שניים מקרא ואחד תרגום – הבדלי גרסאות
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה תגית: קישורים לדפי פירושונים |
||
| שורה 3: | שורה 3: | ||
==מקורו== | ==מקורו== | ||
חייב כל אדם לקרוא בכל שבוע את פרשת אותו השבוע - שניים מקרא ואחד תרגום{{הערה|[[מסכת ברכות|ברכות]] ח, א-ב. ועוד מובא בגמרא שם {{ציטוטון|אמר [[רבי יהושע]] לבניו: אשלימו פרשיותייכו עם הצבור שנים מקרא ואחד תרגום}} וראו מ"ש בעל הטורים (ריש פרשת שמות) וז"ל: ואל"ה שמו"ת בנ"י ישרא"ל - ו'אדם א'שר ל'ומד ה'סדר, ש'נים מ'קרא ו'אחד ת'רגום". ב'קול נ'עים י'שיר, י'חיה ש'נים ר'בות א'רוכים ל'עולם". וראו ספר העתים (סי' קעט, בשם רב מתחיה גאון): "לתמיד חכם, אע"פ שהוא חושק לדרוש בתלמוד אל יפשע מלהשלים פרשיותיו".}}, אף על פי ששומע הפרשה כל שבת בציבור. אודות חשיבות אמירת שניים מקרא ואחד תרגום בזמנה, ניתן ללמוד מן האמור בגמרא: {{ציטוטון|כל המשלים פרשיותיו עם הציבור מאריכין לו ימיו ושנותיו}}{{הערה|[[מסכת ברכות|ברכות]] שם. וראו ספר חסידים סי' שא: יהודי אחדאדם לא היה קורא שנים מקרא ואחד תרגום שמאריכין לו ימיו ושנותיו כי אמר אני קץ בחיי למה אקרא, אמר ליה החכם.. לא דברה התורה על תוכחות שמי שאינו חושש בהם יעשה מה שלבו חפץ ולא נאמרו הברכות על מי שאינו חושש בהן להיות פטור שאין דומה לשכיר יום שאדם יכול לומר אם תעבדני בטוב אני אוסיף על שכרך כי השכיר יכול לומר איני חפץ לעבוד לך ואיני חפץ לעבוד בשכירותך. אלא לעבד קנין כספו דומה שאין העבד עושה תנאי לרבו.. אמר הקב"ה עשו רצוני כדי שייטב לכם ולבניכם לעולם ודברי תוכחות אם לא תעשו רצוני אבל כנגד העושים מאהבה לא אמר שכרם כי אין קץ לשכרם לכך יקרא אדם שנים מקרא ואחד תרגום לשם מי שאמר למען תהיה תורת ה' בפיך.. ומ"מ הקב"ה יאריך ימיו שנותיו ואל יסמוך על תנאי שנאמר (דניאל ג, יח) "והן לא ידיע להוי לך מלכא די לצלמך לית אנחנא פלחין" וכתיב (פ' שופטים יח, יג) "תמים תהיה עם ה' אלקיך".}}, כשהכוונה "פרשיותיו עם הציבור" היא, לפרשה הנקראת בציבור באותו השבוע{{הערה|ראו שו"ע אדה"ז או"ח סרפ"ה ס"א.}}. | |||
בטעם תקנת קריאת [[שניים מקרא ואחד תרגום]], יש שביארו שהתקנה נועדה מעיקרה בכדי שיתכונן האדם ל[[קריאת התורה]] ב[[תפילת שחרית של שבת]]{{הערה|ראו שו"ת תרומת הדשן (סי' כג) בשם [[רבנו חננאל]], שהעיקר התקנה נתקנה כדי שיהיה כל אדם רגיל במה שקוראים בציבור (וראו שו"ת אג"מ או"ח ח"ג סי' מ הביאור בזה) - ולפי זה יהיה חובה לקרוא אף את פרשיות יו"ט וד' פרשיות. אמנם להלכה אין חובה אלא לקרוא את פרשיות השבוע שמו"ת (תרוה"ד שם, ובח"ב סי' קע. שו"ע או"ח סרפ"ה ס"ז, ושו"ע אדה"ז שם ס"ט).}}. אך מעבר לכך, יש שכתבו שיש בה משמעות פנימית - שכל אחד מישראל ילמד [[חמשה חומשי תורה]] ויהיה בקי בהם, ויסיים פעם בשנה את כל התורה{{הערה|ראו תרומת הדשן שם בשם רבנו שמחה: "דעיקר החיוב דאצריכו רבנן להשלים פרשיות עם הציבוד, היינו שכל אחד מישראל יקרא לעצמו את כל התורה מראש ועד סוף בכל שנה, כמו שעושים הציבור.}}. | |||
