ערב שבת – הבדלי גרסאות

נוהגים לטבול ב[[מקווה]] בערב שבת, כדי לקבל את קדושת השבת{{הערה|ספר המנהגים עמוד 25.}}. מסופר ב[[זוהר (ספר)|זוהר הקדוש]]{{הערה|זח"ב קלו, ב. כמו כן [[האר"י]] ז"ל היה טובל ביום זה, אחרי קריאת פרשת השבוע (שער הכוונות ענין טבילת ע"ש סב, א, וז"ל "אחרי קריאת הפרשה היה טובל הטבילה של ע"ש").}} שרב המנונא סבא היה טובל בנהר בערב שבת. לאחר הטבילה מדייקים לנגב את הגוף, אך משאירים אבר אחד לא מנוגב{{הערה|ראו שיחת ר"ח מר חשוון תשמ"ג (התוועדויות תשמ"ג ח"א עמוד 6-384): איתא בפע"ח (שער השבת פ"ד) בשם האריז"ל, כשהיה עולה מן הטבילה בערב שבת לא היה מנגב עצמו במטפחת. ולכאורה כיצד יתאים הדבר עם המובא בגמרא (פסחים קיא:) אודות הזהירות שלא ללבוש מנעלים ע"ג רגלים לחות (וכך נפסק להלכה בשו"ע אדה"ז חו"מ הלכות שמירת גו"נ סל"א). ואפשר לבאר זאת בב' אופנים: א)העילוי דשאיבת מי שבת (קדושת השבת) גובר ומכריע את הזהירות הנ"ל; ב) בפע"ח אין צורך להבהיר שצריכים להיזהר בניגוב הרגלים, שהרי }}.