מראי מקומות – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת

חזותיקוד ויקי

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-[[קובץ:מראי מקומות ב.png|ממוזער|250px|[[מוגה|הגהת]] [[הרבי]] על [[שיחה|שיחת]] [[פרשת נצבים]] [[תש"י]]. ניתן לראות (למטה) את ההערות ומראי מקומות שהוסיף הרבי לשיחה.]]
+[[קובץ:מראי מקומות ב.png|ממוזער|[[מוגה|הגהת]] [[הרבי]] על [[שיחה|שיחת]] [[פרשת נצבים]] [[תש"י]]. ניתן לראות (למטה) את ההערות ומראי מקומות שהוסיף הרבי לשיחה.]]
 '''מראי מקומות''' הוא הכינוי ל'''הערות''' שבשולי הגיליון של דברי תורה, בהם נכתבים '''מקורות''' לנאמר בגוף המאמר, והוספות והערות על התוכן.
 ==אצל רבותינו נשיאינו==
-ה[[צמח צדק]] נהג לכתוב מראי מקומות לחיבוריו ב[[נגלה]] וב[[חסידות]] ב[[כתב יד]]ו בתוך [[מאמר|מאמריו]]. בנוסף לכך, הוא הכניס גם ל[[ליקוטי תורה]] הגהות ובהם מציין מקורות לדברי [[אדמו"ר הזקן]].
+ה[[צמח צדק]] נהג לכתוב מראי מקומות לחיבוריו ב[[נגלה]] וב[[חסידות]] ב[[כתב יד]]ו בתוך [[מאמר]]יו. בנוסף לכך, הוא הכניס גם ל[[ליקוטי תורה]] הגהות ובהם מציין מקורות לדברי [[אדמו"ר הזקן]].
 חוץ ממנו, מעטים היו המקורות המצוינים בדברי [[רבותינו נשיאינו]]{{הבהרה|קביעה שרירותית?}}.
@@ שורה 12: / שורה 12: @@
 את מבנה ציון ההערות שינה הרבי כמה פעמים, במטרה לעודד את העיון בהם{{הערה|לדוגמא, ניתן לראות זאת במאמרי [https://beta.hebrewbooks.org/31685 ספר המאמרים תש"ט].}}.
-לאחר [[קבלת הנשיאות של הרבי|קבלת נשיאותו]], המשיך הרבי ביתר שאת בהוספת הערות ומראי מקומות לשיחותיו ומאמריו ה[[מוגה|מוגהים]] על ידו. בהערותיו מוסיף הרבי אף הערות עיוניות בנכתב בתוך הדברים. בהערות (שבשיחות ה[[מוגה|מוגהות]]) השקיע הרבי מאמץ וזמן רב, ודרש מהחסידים ללומדם. לפעמים התבטא הרבי בחריפות ובכאב על שאין החסידים לומדים ומעיינים בהערות (ראה בפסקה [[#חשיבותם ומטרתם|חשיבותם ומטרתם]]).
+לאחר [[קבלת הנשיאות של הרבי|קבלת נשיאותו]], המשיך הרבי ביתר שאת בהוספת הערות ומראי מקומות לשיחותיו ומאמריו ה[[מוגה]]ים על ידו. בהערותיו מוסיף הרבי אף הערות עיוניות בנכתב בתוך הדברים. בהערות (שבשיחות המוגהות) השקיע הרבי מאמץ וזמן רב, ודרש מהחסידים ללומדם. לפעמים התבטא הרבי בחריפות ובכאב על שאין החסידים לומדים ומעיינים בהערות (ראה בפסקה [[#חשיבותם ומטרתם|חשיבותם ומטרתם]]).
 הרבי הסביר ש"לפעמים מצוין גם למקומות בם מדובר באופן אחר מבפנים או גם - הפכו, בכדי להוסיף ב'''שלימות הענין'''"{{הערה|[https://drive.google.com/file/d/1d0qk3Wd6-9jQQFBAKhFAlktWR5rBlf6Q/view ליקוט מענות קודש תשל"ח], מענה רלח.}}.
 ==חשיבותם ומטרתם==
 כשהתחיל הרבי בכתיבת ההערות, היה זה בגדר של חידוש לגבי החסידים שלא הורגלו בכך קודם לכן, אך הם לא ידעו שהיה זה בהוראת חמיו [[אדמו"ר הריי"צ]]{{מקור|צריך למצוא ב'בכל ביתי נאמן הוא'}}.
 מספר פעמים התבטא הרבי בכאב על כך שהוא משקיע מאמץ של שעות בכתיבת המראי מקומות, ואילו החסידים אינם מעיינים בהם.
@@ שורה 27: / שורה 27: @@
 ==חסידות אינה צריכה מקורות==
 למרות שהרבי עצמו השתדל מאוד בכתיבת מקורות, בנוגע למאמרי חסידות של קודמיו כתב שאינם צריכים מקור, וש'''הם בעצמם המקור'''{{הערה|בשיחת פרשת האזינו תשכ"ז.}}. בהזדמנות נוספת התבטא כי במאמרי חסידות אין נהוג שהרבי מציין את המקורות, למרות האמירה בפרקי אבות "כל האומר דבר בשם אומרו מביא גאולה לעולם", הסביר הרבי, כי באמירת המאמר מתעצם בעל המאמר עם הנכתב המאמר עד שנחשב כאילו אמרו כולו בעצמו{{הערה|שיחת ב' דחג השבועות [[תשי"ח]].}}.
 כך הרבי התבטא פעם{{הערה|התוועדויות תשמ"ה כרך ב' עמוד 1341}} על האדמו"ר הזקן: {{ציטוטון|אדמו"ר הזקן אינו זקוק ל"מראי-מקומות" – אין זה עניינינו אם היו לו הוכחות לכך ממה שנאמר ב[[קבלה]] או ששמע מ[[הלכה למשה מסיני|משה רבינו שקיבל מסיני]] או ששמע מ[[עצמות ומהות]]!}}.