אודות הסדר של אמירת מקרא פעמיים ותרגום פעם אחת, יש שכתבו שהוא זכר לנתינת התורה פעמיים ב[[לשון הקודש]] - ב[[סיני]] וב[[אוהל מועד]]- ותרגומה "[[באר היטב]]"{{הערה|ראו מט"מ סי' תסד: "ושמעתי הטעם למה צריך להשלים פרשיותיו, הוא כנגד התורה שנכתבה שלשה פעמים, פעם ראשון ב[[הר סיני]] שנית ב[[אוהל מועד]], שלישית באר היטב. משום הכי אנו קורין כל פסוק שני פעמים, ושלישי תרגום כנגד כל באר היטב".}} ויש שביארו שהוא כנגד שלושת הרבדים בתורה - נגלה, נסתר והרובד הנעלם מעיני כל אדם{{הערה|כ"כ [[מהר"ל מפראג|המהר"ל]] (תפארת ישראל פי"ג): "שיש לתורה ג' מדרגות; המדרגה האחת, מדרגה הנגלית לכל אדם. המדרגה השנית, היא הנסתר בתורה, שאינו מובן רק לחכמים ולנבונים. המדרגה השלישית, היא שיש בתורה דברים מורים על [[עולם הבא]], ודבר זה לא יושג לשום אדם, כי "עין לא ראתה אלקים זולתך" ([[ספר ישעיה|ישעיה]] סד, ג), וכל (הנבראים) [הנביאים] לא ראו רק עולם הזה, לא עולם הבא, שהוא עוד יותר במעלה, שעליו נאמר "עין לא ראתה אלקים זולתך" ולפיכך יש לקרות התורה שנים מקרא ואחד תרגום.. כי התרגום אינו נחשב לשון כלל, כמו שאמרו (מגילה י, ב) "והכרתי לבבל שם ושאר" ([[ספר ישעיה|ישעיה]] יד, כב), אלו כשדים, שאין להם כתב ולשון. ובארנו זה במקומו, כי לשון ארמי, שהוא לשון בבל, אינו נחשב לשון.. ועוד, שאין מלאכי השרת מבינים זה הלשון, כחז"ל, שהרי אמרו ([[מסכת שבת|שבת]] יב, ב) ישראל ששואל צרכיו בלשון ארמי אין מלאכי השרת נזקקין לו, שאינו לשון המלאכים.}}. | |||
==פרטי המצווה== | ==פרטי המצווה== | ||
*'''זמן הקריאה:''' מיום ראשון בתחילת השבוע עד [[שבת]] לפני סעודת הבוקר, כי כן ציוה [[רבי יהודה הנשיא|רבינו הקדוש]] את בניו {{ציטוטון|אל תאכלו [[לחם]] בשבת, עד שתקראו את כל הפרשה}}. ויש נוהגים להעביר כל הסדרה דווקא בערב שבת. אך בדיעבד, יכולים להשלים עד סוף יום שלישי שאחרי שבת. ואם עדיין לא אמר - יכולים להשלים עד [[שמחת תורה]]. | *'''זמן הקריאה:''' מיום ראשון בתחילת השבוע עד [[שבת]] לפני סעודת הבוקר, כי כן ציוה [[רבי יהודה הנשיא|רבינו הקדוש]] את בניו {{ציטוטון|אל תאכלו [[לחם]] בשבת, עד שתקראו את כל הפרשה}}. ויש נוהגים להעביר כל הסדרה דווקא בערב שבת. אך בדיעבד, יכולים להשלים עד סוף יום שלישי שאחרי שבת. ואם עדיין לא אמר - יכולים להשלים עד [[שמחת תורה]]. | ||
| שורה 60: | שורה 60: | ||
* [https://drive.google.com/file/d/1zkk5gY5qDlS1ndBq5vcdor-oO7Nns_1B/view בטעמי חיוב קריאת שנים מקרא ואחד תרגום], 'תרוממנה קרנות צדיק' (הערות תות"ל 770) יו"ד שבט תשפ"ה עמוד 215 | * [https://drive.google.com/file/d/1zkk5gY5qDlS1ndBq5vcdor-oO7Nns_1B/view בטעמי חיוב קריאת שנים מקרא ואחד תרגום], 'תרוממנה קרנות צדיק' (הערות תות"ל 770) יו"ד שבט תשפ"ה עמוד 215 | ||
*חיים הלל רסקין, '''[https://anash.org/fulfilling-shnayim-mikra-with-chitas/ האם יוצאים ידי חובת שניים מקרא באמירת החת"ת?]''' {{אנש}} | *חיים הלל רסקין, '''[https://anash.org/fulfilling-shnayim-mikra-with-chitas/ האם יוצאים ידי חובת שניים מקרא באמירת החת"ת?]''' {{אנש}} | ||
{{הלכה}} | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:מנהגים כללי]] | [[קטגוריה:מנהגים כללי]] | ||