תענית בכורות

תענית בכורות הוא מנהג מימי הגאונים שיצומו הבכורות בערב חג הפסח, כזכר לנס שנעשה להם באותו הלילה כאשר ניצלו בכורות עם ישראל, מתוך כל בכורי מצרים שנהרגו באותו לילה.

מנהג ישראל לסיים מסכת בערב פסח, על מנת לקיים סעודת מצוה, ובכך להפטר מהתענית.

ישנה מחלוקת האם נהג הרבי בתענית בכורות, והאם סיים מסכת בערב פסח. לטענת כמה חוקרים לא היה הרבי בכור על פי ההלכה, כי קדמה לו אחות שנפטרה בצעירותה. על טענה זו קמו עוררין.