טיפת האב שהבאה אחרונה היא עליון וגובר, ולכן יולדת נקיבה, אם כן לידת הזכר קשור לאב. ובמקרה הפוך (כשהאיש מזריע תחילה העליון היא טיפת האם הבאה אחרונה, היא הגוברת ולכן יולדת נקיבה, יוצא שקשר הבת היא לאם.}} שקשר הבת הוא דווקא לאב ומסביר זאת באופן הבא: על מנת שאו"א (חו"ב) שמייצגים עמדות מנוגדות - קו הימין וקו השמאל - יתאחדו, דרוש שכל אחד יאיר באורו של השני האב יאיר מבחינת גבורה (הכלי יהיה חסד - גבורה שבחסד) והאם מבחינת חסד (הכלי יהיה גבורה - חסד שבגבורה) ומאחר שהבת (מלכות) עניינה גבורה ואור הגבורה מגיע דווקא מהאב הקשר שלה הוא דווקא עם האב שממנו הוארה. [[ספירת החכמה]] וספירת המלכות נקראים גם בשם "[[יראה עילאה]]" ו"[[יראה תתאה]]".  

לספירת המלכות יש קשר מיוחד עם ספירת ה[[בינה]]. הן ספירת הבינה, והן ספירת המלכות הם ספירות שבבחינת מקבל. ספירת ה[[בינה]] היא בבחינת מקבל מן ספירת ה[[חכמה]], והיא צד המקבל של [[יחודא עילאה]]. ספירת המלכות היא בבחינת מקבל בכללות של כל הספירות, אבל בפרטות היא בבחינת מקבל מן [[זעיר אנפין]], כלומר ה[[מידות (ספירות)|מידות]], והיא הצד המקבל של [[יחודא תתאה]]. משום כך [[ספירת הבינה]] נקראת בשם "אמא עילאה", לעומת ספירת המלכות הקרויה בשם "אמא תתאה". מבואר כי [[ספירת הבינה]] היא בבחינת [[עלמא דאתכסיא]] וקרויה גם בשם [[לאה]], וספירת המלכות היא בבחינת [[עלמא דאתגליא]] וקרויה גם בשם [[רחל]].

'''מלכות דמלכות''' היא הבחינה האחרונה והחיצונית ביותר של כל ענין, המפשטת ונקלטת בבחינה פנימית אל חוצה לה. ענינה של [[ספירת המלכות]] בכללה הוא היחס לחוץ, וענינו של [[ספירת המלכות]] של [[ספירת המלכות]] הוא עצם החיות היוצאת מן הדבר.

'''עליית המלכות''' - מ[[ספירת המלכות]] נמשך השפע לעולמות, כמו שכתוב "[[מלכותך מלכות כל עולמים]]". בזמן ה[[גלות]] נסתלקו ממנה האורות האלקיים ולכן בעולם נהיה צער הגלות.  

ספירת המלכות דקליפה מכונה "אבק", בניגוד ל[[עפר]] שהוא כינוי ל[[מלכות דאצילות]]. האבק - מלכות דקליפה, אף על פי שמשתלשלת ויורדת ממלכות דאצילות, לא נשאר בה אלא חיות מועטת, כמו אבק הנאסף מזוהמת רצפת הבתים על ידי מטאטא או כמו אבק הנשאר מן האש (אפר) שאינו מצמיח כמו העפר.

 

{{הערה|על פי באתי לגני תשי"ט, אות ו}}עניינה ב[[עבודה]] הוא הקבלת עול דלעו"ז - שנהיה כאסקופה הנדרסת. דהיינו, שאף על פי שיודע ומבין כיצד צריך הוא להיות ויודע מצבו שאינו בטוב - לא מוצא בנפשו כח ועוז לעמוד כנגד הזרם (מאחר ואין בו תוקף דקדושה, כי אם חיות מועטת), ומבטל את עצמו מפני לחץ חברתי ופחד "מה יאמרו הגויים".

בשונה מכל הספירות שמבטאות עניין כלשהו, ספירת המלכות, אינה מבטאת מהות מסויימת, דלית לה מגרמה כלום, וכל ענינה רק לגלות ולהשפיע את השפעת ה[[ספירות]] אל הנבראים - להורידה למטה בירידה שבאין ערוך כלל. וכמו מידת ההתנשאות וההנהגה של מלך בשר ודם, ענינה להנהיג את העם או המדינה על פי [[שכל|שכלו]] [[מידות (ספירות)|ומדותיו]], שבזה באים לידי ביטוי - [[חכמה|חוכמתו]] [[בינה|בינתו]] ו[[דעת|דעתו]], וכן מדת [[חסד|חסדו]] ו[[גבורה|גבורתו]] - בהנהגת המדינה והעם, שהם למטה מטה ממדריגת המלך - ב[[אין ערוך]]. כלומר, מלכותו של המלך במדינה, מבטאה את תכונותיו - [[שכל|שכלו]] ו[[מידות (ספירות)|מדותיו]] - של המלך. נמצא, שמדת המלכות אינה אלא האמצעי להעברת השפעת הספירות אל הנבראים, ולכן היא בבחינת אבן דומם.