לדלג לתוכן

ברוך בער לייבוביץ' – הבדלי גרסאות

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
חסיד (שיחה | תרומות)
שלום (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
[[קובץ:ברוך בער לייבוביץ.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' ברוך בער לייבוביץ' עם תלמידיו]]
{{דמות
הגאון רבי '''ברוך בער ליבוביץ'''' זצ"ל, (ה'[[תר"ל]] - ה' [[כסליו]] ה'[[ת"ש]]) תלמידו של רבי [[חיים סולובייצ'יק]] מבריסק זצ"ל.
|שם=ברוך בער לייבוביץ'
|כינוי=רב ברוך בער
|תמונה=[[קובץ:ברוך בער לייבוביץ.jpg|250px]]
|תיאור= ראש ישיבת כנסת בית יצחק ומחבר ספרים
|תאריך לידה=[[תר"ל]]
|מקום לידה= פולדובצה
|תאריך פטירה=[[ה' בכסליו]] [[ת"ש]]
|מקום פטירה= קמניץ
|מקום פעילות=[[בריסק]]
|תפקידים נוספים=
|רבותיו= [[רבי חיים מבריסק]]
|תלמידיו= רבי [[נחום פרצוביץ]]
|חיבוריו= ברכת שמואל, חידושי ושיעורי רבי ברוך בער  
|השתייכות=[[:קטגוריה:רבני ליטא|ליטא]]
}}
הגאון רבי '''ברוך בער ליבוביץ'''' זצ"ל, ([[תר"ל]] - [[ה' בכסליו]] ה'[[ת"ש]]) ראש ישיבה, וממנחילי דרך הלימוד הליטאית בדורינו.
==תולדות חייו==
הרב ברוך בר נולד בפולדובצה, פרבר של סלוצק, שם למד ונודע כעילוי. בבחרותו הלך ללמוד בישיבת וולוז'ין, שם הפך לתלמידו המובהק של רבי [[חיים סולובייצ'יק]] מבריסק שאותו ראה כרבו המובהק.


נקרא על שמם של רבי [[ברוך ממז'יבוז]] זי"ע, ורבי [[דוב בער ממזריטש]] זי"ע.
הוא התחתן עם בתו של הרב אברהם יצחק צימרמן, אב"ד הלוסק. אחר שחותנו עבר לקרמנצ'וג תפס את מקומו ופתח שם ישיבה. מאוחר יותר התמנה לראש ישיבת כנסת בית יצחק בסלובודקה. בשנת [[תרפ"א]] העביר את הישיבה יחד עם חתנו, הרב ראובן גרוזובסקי לוילנה, וב[[תרפ"ו]] לקמניץ.
 
על מותו סיפרו שני תלמידיו המקורבים הרב נח שימנוביץ והרב מאיר פנטל שהיו לידו בשעת חוליו: שכשעתיים לפני מותו אמר "הרבי בא" וביקש לומר להם דבר תורה ששמע מרבו, רבי חיים. התאמץ לעמוד על רגליו ונפל על המיטה בעודו אומר להם את דברי רבו.
 
נקרא על שמם של רבי [[ברוך ממז'יבוז]], ורבי [[דוב בער ממזריטש]].


הוא היה ידוע ברחבי תבל בשביל ישיבתו הגדולה בקמניץ. היה ידוע בהתבטלותו הגמורה לרבו רבי חיים מבריסק, ולדרכו הישרה בלימוד.
הוא היה ידוע ברחבי תבל בשביל ישיבתו הגדולה בקמניץ. היה ידוע בהתבטלותו הגמורה לרבו רבי חיים מבריסק, ולדרכו הישרה בלימוד.

גרסה מ־03:46, 27 באוגוסט 2010

ברוך בער לייבוביץ'
[[קובץ:|250px]]
ראש ישיבת כנסת בית יצחק ומחבר ספרים
רב ברוך בער
לידה תר"ל
פולדובצה
פטירה ה' בכסליו ת"ש
קמניץ
מקום פעילות בריסק
השתייכות ליטא
רבותיו רבי חיים מבריסק
תלמידיו רבי נחום פרצוביץ
חיבוריו ברכת שמואל, חידושי ושיעורי רבי ברוך בער

הגאון רבי ברוך בער ליבוביץ' זצ"ל, (תר"ל - ה' בכסליו ה'ת"ש) ראש ישיבה, וממנחילי דרך הלימוד הליטאית בדורינו.

תולדות חייו

הרב ברוך בר נולד בפולדובצה, פרבר של סלוצק, שם למד ונודע כעילוי. בבחרותו הלך ללמוד בישיבת וולוז'ין, שם הפך לתלמידו המובהק של רבי חיים סולובייצ'יק מבריסק שאותו ראה כרבו המובהק.

הוא התחתן עם בתו של הרב אברהם יצחק צימרמן, אב"ד הלוסק. אחר שחותנו עבר לקרמנצ'וג תפס את מקומו ופתח שם ישיבה. מאוחר יותר התמנה לראש ישיבת כנסת בית יצחק בסלובודקה. בשנת תרפ"א העביר את הישיבה יחד עם חתנו, הרב ראובן גרוזובסקי לוילנה, ובתרפ"ו לקמניץ.

על מותו סיפרו שני תלמידיו המקורבים הרב נח שימנוביץ והרב מאיר פנטל שהיו לידו בשעת חוליו: שכשעתיים לפני מותו אמר "הרבי בא" וביקש לומר להם דבר תורה ששמע מרבו, רבי חיים. התאמץ לעמוד על רגליו ונפל על המיטה בעודו אומר להם את דברי רבו.

נקרא על שמם של רבי ברוך ממז'יבוז, ורבי דוב בער ממזריטש.

הוא היה ידוע ברחבי תבל בשביל ישיבתו הגדולה בקמניץ. היה ידוע בהתבטלותו הגמורה לרבו רבי חיים מבריסק, ולדרכו הישרה בלימוד.

כהיום מורשתו הלימודית בספריו ברכת שמואל הינה מספרי היסוד בעולם הישיבות. הוא ידוע בלשונו הקצרה והמחושבת, אם כי ידועה כקשה מעט להבנה. במקביל לספרו זה, יצא לאור ספר בשם "חדושי ושיעורי רבי ברוך בער", שם נכתבו שיעוריו על ידי תלמידיו בהסברתו המיוחדת, ויש המשתמשים בה גם כספר עזר לספרו שלו ברכת שמואל. ספריו הינם על מסכתות: ב"ק, ב"מ, ב"ב, כתובות, יבמות, נדרים, גיטין, קידושין.

קשריו עם רבותינו

הוא השתתף באחד ממסיבות י"ב תמוז בהשתתפות בעל הגאולה אדמו"ר הריי"צ בעיירת הנופש דרוסעניק. באותה הזדמנות שוחח בלימוד עם חתנו הרבי, והנוכחים התבטאו כי מסכתות בבלי וירושלמי ממש 'עפו' מפיהם.תבנית:הערת שוליים.

מסופר[1] כי בי' סיוון תרצ"ב שוחחו ר' ברוך בער ור' חיים עוזר גרודז'ינסקי בהערכה ובהתפעלות על גדולתו ומסירות נפש אדמו"ר הריי"צ.

בשנת תרצ"ב נפגש עמו הרביתבנית:הערת שוליים בשליחות אדמו"ר הריי"צתבנית:הערת שוליים.

הערות שוליים

  1. ^ עדותו של הגאון רבי יהודא גרשוני, נרשם מפי הרב מרדכי שרפשטיין, 'שנים ראשונות' תקליטור 4.

תבנית:ערך חסר